>> משפחת דנקנר, בעלת השליטה לשעבר בחברת תעשיות מלח, לא שיעבדה את הקרקעות שבבעלותה בעתלית ובאילת לטובת הלוואת הענק שקיבלה מבנק לאומי - כך עולה מחוות דעת שנמסרה למינהל מקרקעי ישראל ב-2001 והגיעה ל-themarker. בחוות הדעת נכתב כי לא נמצאו עדויות על שעבוד, מעבר לאזכורים לא ברורים בדיווחי החברה לבורסה ולרשות ניירות ערך.
מדובר בחוות דעת שהוזמנה על ידי המינהל מרואה החשבון אילן שגב ב-2001. חוות הדעת ניסתה לבחון אם קיים קשר בין מזכר העקרונות שנחתם בין המינהל לתעשיות מלח ב-96' - אותו מזכר שהגדיל את שווי הקרקעות של החברה - לבין האשראי הבנקאי, בהיקף של 1.4 מיליארד שקל, שקיבלה החברה מבנק לאומי לשם רכישת גרעין השליטה בבנק הפועלים ב-97'.
הזמנת חוות הדעת בנוגע לשעבוד הקרקעות ולחשיבותן למלח, עשויה ללמד כי במינהל היו שחששו שמא ההסכם שנחתם עם מלח בנוגע לזכויות הבנייה הוא שאיפשר למשפחת דנקנר ליטול את הלוואת הענק מבנק לאומי, ובכך להצטרף לגרעין השליטה בבנק הפועלים זמן לא רב לאחר מכן.
שגב כותב בחוות הדעת כי בחלק מהדו"חות הכספיים של מלח צוין כי שועבדו חלק מהקרקעות החקלאיות. אך הוא מוסיף שלא מצא אצל רשם החברות רישום של שעבוד הקרקעות באילת או בעתלית, וכן לא מצא בלשכת רישום המקרקעין רישום הערה כלשהי המצביעה על שעבוד לטובת בנק לאומי.
עם זאת, שגב כותב כי אי רישומו של שעבוד אינו מבטל חובות חוזיות אם קיימות כאלו בין מלח לבנק לאומי, ומכאן שביטול מזכר העקרונות יסב נזק למלח. שגב מביע תמיהה בנוגע לבנק לאומי וכותב: "קשה להניח שבעניין כה מהותי ובסכומים כה נכבדים, בנק לאומי 'יתעלם' מהצורך החשוב כל כך לרישום שעבוד במקומות שבדק".
את חוות הדעת הזמין מידי אילן שגב עו"ד יצחק מוזס, שהיה ב-2001 סגן היועץ המשפטי במינהל מקרקעי ישראל, שכיום משמש מ"מ ליועץ המשפטי במינהל.
הקרקעות של מלח בעתלית ובאילת עומדות כעת במרכז הפרשה שבמסגרתה נעצרו דני דנקנר, יו"ר בנק הפועלים לשעבר ומי ששלט בעבר בחברה עם בני משפחה נוספים במשפחת דנקנר ויעקב אפרתי, שהיה ראש מינהל מקרקעי ישראל. המשטרה חושדת כי דנקנר שיחד בכירים במינהל כדי שיסייעו להגדיל את שווי הקרקעות באמצעות מתן זכויות בנייה עודפות.
התנועה לאיכות השלטון, בראשות אליעד שרגא, פנתה בשבוע שעבר לבג"ץ בבקשה לקבוע מועד לדיון בעתירה שהגישה במקור לפני כשבע שנים בעניין הקרקעות של תעשיות מלח. בעקבות המידע החדש, התנועה הודיעה כי תבחן מחדש את עמדתה. בין היתר, בתנועה סבורים כי על המדינה להבהיר אם היא עומדת על תוקפו וחוקיותו של ההסכם שנחתם בין מינהל מקרקעי ישראל לחברת תעשיות מלח, או לחלופין אם בכוונתה לבטל את אישורה להסכם מן הנימוקים המפורטים בעתירה או מנימוקים נוספים. "הגיע הזמן לסיים סחבת של יותר משבע שנים בבג"ץ שהגשנו בעניין הקרקעות של תעשיות מלח", אמר שרגא.
בעתירה שהוגשה ב-2003 ביקשה התנועה מבית המשפט, להוציא צווים על תנאי שיורו למדינה ולמועצת מינהל מקרקעי ישראל להימנע מלפעול על פי ההסכם שנחתם בין המועצה לבין חברות המלח שבשליטת משפחת דנקנר, הסכם לפיו יקבלו חברות המלח זכויות בנייה בעת שינוי יעוד קרקעות בעתלית ובאילת. התנועה טענה כי הענקת הזכויות על פי ההסכם נעשתה בחוסר סבירות קיצונית.
דו"ח במינהל מ-2001: הדנקנרים לא שיעבדו את הקרקעות בעתלית ובאילת לטובת ההלוואה מלאומי
מאת שרון שפורר
28.4.2010 / 7:00