פרופ' עומר מואב הודיע שלשום במפתיע על פרישתו מתפקיד ראש הוועדה המייעצת לשר האוצר. השר, יובל שטייניץ, מיהר להוציא הודעה לפיה הוא מודה למואב "על תרומתו לחשיבה הכלכלית בצמרת האוצר" - אך האמת היא שניתן היה לשמוע את אנחת הרווחה שלו מקצה אחד של העולם ועד לקצה השני.
כי שטייניץ פשוט לא אהב את מואב. היו לו יותר מדי עמדות עצמאיות, אמיצות ונכונות. מואב רצה ששטייניץ יעשה את הדברים הנכונים, לטובת המשק והחברה. אבל שטייניץ רצה ללכת בין הטיפות הפוליטיות ולא להירטב.
לשטייניץ יש תכונה בעייתית אחת. הוא מאמין שהוא יודע כל דבר טוב יותר מכל בן תמותה אחר. לכן ברור שהוא יודע כלכלה טוב יותר מאיזה פרופ' מואב אחד, שחושב שהוא יכול לייעץ לו. הרי הוא יודע כלכלה טוב יותר גם מכל הכלכלנים באגף התקציבים. הוא מבין טוב יותר כלכלה גם מהנגיד, פרופ' סטנלי פישר. הרי הוא ידע עוד לפני פישר מתי להוריד את הריבית ומתי להעלותה, מתי לקנות מטבע חוץ ומתי להפסיק, מתי לרכוש אג"ח ומתי לא. הכל טוב יותר.
אז נכון שהוא לא למד אפילו שעה אחת כלכלה באוניברסיטה, אבל מה זה חשוב? הוא למד פילוסופיה. מעניין איך היה מגיב (מבחינה פילוסופית) אם מי שלא למד שעה אחת פילוסופיה היה מסביר לו באריכות את הגותו הרדיקלית של פרידריך ניטשה.
שטייניץ לא זקוק ליועצים אלא ליס-מנים
מואב הוא כלכלן בחסד, שעזב משום שהרגיש שהוא לא יכול להשפיע על שטייניץ, כי שטייניץ לא זקוק ליועצים. הוא זקוק ליס-מנים. עזיבתו היא מכה למשק, כי היה לו האומץ לומר את הדברים הנכונים, אף שהיו מאוד לא פופולריים. הוא דיבר נגד הגידול הלא סביר בתקציב הביטחון, שפוגע בחברה ובצמיחה. הוא אמר שרמת הביטחון תלויה בכלכלה חזקה, אך השומנים שעוטפים את צה"ל והצעצועים שהוא דורש ומקבל, פוגעים בצמיחה ובחברה. הוא דיבר על המדיניות הממשלתית שמעודדת את החרדים לא לעבוד, והגדיר את הבעיה כצונמי "שיכול להביא עליהם כליה וגם להרוג את כולנו בדרך". כי אם לא נתקיים כמדינה מערבית מודרנית שאזרחיה עובדים, לא נתקיים בכלל.
הוא הסביר ששרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, ועופר עיני, יו"ר ההסתדרות, מחבלים ביצוא, בצמיחה ובתעסוקה כשהם תובעים "קנה כחול-לבן". הוא אמר על עיני שהוא "בעל כוח מופרז", ועל ההסתדרות שהיא "דופקת את החלשים באופן אוטומטי".
אין אצלנו הרבה כלכלנים בעלי אומץ שמבינים כמוהו מקרו-כלכלה. ואין כמעט אף אחד שמוכן להתבטא באומץ כמו שהוא מתבטא. לכן זה רע מאוד שמואב הרים ידיים. זה כישלון ברור לשטייניץ, ונזק לכולנו. ואל תיפלו במלכודת של ההודעה לעיתונות. מואב לא היה חייב לצאת לשבתון. הוא היה יכול לדחות את היציאה בעוד שנה או שנתיים - אם היה מרגיש שיש לו עם מי לדבר.
שטייניץ מינה לעצמו במהירות יועץ אחר, את ד"ר אבי שמחון. איני יודע את כל דעותיו של שמחון (אני כן יודע שהוא יותר "סוציאליסט" ממואב), אבל מה שבטוח הוא שאם היועץ החדש רוצה לשרוד בתפקיד, הוא צריך לאמץ מיד את כל דעותיו ואמירותיו של השר. אחרת גם הוא לא ישרוד בתפקיד יותר משנה אחת.