המלחמה בין הספאמרים - שולחי דואר זבל - למערכות האבטחה המקוונות לעולם לא נעצרת. באחרונה מצאו חברות הספאם פתרון למערכות האבטחה שנועדו לחסום תוכנות דואר זבל והמבחינות בינן לבין גולשים תמימים. החברות מנצלות את עלות העבודה הנמוכה בארצות מתפתחות והן מחליפות את הרובוטים האוטומטיים המנסים לפרוץ את מנגנוני האבטחה בעובדים המרוויחים 50 סנט לשעה.
כפי שמוכר לגולשי אינטרנט רבים, מנגנוני האבטחה מבקשים מהגולשים להקליד שורה של אותיות מעוותות למחצה כדי להוכיח שהם בני אדם ולא רובוטי ספאם. מנגנונים אלה נקראים קפטצ'ה (captcha), והם החלו לעשות חיים קשים לחברות המעוניינות להפיץ מידע באינטרנט ללא אישור הגולשים. מנגד, החלו החברות להעסיק עובדים שיקלידו עבורן את האותיות הללו - ולפצח את מנגנוני האבטחה.
התעריף לעבודה שכזו בהודו, בנגלדש, סין וארצות מתפתחות אחרות הוא 80-120 סנט עבור כל 1,000 טקסטים מפוענחים. זאת על פי אתרים כמו freelancer.com, שם עולים תריסרי פרויקטים כאלה למכרז מדי שבוע. לא בכדי: מנתוני חברת קספרסקי עולה כי 83% מכמות הדוא"ל העולמי הוא דואר זבל.
לואיס ון אן, פרוספור למדעי המחשב באוניברסיטת קרנגי מלון ומיוצרי הקפטצ'ה (המונח הוא ראשי תיבות של "מבחן פומבי המבחין בין בני אדם למחשבים"), מעריך שאלפי אנשים במדינות מתפתחות, בעיקר באסיה, מקלידים שורות אותיות תמורת תשלום; חלקם באמצעות מתווכים ואנשי ביניים. "ישנם אתרים מתואמים", הוא אומר. "הם יוצרים את המודעות. החברים שלהם מספרים לחברים שלהם והם מספרים לחברים שלהם".
תוספת לדמי כיס
לשבת מול מסך מחשב במשך שעות, לפענח אותיות מעוותות ולהקליד אותן לתוך תיבת טקסט היא עבודה מונוטונית, והתשלום עבורה אינו גבוה בהשוואה לעבודות הזנת נתונים מסורתיות יותר. ועדיין, נראה שהיא אטרקטיבית מספיק כדי למשוך צעירים במדינות מתפתחות, בהן אפילו 50 סנט לשעה נחשב לשכר הוגן. גברים עובדי אדמה בלתי מיומנים מרוויחים כשני דולרים ליום בחלקים רבים של הודו.
אריפול אסלאם שאון, סטודנט בן 20 מבנגלדש, אמר שיש לו צוות של 30 סטודנטים שעובדים בשבילו במילוי קפטצ'ות. שאון אמר שהסטודנטים עובדים שתיים וחצי עד שלוש שעות ביום מהבית ומרוויחים לפחות 6 דולרים בכל 15 יום; הם מרוויחים יותר ככל שהם מהירים יותר. זה לא הרבה כסף, הוא הודה, אבל זה דורש מעט מאמץ ויכול לעזור כתוספת לדמי הכיס שלהם.
שאון אמר שהוא מקבל את העבודה דרך אתרי אינטרנט ומקבל את התשלום באמצעות שירותי העברת כספים מקוונים. הוא לא יודע את זהות האנשים שמשלמים לו, ואין לו שום עניין בלגלות. אם ישאל אותם, הוא אומר, "הם עשוי שלא לשלם לי".
מפעיל אחר בבנגלדש שמזדהה ב-freelancer.com בכינוי workcaptcha מתגאה בפרופיל שלו שיש לחברה שלו - שהוקמה לפני חמש שנים בלבד - 30 מחשבים. שלוש משמרות של עובדים מאפשרות פעילות של 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. באתר יש ל-197workcaptcha ביקורות ממשתמשים אחרים, רובן הגדול חיוביות.
לא ניתן היה לוודא את טענותיהם של שאון ו-workcaptcha, אבל ון אן אמר כי זה ברור למדי שבנגלדש נהפכה למוקד כתיבת קפטצ'ות בתשלום, כשם שנהפכו סין והודו. הקפטצ'ות הפתורות מסייעות לספאמרים לפתוח חשבונות חדשים, שמהם הם יכולים לשלוח דואר זבל ולבצע פעולות פוגעניות אחרות.
גוגל: יש עוד כלי אבטחה
בכירים בחברות אינטרנט מסחריות כמו גוגל אומרים שהם לא מודאגים מכך שאנשים מקבלים תשלום עבור כתיבת קפטצ'ות משום שזה רק אחד ממספר כלים שבהם אתרים משתמשים כדי לאבטח את עצמם. אתרים מסוימים, למשל, עשויים גם לשלוח הודעת סמס לטלפונים סלולריים, שאותה צריך להכניס לעמוד אימות נפרד לפני שחשבונות דוא"ל מופעלים.
"אין מה לעשות לגבי העסקת פותרים בתשלום שפותרים קפטצ'ות", אמר מקדאף יו, מנהל הנדסה בגוגל. "מטרתנו היא להפוך יצירת חשבונות מרובים לאטרקטיבית פחות לספאמרים. העובדה שספאמרים צריכים לשלם לאנשים כדי שיפתרו קפטצ'ות מוכיחה שהכלי עובד".
ון אן אמר שהעלות של שכירת אנשים, אפילו שהיא נראית נמוכה, אמורה להגביל את היקף התופעה כך שייוותרו רק ספאמרים שמצאו דרך לעשות מזה כסף. "רק האנשים שבאמת מרוויחים כסף יכולים להרשות לעצמם לעשות זאת", הוא אמר.
ההשקפה הזו משותפת גם לבכיר בחברת מיקור חוץ בדרום הודו, שמפרסמת את מיומנויות פתירת הקפטצ'ות באתרה. הבכיר, דיליפ פאברי, אמר שהחברה שלו הפסיקה לספק את השירות משום שהוא לא היה רווחי מספיק.
החברה, sbl המבוססת בקוצ'ין, מרוויחה כ-200 דולר על כל אחד מעשרה העובדים ששכרה לכתיבת הקפטצ'ות עבור לקוח מסרי לנקה. "מצאנו שלא שווה לעשות את זה", אמר פאברי, מנהל ביחידת מיקור החוץ והגרפיקה של sbl. "בנוסף, לאחר זמן מה הפרודוקטיביות של האנשים יורדת מאחר שמדובר בעבודה מונוטונית. הם מאבדים עניין".
הנשק החדש של מפיצי דואר הזבל: עובדים המזינים את הקוד ידנית תמורת 50 סנט לשעה
"ניו יורק טיימס"
28.4.2010 / 7:25