חלקם של המעסיקים בעוגת ההכנסה הלאומית ב-2009 גדל, בעוד שחלקם של העובדים הצטמק. כך קובע דו"ח של מרכז אדוה, החוקר את המגמות הכלכליות והחברתיות בישראל.
מהדו"ח עולה כי חלקם של המעסיקים גדל ב-2009 ל-17% מההכנסה הלאומית, שהגיעה באותה שנה ל-654 מיליארד שקל. זאת, לעומת 15% ב-2008. חלקם של העובדים בהכנסה הלאומית נסוג ל-60%, לעומת 62% ב-2008. חוקרי מכון אדוה מציינים כי המשבר הפיננסי העולמי של 2008-2009 פגע בעובדים יותר מאשר במעסיקים.
על פי המכון, במבט על כל השנים 2000-2009, נראה שזה היה עשור טוב מאוד למעסיקים. אמנם בין 2000 ל-2002 ירד חלקם בהכנסה הלאומית מ-14% ל-10% כבר ב-2004 הוא חזר לרמתו הקודמת ומאז הוא המשיך לגדול עד שהגיע בשנה שעברה ל-17%, גבוה משהיה ב-2000.
לעומת זאת עבור העובדים, העשור הנוכחי לא היה טוב: חלקם בהכנסה הלאומית ירד ל-60% ב-2009, לעומת 66% ב-2000. על האי השוויון הגדל בהחלוקה של ההכנסה הלאומית אפשר לעמוד גם באמצעות השוואה בין שיעור הגידול בהכנסה הלאומית לבין שיעור הגידול בחלקיהם של המעסיקים והעובדים.
בין השנים 2000 ל-2009 גדלה ההכנסה הלאומית בשיעור של 30%, אך בעוד שחלקם של העובדים גדל רק ב-17%. חלקם של המעסיקים בעוגה זו גדל ב-59%.
"אי השוויון שורר גם בתחום התנאים הסוציאליים"
מהמחקר עולה כי בעשור האחרון, התוצר לשעת עבודה עלה בשיעור של 7.3% במגזר העסקי ובשיעור של 7.5% בכלל המשק. לעומת זאת, התמורה לעבודה ליחידת תוצר ירדה ב-7.8%. בכלל המשק ובמגזר העסקי כאחת.
ב-2009 הירידה היתה משמעותית במיוחד: בעוד שהתוצר לשעת עבודה עלה ב-2.9%(בכלל המשק) וב-2.6% (במגזר העסקי), התמורה לעבודה ליחידת תוצר ירדה ב-5%, בכלל המשק ובמגזר העסקי כאחת.
ב-2009 שכר המנכ"לים בחברות הבורסאיות עלה בשיעור של 9% ועמד בממוצע על 2.54 מיליון שקל, או 212 אלף שקל בחודש. זו עליה משמעותית לעומת 2008 והיא ראויה לציון מיוחד, לנוכח העובדה שהיא חלה בעיצומו של המשבר הכלכלי העולמי. הגידול בשכר המנהלים הבכירים הוא השינוי המתמשך המשמעותי ביותר בתחום השכר בישראל, והוא בולט במיוחד על רקע הירידה בשכר העובדים בישרקאל בשנים 2000-2009 בשיעור של 4%.
ב-2009 השנה שבה השכר של מנכ"לי החברות עלה ב-9%, השכר הריאלי המשולם לשכירים ירד ב-3%, לערך.
"אי השוויון שורר לא רק בתחום השכר, אלא גם בתחום התנאים הסוציאליים", אומרים אנשי אדוה. "המעסיקים התעשיות הטכנולוגיה המסורתית הפרישו בממוצע 13,981 שקל בשנה עבור תנאים סוציאליים לכל עובד, לעומת מעסיקים בחברות הטכנולוגיה העילית שהפרישו 42,800 שקל לעובד - פי שלושה".