ראשי התעשיינים יציעו לממשלה לפשט את הבירוקרטיה ולעודד יזמות

המיגזר העסקי מציע לפעול לחיסול מוקדי בירוקרטיה ושחיתות באמצעות פונקציה ממשלתית מיוחדת, הסרת מכשולים ועידוד יזמות ועסקים קטנים, הגדלת תמריצי השקעות בפריפריה, תמיכה מאסיבית בחדשנות ובמחקר ופיתוח, הגדלה משמעותית של מספר התיירים והוזלת שירותי התיירות באמצעות רפורמות, פיתוח מרכזי חינוך טכנולוגי והכשרה מקצועית, עידוד היצוא, עידוד מעבר של זוגות צעירים לפריפריה, הגדלת השקעות באיכות הסביבה והתייעלות אנרגטית, טיפול במכשולי ארנונה, מים וחשמל, טיפול מתואם ומשותף ביחסי עבודה, יצירת סביבת מיסים ידידותית יותר לעובד ולעסק, רפורמה בהתייחסות לעצמאים ועידוד המגזר העסקי בישראל באמצעות הגדלת רכש ממשלתי בישראל ועוד.



לדברי גורמים בהתאחדות התעשיינים, התוכנית הכלכלית נמצאת בתהליכי גיבוש סופיים בימים אלו ותובא בשלמותה לשולחן העגול אשר אמור להתכנס במחצית חודש מאי בלשכת ראש הממשלה.



"המטרה המרכזית של המגזר העסקי בשולחן העגול לשנים 2011-2012 היא העלאה משמעותית של רמת החיים לרמת תוצר לנפש של 35 אלף דולר, באמצעות צמיחה מואצת, שמבוססת על שיפור מהיר של הסביבה העסקית", אמר נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, שרגא ברוש בתום ישיבת האירגונים הכלכליים.



לדבריו, כדי להגיע לתוצר לנפש ברמה של המדינות המפותחות נדרשת צמיחה יציבה של 6% לשנה ב-7 שנים הקרובות, תוך הגדלת מספר המועסקים במשק, בדגש עם מגזרי הערבים והחרדים. "העולם בעידן אי הודאות שלאחר המשבר הגלובלי ייכנס לתחרות חריפה על משקיעים ועסקים, ישראל צריכה לספק את הסביבה העסקית הטובה בעולם ליוזמה, עסקים והשקעות תוך חיסול משקולות הבירוקרטיה אשר מונעות תנועה זריזה וחופשית של יזמות והון", אמר ברוש.



בשנים האחרונות רושמת ישראל ירידה במדדים בינלאומיים רבים אשר בודקים את כושר התחרות של המשק ויכולת המגזר העסקי לפעול ביעילות ובקלות. כך, בדו"ח התחרותיות העולמית רשם המשק הישראלי צניחה של 12 מקומות תוך 3 שנים למקום ה- 27, תוך הידרדרות דווקא בחוזקות היחסיות של המשק כמו זמינות מדענים ומהנדסים ותחכום תהליכי יצור. במדד הרגולציה הממשלתית הידרדרה ישראל למקום ה-76. במדד נוחות עשיית עסקים המשיכה ישראל להדרדר למקום ה-29, במדד הביצועים הלוגיסטיים למקום ה-31, ובדו"ח ההתפתחות הכלכלית למקום ה-31. יצוין כי במדד השחיתות (cpi)לשנת 2009 ישראל קיבלה את הציון 6.1 ודורגה במקום ה-32 מבין 180 המדינות שנבדקו. בהשוואה למדינות ה-oecd ישראל נמצאת במקום נמוך אף יותר תוך שקטאר ואיחוד האמירויות הערביות קיבלו ציון גבוה יותר מישראל.