"בכירים בחברות ישראליות עלולים לשבת בכלא האמריקאי בשל מתן שוחד"

>> עובר אורח שייכנס למשרד הקטן במרכז ירושלים יופתע לגלות "מובלעת אמריקאית". השפה השלטת היא אנגלית, הנימוסים והשירות הם בסטנדרטים אמריקאיים וגם רבים מהלקוחות פועלים בארצות הברית. זהו משרד עוה"ד הירושלמי שולמן, הפועל ממשרדיו של המשרד התל-אביבי הידוע גרוס, חודק, קלינהנדלר, הלוי - ומנהלים אותו עורכי הדין איליי שולמן, ראש המשרד, ומייקל כאריש, המשמש יועץ.

שולמן, יליד בוסטון, עלה לישראל ב-2004 ופתח את המשרד כעבור שלוש שנים. קודם לכן עבד במחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, שם טיפל בתיקים בינלאומיים של צווארון לבן (בהם פרשת הלבנת ההון בסניף הירקון של בנק פועלים) ובהסגרות (בין היתר של זאב רוזנשטיין). שולמן מספר כי בשל התמחותו, עורכי דין החלו לפנות אליו בשאלות: לאן להפנות לקוחות שהסתבכו בארה"ב בסכסוכים עסקיים או בחקירות של הרשויות המקומיות - אז הבין את הפוטנציאל הטמון בתחום והחליט לפתוח משרד שיתמחה בייצוג אנשי עסקים ישראלים ואמריקאים בחקירות, בתיקי צווארון לבן, בהסגרות ובליטיגציה מסחרית אמריקאית.



לפני כחודשיים הצטרף אליו כאריש, שעלה לישראל ב-2006 ועוסק מאז במתן שירותי משפט אמריקאיים. השניים מכירים קרוב ל-20 שנה - כך ש"השידוך בישראל היה טבעי", אומר כאריש.



"מה שנוח בנישה שלנו הוא שאנחנו לא מתחרים במשרדים הישראליים. אנחנו מספקים שירות נוסף, כך שאפשר לשתף איתנו פעולה בצורה הדוקה - וזה נוח מאוד למשרדים להפנות אלינו", אומר שולמן. כעת הוא מטפל בלקוחה, שלדבריו העביר אליו משרד גורניצקי ושות'; חברה ישראלית שקיבלה פנייה מהרשויות בארה"ב בעקבות חקירה הקשורה למניות החברה בארה"ב.



"מדובר בפנייה שאם לא מטפלים בה נכון, היא עלולה להגיע לחקירה פלילית", מסביר שולמן. משרדים נוספים שלדבריו הפנו אליהם לקוחות הם הרצוג פוקס נאמן, מיתר ליקוורניק, פישר בכר חן וול אוריון, גרוס חודק, פרל כהן צדק, ועוד.



להיות ליד הלקוח



העבודה על תיק המתנהל מעבר לים כרוכה בדרך כלל בקשיים טכניים. מה קורה, למשל, אם לפתע השופט בתיק מזמן אליו לדיון בלתי צפוי, או שהלקוח האמריקאי רוצה שעורכי דינו יתלוו אליו לישיבה דחופה?



לשולמן, המייצג בעיקר לקוחות ישראלים, יש תשובה: "אנחנו מקפידים שתמיד יעבוד איתנו בתיק עורך דין מקומי. הוא יכול לטפל בצד המינהלי של העבודה, הוא מכיר את השופטים וגם חשוב שיהיה שם במקרה שבית המשפט ייזום דיון דחוף. עם זאת, כמעט כל העבודה יכולה להיעשות כאן, בישראל. לקוחות רבים הגיעו למסקנה שהרבה יותר חשוב שיהיה עורך דין ליד הלקוח - ולא ליד בית המשפט".



לכאריש, המייצג בעיקר לקוחות אמריקאים, עמדה שונה: "מצד אחד, חשוב להיות ליד הלקוח - אבל, לדעתי, חשובה יותר האיכות של השירות, וגם למחיר יש חשיבות רבה. אנחנו מספקים משהו מיוחד: שירותי ליטיגציה אמריקאית ברמה הכי גבוהה, במחירים שאי אפשר למצוא בארה"ב - וזה מה שמביא אלינו את הלקוחות האמריקאים והישראלים".



לפי מה אתם קובעים את התעריף שתגבו מהלקוח?



כאריש: "אנחנו מתאימים את התעריפים לאלה הנהוגים בישראל - זה יוצא פחות מחצי מהתעריף שהלקוח יצטרך לשלם בארה"ב". לדברי שולמן וכאריש, התעריף של שותף בכיר בישראל דומה לזה שגובה עורך דין אמריקאי מתחיל: 350-370 דולר לשעה.



למרות גאוות היחידה האמריקאית, שולמן וכאריש מלאי הערכה לעמיתיהם הישראלים. "עורכי הדין הישראלים נותנים שירות מעולה במחצית המחיר, לעתים אף פחות, מעורכי הדין בארה"ב. הם מתפקדים מצוין - לרבים יש רקע בינלאומי, הם עבדו בארה"ב או קיבלו תואר שם, והם מדברים כמה שפות".



ומה לגבי הצדדים הפחות חיוביים?



שולמן: "הופתעתי מהיחס של עורכי הדין הישראלים כלפי הצד שכנגד בבית המשפט. בארה"ב נוהגים בכבוד יתר כלפי הצד שכנגד וכלפי השופט באולם. רק בתוכניות טלוויזיה עורכי דין צועקים אחד על השני או לא נותנים לשני לגמור משפט. גם בניו יורק, שם אנשים פחות מנומסים ברחוב, לא מתנהגים כך באולם בית המשפט. בישראל המצב שונה - צועקים אחד על השני ולא נותנים לשני לסיים משפט".



על הכוונת של הרשויות בארה"ב: חברות התרופות



בשנתיים האחרונות הרשויות האמריקאיות החמירו מאוד את גישתן בכל הקשור למתן שוחד לנציגים של מדינות זרות. כך, החברה הגרמנית סימנס ספגה בסוף 2008 קנס כבד בסך 800 מיליון בגין מתן שוחד לבכירי ממשל ברחבי העולם.



שולמן: "ב-2004 הייתי חלק מצוות שטיפל בארה"ב בתיק נגד חברה אמריקאית גדולה שנתנה שוחד בקזחסטאן ובניגיריה, שהוביל אז לקנס הכי גדול שהוטל בזמנו - 44 מיליון דולר. והנה, בשנתיים האחרונות מדובר כבר בקנסות של יותר ממיליארד וחצי דולר. בעבר, החקירות התמקדו בחברות. באחרונה המיקוד עבר לחקירת בכירים בחברות. בנוסף, לא מסתפקים יותר בקנס - החליטו לחלט גם רכוש שנרכש בכספי השוחד".



לדבריו, בחברות רבות לא מודעים לשינוי שחל בגישת הרשויות האמריקאיות. שינוי שבא לידי ביטוי גם בכך שמתן הטבות, ולא רק העברות כספים, עשוי להיחשב שוחד - חברה שנתנה מלגת לימודים בארה"ב לבן של בעל תפקיד במדינה זרה, נחשבה נותנת שוחד.



שולמן מביא דוגמה נוספת לגישה המחמירה של הרשויות האמריקאיות בעבירות שוחד: בתחילת השנה נעצרו בלאס וגאס יותר מ-20 איש, כולל ארבעה אנשי עסקים בעלי אזרחות ישראלית, בגין ניסיון לשחד שר הגנה במדינה אפריקאית כדי לזכות בחוזים לאספקת ציוד ביטחוני. במקרה זה הופללו החשודים באמצעות סוכן fbi שהתחזה לנציגו של השר. "זו הפעם הראשונה שהרשויות האמריקאיות עושות שימוש בדרכים כאלה - הן משתמשות בכלים שעד כה הופעלו רק בחקירות נגד ארגוני פשע או בעבירות סמים", אומר שולמן.



לאור ההחמרה במדיניות האכיפה, ממליץ שולמן לאנשי עסקים המעוניינים לעשות עסקים במדינות זרות לנקוט משנה זהירות. כחלק מהשינוי, לדבריו, הרשויות גם הרחיבו את הסמכויות כלפי חשודים ממדינות זרות. כך, מסביר שולמן, הקשר לארה"ב של אחד הישראלים שנעצרו בלאס וגאס, עופר פז, שאיפשר את מעצרו, התמצה לפי כתב האישום בכך שהעביר כספים דרך בנק אמריקאי.



מכך מסיק שולמן: "לכל חברה המונפקת בארה"ב, שיש לה חברה בת אמריקאית או שלבכירים בה יש אזרחות אמריקאית - באותן נסיבות יש כיום לרשויות סמכות לאכיפת החוק כלפיהם".



מה אתה ממליץ לחברות ישראליות לעשות כדי לצמצם את הסיכון?



שולמן: "משרד המשפטים האמריקאי מקנה חשיבות רבה לשאלה, האם קיימת בחברה תוכנית חינוכית למניעת שוחד. תוכנית כזו כוללת הפצת נוהלים בחברה, השתלמויות לעובדים בעניין ועוד. כל חברה שעושה עסקים בארה"ב חייבת שתהיה לה תוכנית כזו. אבל מעט מאוד חברות ישראליות עושות את זה. במשרד המשפטים גם אמרו שהם בוחנים במיוחד את חברות התרופות - ובישראל, כידוע, יש הרבה חברות כאלה שצריכות להיות מודעות לעניין".



אתה ממליץ לחברות ישראליות לפעול במדינות מסוימות - לפי רמת האכיפה של החוק שם?



שולמן: "נצבר מספיק ניסיון שעל פיו ניתן לומר שיש מדינות שיותר מסוכן להשקיע בהן מאשר אחרות, מבחינת החוק האמריקאי. במדינות אפריקאיות או בקזחסטאן, שבהן יש מכרזים גדולים של נפט, היו לא מעט חקירות אמריקאיות. אבל זו החלטה של הלקוח איפה לפעול - ואנחנו רק יכולים להביא לידיעתו את הנתונים החשובים.



"אני אומר ללקוחות שהם חייבים לשקול את המחיר הפוטנציאלי של עשיית עסקים במקומות כאלה. אנחנו עדים לכך שהמסר הוא חד וחלק ועלול להיות מחיר כבד לעשיית עסקים באמצעות מתן שוחד. בכירים בחברה מסתכנים בישיבה בכלא האמריקאי. יהיה מעניין לראות אם הרשויות הישראליות יתייחסו לעניין באותה רמת חומרה כמו הרשויות האמריקאיות".



מה דעתך על הטיפול בישראל בעבירות הלבנת הון?



שולמן: "הטיפול בהלבנת הון בישראל השתפר מאוד. רבים מודעים לכך שחייבים להיות עירניים לעניינים האלה. זה לא היה המצב לפני כמה שנים. כיום, גם הלקוחות הישראלים מתייעצים - וזו התקדמות".



"התקדמות ניכרת בניהול תיקים בינלאומיים"



אחד מלקוחותיו של שולמן הוא ישראלי שמבוקש להסגרה בארה"ב בגין חשד להלבנת הון של 100 מיליון דולר. שולמן הוא חלק מצוות שמתנגד בארה"ב להסגרה. "לפעמים קשה להוכיח תיקים בינלאומיים - אבל שיתוף הפעולה בין המדינות הוא חסר תקדים כיום. התחום של משפט פלילי בינלאומי הוא ממש בתחילת דרכו בישראל ובעולם, אבל חלה התקדמות רבה בתחום".



כדוגמה לשיתוף פעולה בינלאומי מביא שולמן תיק פטנטים גדול שמתנהל בארה"ב נגד החהרות סיסקו ומוטורולה, שבו מינה אותו בית משפט השלום בתל אביב, בהתאם לאמנה בין ישראל לארה"ב, לנהל "חיקור דין" של העדים הישראלים (גביית ראיות לפני תחילת המשפט). "זה היה מוזר בהתחלה לעורכי הדין הישראלים, כי הם לא רגילים להליך - אבל הם התרגלו ונוצר שיתוף פעולה טוב. זו, בעיני, דוגמה מעולה להתקדמות שחלה בניהול תיקים בינלאומיים".