יוון מדרדרת את השוק האירופי

טרגדיה יוונית או אירופית?

חובות הענק של יוון, פורטוגל, ספרד ואירלנד מאיימים על כלכלת אירופה. לפני שנה וחצי, הממשלות הצילו את הבנקים והסקטור העסקי. גיא רולניק שואל, מי יציל את הממשלות?

גיא רולניק

הכותרת הראשית של "בילד", העיתון הנפוץ ביותר בגרמניה, היתה חדה אתמול: "מדוע אנחנו צריכים לממן את הפנסיות השמנות של היוונים?"

הכותרת במקום והשאלה במקום. קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, היא האשה עם ההשפעה הגדולה ביותר על המבנה, העיתוי והתנאים של חבילת הסיוע שאמורה לקבל ממשלת יוון מהאיחוד האירופי.

למזלם הרע של היוונים, בעוד שבועיים עומדת מרקל בפני בחירות אזוריות בגרמניה - והבוחרים שלה שונאים את הרעיון שגרמניה החרוצה, היצרנית והעשירה תזרים עשרות מיליוני יורו בהלוואות ליוונים, שנתפשים כרגע על ידי חלק מהציבור באירופה כבטלנים שחגגו בעשור האחרון.

למשלם המסים הגרמני אין שום סיבה לממן את הפנסיות המנופחות בסקטור הציבורי היווני או את מעלימי המס ולוקחי השוחד הרבים במדינה.

אבל יש להם סיבה טובה לחשוש משמיטת חובות של ממשלת יוון. כי אם היוונים ייאלצו לשמוט את חובותיהם, אזי הסיכוי שהמשבר יתפשט לפורטוגל, אירלנד או ספרד הוא גדול - כל אחת מהמדינות האירופיות שהן בעלות מבנה פיננסי חלש: חלקן עתירות חוב, חלקן עתירות גירעונות וחלקן צריכות לגלגל חוב חיצוני ענק בשנה הקרובה.

וזו כבר לא בעיה יוונית - זאת תהיה בעיה אירופית ובעיה גרמנית. הראשונים לספוג מכה קשה יהיו הבנקים הגדולים של אירופה, ובהם הגרמנים, ומשם אי אפשר לנחש כיצד זה יתגלגל.

טוב לדעת (תוכן מקודם)

כרטיס ביקור דיגיטלי - כל עסק חייב אחד כזה

בשיתוף MYB
לכתבה המלאה

הבעיה - במדינה

בחודש שעבר, כשריחות ראשונים של משבר פיננסי חמור עלו באוויר, ערכתי ביקור חטוף באתונה, לשמוע את שר האוצר ואנשי עסקים יוונים בכינוס כלכלי שנשא את הכותרת: "יוון בצומת דרכים".

מה למדתי בביקור? שיוון מדינה מושחתת, שהסקטור הציבורי שלה רקוב, שמערכת גביית המס שלה מפוררת, שהשילוב של האולימפיאדה והצירוף לאיחוד המוניטרי האירופי הכניס את היוונים לאופוריה וניתק אותם מהמציאות הכלכלית האמיתית שלהם: מדינה עם תחרותיות יורדת ופריון נמוך.

אבל חשוב כך: למדתי שהצמרת היוונית - הפוליטיקאים, אנשי העסקים וחלק מהעיתונאים - לא מתרגשת במיוחד.

כאשר הגעתי לכינוס, גיליתי עניין אפסי של כלי התקשורת והאנליסטים בנאומו של שר האוצר. השר עצמו שב והסביר שיוון לא זקוקה כרגע לסיוע ולא ביקשה סיוע, אבל שראוי כי האיחוד האירופאי ייתן לה סיוע כדי להוכיח את חשיבותו של האיחוד. הפוליטיקאים היוונים התווכחו ביניהם ממי כדאי להם לקחת יותר כסף, אם יצטרכו אותו: מהאיחוד או מקרן המטבע הבינלאומית, והעיתונאים הסבירו לי ש"יהיה בסדר" - יהיו קצת קיצוצים בתקציב הממשלתי, קצת העלאות מסים, קצת ירידה ברמת החיים ¬ וזה יסתדר, כמו שזה תמיד הסתדר.

זה היה לפני חודש. השבוע יוון פשטה את הרגל. כמובן שאין הודעה רשמית על כך, אבל ברגע שכל המשקיעים בעולם השתכנעו שיוון לא תוכל למחזר בחודש הבא את האג"ח הממשלתיות בהיקף של כ 20 מיליארד יורו - זה אומר שהמדינה פשטה רגל.

ומדינה - אי אפשר לסגור

בניגוד לחברות, שכאשר הן פושטות רגל הן נמכרות או נסגרות - מדינות אי אפשר לסגור או למכור. הפתרון היחיד הוא סיוע חיצוני או הורדה דרמטית ברמת החיים - או שניהם גם יחד. בחודש שעבר הסבירו לי הפקידים היוונים שהכל יהיה בסדר - אתמול כבר פורסמו הערכות שמדינות אירופה ייאלצו להזרים ליוון כ 150 מיליארד דולר. זה כבר כסף גדול - זה בערך מחצית מהתוצר היווני.

פשיטת הרגל היוונית היא תוצאה של מדיניות מקרו-כלכלית כושלת של שנים ארוכות. שנים שבהן התחרותיות של יוון הידרדרה, הסקטור הציבורי התנפח והשחיתות אכלה כל חלקה טובה.

אבל פשיטת הרגל היוונית היא גם פשיטת רגל, חלקית, של המודל של האיחוד המוניטרי האירופי, או לפחות הביצוע.

היכולת של יוון לפתוח גירעונות תקציביים ענקים, לזייף את נתוני החשבונאות הלאומית שלה ולנפח את החוב הלאומי, מעידה על הכישלון הבסיסי ביותר במנגנון האיחוד המוניטרי: מטבע אחד, מדיניות מוניטרית אחת, בנק מרכזי אחד וכללים ברורים של מדיניות כלכלית. אבל בכל הקשור למדיניות תקציבית - איש הישר בעיניו יעשה.

אבל הכישלון האירופאי לא מסתיים בפיקוח על המדיניות התקציבית של חברות האיחוד, אלא בטיפול של מוסדות האיחוד במשבר היווני. מזה חודשים שקברניטי כלכלות אירופה ובכירי האיחוד האירופי דנים בכובד ראש אם להציל את יוון ואיך להציל את יוון. הם מתווכחים, בינתיים יוון פושטת את הרגל והמשקיעים כבר מתחילים להריח את המשבר מתפשט למדינות חלשות אחרות.

עד לפני שבועיים המשיכו קברניטי האיחוד האירופי להפגין שלווה בלתי מוסברת נוכח המשבר - כנראה שרק אתמול הם הבינו לראשונה, כאשר האג"ח היווניות הוגדרו כ"זבל" על ידי סוכנויות הדירוג וקרסו לתשואות של פושטי רגל, שכדאי להתעשת.

לא כדאי להתנבא אם לא מאוחר מדי למנוע משבר פיננסי נוסף, קטן או גדול, בעקבות יוון - אבל דבר אחד ברור: יוון היא לא מקרה יחיד - הסכנה העיקרית האורבת כיום לכלכלות העולם היא משברי חובות של מדינות. לפני שנה וחצי היו אלה הממשלות שהצילו את מערכות הבנקאות והסקטור העסקי מפשיטת רגל קולוסאלית - את הממשלות כבר יהיה הרבה יותר מסובך להציל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully