עבודת נשים

שר התמ"ת בנימין (פואד) בן אליעזר אמר בכינוס המועצה הציבורית לשילוב וקידום של נשים בעבודה כי "מרבית הפוטנציאל הכמותי והאיכותי לפיתוחו העתידי של כוח העבודה בישראל מצוי בקרב קבוצת הנשים. לכן, על משרד התמ"ת לפעול להסרת החסמים העומדים בפני השתלבותן השוויונית של נשים בשוק העבודה ולהוביל לצמצום הפערים המגדריים".

עוד הוסיף השר בן אליעזר כי יש לפתח כלים לעידוד העלאת שיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה, לפעול להגדלת מספר הנשים המשתלבות בדרגות בכירות וניהול תוך הגדלת התגמול עבור עבודתן.

החוק לעידוד של שילוב וקידום של נשים בעבודה ושל התאמת מקומות עבודה לנשים חוקק במהלך שנת 2008 ביוזמתה של ח"כ לשעבר עמירה דותן בכוונה לסייע לשינוי התרבות העסקית וטיפוח מודעות ציבורית לקידום השוויון המגדרי וההוגנות בשוק העבודה. זאת, במטרה להוביל ליצירת איזון בין האחריות והמטלות במרחב הביתי לבין מקום העבודה, באופן שיאפשר את שילובן המיטבי ומיצוי הפוטנציאל התעסוקתי של נשים בפרט והורים ככלל.

כדי לעודד את שילובן וקידומן של נשים בעבודה ובמטרה לצמצם את הפערים המגדריים, יעניק שר התמ"ת מדי שנה, במסגרת תחרות "אות המעסיק השוויוני", מענקים כספיים ואותות הכרה למעסיקים אשר יפעלו לקידום השוויון המגדרי בארגונם באמצעות פיתוח והטמעת תכניות ותהליכי עבודה המעודדים שילוב ואיזון בין צורכי המשפחה ועבודה דוגמת שעות עבודה גמישות, נגישות לעבודה מהבית, מסלולי הכשרה לנשים וכדומה.

לצורך יישום החוק הוקמה על ידי משרד התמ"ת מועצה ציבורית הכוללת 11 חברים בעלי התמחות בתחום המגדר ושוק העבודה. ביניהם, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה, ראש הרשות לקידום מעמד האישה, חוקרים מן האקדמיה, נציגות של ארגוני הנשים, ארגוני עובדים, מעסיקים ומשרדי הממשלה, ובראשם השופטת בדימוס, דליה דורנר.

מעסיקים אשר ירצו לקחת חלק בתחרות "אות המעסיק השוויוני" יוזמנו להגיש מועמדותם במהלך המחצית הראשונה של שנת 2011, ארגונם ייבחן על פי אמות המידה שיוגדרו כמייצגים הוגנות ושוויון מגדרי ואף יינתן להם ייעוץ בנושא על ידי מומחים מקצועיים.
בתום הליך הבחירה יתקיים טקס הכרזת הזוכים בתחרות וחלוקת המענקים ואותות ההכרה תתקיים במעמד שר התמ"ת ויו"ר המועצה הציבורית, שופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר ואישי ציבור.

מנהל מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמת, בני פפרמן הוסיף כי למרות שישנה עלייה מתמדת בשיעור ההשתתפות של נשים בשוק העבודה בישראל בשלושת העשורים האחרונים, עדיין ניתן להצביע על פערים מגדריים עמוקים המאפיינים את שוק העבודה.1

בשנת 2009 השתתפו 1.35 מיליון נשים, שהן כ- 67% מהנשים בגילאי העבודה, וזאת לעומת כ- 1.5 מיליון גברים שהם כ- 79% מכלל הגברים בגילאי העבודה. בתוך כך בולט לרעה שיעור ההשתתפות הנמוך של נשים ערביות העומד על כ 25%.

זאת ועוד, אחוז המנהלות בכח העבודה עמד על 4.7% מהמועסקות בהשוואה ל- 8.8% מנהלים מבין המועסקים, והן מהוות רק 31.7% מכלל המנהלים במשק. הפער אף מעמיק כשמדובר בנשים ערביות וחרדיות אשר בעלות ייצוג נמוך מאוד במשלח יד יוקרתי זה.
גם בנושא השכר עדיין קיימים פערים מטרידים בין גברים לנשים, עת שכרן הממוצע של הנשים עומד על כ- 63 אחוז משכר הגברים ואף נמוך מכך בקרב הנשים הערביות המשתכרות בממוצע כ-43 אחוז בלבד משכר הגברים.

קידומה של אישה למשרת ניהול מובילה לצמצום הפער במעט כאשר מנהלות משתכרות בממוצע כ- 70% משכר המנהלים. בבחינת התשואה על השכלה אקדמית נמצא כי הפער אף גדל, כאשר נשים בעלות השכלה אקדמית של 16+ שנים משתכרות בממוצע כ- 57 אחוז משכר הקולגות הגברים.

עוד הוסיף בני פפרמן כי בניתוח שנערך על ידי מינהל מחקר וכלכלה נמצא כי בפני נשים עומדים קשיים וחסמים רבים כאשר הן נאלצות להתאים עצמן לעולם עבודה שאינו מכיר בתפקידן כאמהות ובמחויבויות הנגזרות מהתפקיד.

בין הקשיים הקיימים: שעות עבודה לא שגרתיות, ישיבות בשעות מאוחרות, חוסר גמישות בשעות העבודה והעדרויות ממושכות ממקום העבודה על רקע יציאה לחופשת לידה אשר לעיתים מובילות לפיטורין. קושי נוסף נובע מחשיבותן של רשתות חברתיות בסיכויי ההעסקה והקידום, אשר לגברים יש בהם יתרון, לנוכח נסיונם הצבאי עתיר הקשרים ונסיונם הרב בשוק העבודה.

בכדי לצמצם את הפערים המגדריים יש לשנות את התרבות העסקית ולעשות התאמות ושינויים במקום העבודה כך שיאפשרו להורים בכלל ולנשים בפרט להצליח בשילוב עבודה ומשפחה ולממש את הפוטנציאל התעסוקתי הגלום בהן.