ההחלטה על הורדת דירוג האשראי ודירוג האג"ח הממשלתיות של יוון הינה מוצדקת. אין ספק שתהיה לכך השפעה לטווח הקצר על חוסנו של האירו, אך מוקדם עדיין להעריך אם הידרדרות האירו תימשך. יש לזכור ששער האירו חזר לרמתו בנובמבר 2008 ערב המשבר הפיננסי הגלובלי.
קשה לדעת כיצד ינהג האיחוד האירופי והאם יעביר את הסיוע המאסיבי הנחוץ ליוון, על מנת לאושש את כלכלתה. בראיה ארוכת טווח מוטב שהסיוע יהיה מצומצם ככל האפשר בכדי לחנך את המדינות לאחריות תקציבית ופיננסית.
אין ספק שהאיחוד האירופאי ייצא מהמשבר, שכן המשבר הוא בעיקרו משבר פיננסי שאינו נוגע לכלל מדינות אירופה, אלא רק למעט מדינות, ומי שיצטרכו להתמודד עם התוצאות יהיו יוון ופורטוגל, אשר וודאי ילמדו לקח חשוב ורציני. להערכתי, לאחר הבחירות, בריטניה תקצץ בתקציבה והדבר יהווה סמן גם לשאר המדינות באירופה.
אסור לחזור על השגיאות שעשתה ארה"ב אשר סייעה למערכת פיננסית כושלת. כפי שנוכחנו לדעת, הדבר פעל בסופו של דבר לרעת הכלכלה האמריקאית וגרם לכך שהאחראים למשברים כלכליים אינם נושאים באחריות.
הכלכלה בישראל לא תושפע מהותית
השוק הריאלי והכלכלה הריאלית בישראל לא יושפעו באופן מהותי מהמשבר הנוכחי באירופה. היצוא הישראלי לאירופה יציב והוא מהווה כ- 25% מכלל היצוא הישראלי. לא מדובר בעסקאות אקראיות, אלא ביחסים יציבים ונמשכים. היצוא הישראלי גילה כושר התמודדות נוכח הפיחות במטבעות, דבר שיסייע מאד ליצואנים לערוך את ההתאמות הנחוצות אם הידרדרות האירו תימשך.
גוש האירו חשוב מאד לישראל. הוא מהווה 26% מסך יצוא המוצרים של ישראל. המשך ירידה בשער האירו יחייב שינוי מבני ביצוא הישראלי וגם חזרה לשווקים המסורתיים בארה"ב.
בשנת 2009 נחלק היצוא הישראלי למספר גושים - 26% לגוש האירו, המהווה 12 מיליארד דולר ; 35% ארה"ב שהם 17 מיליארד דולר; 20% יצוא לאסיה - 9.5 מיליארד דולר, והיתר מהווים 19% מכלל היצוא. כאשר המדובר על יצוא סחורות בלבד.
מבדיקת איגוד לשכות המסחר לגבי סחר החוץ של ישראל עם יוון עולה כי, היצוא מישראל ליוון בשנת 2009 ירד ב- 2%, שהם 5.9 מיליון דולר מ- 301 מיליון דולר בשנת 2008 ל- 295.1 מיליון דולר בשנת 2009. היבוא לישראל מיוון בשנת 2009 ירד ב- 9.3%, שהם 20.6 מיליון דולר מ- 221.4 מיליון דולר בשנת 2008 ל- 200.8 מיליון דולר בשנת 2009.
ברור שחולשת האירו כיום הינה תוצאה ישירה של משבר הגירעונות התקציביים ביוון, כאשר ברקע מצויות מדינות כמו פורטוגל שנקלעה אף היא למשבר, וספרד, שעלולה להיקלע למשבר דומה.
אולם, חובה עלינו להפנים שהשקל הוא כיום מהמטבעות החזקים ביותר בעולם וכי התחזקותו מעלה מאד את רמת התוצר לנפש במונחי כח קנייה. כתוצאה מכך יש בישראל העלאה סמויה ברמות השכר. בנוסף, התחזקות השקל מוזילה מאד את הייבוא, כך שלא הכל בהתחזקות השקל הוא שלילי.