לאלי איילון, מנכ"ל חברת DSPG (די.אס.פי גרופ) , אכפת ממה שקורה בתעשיית ההיי-טק בישראל. מאין היא באה ולאן היא הולכת. על אף שהוא מבהיר במפורש שהוא נגד כאלה ש"מהלכים אימים" על הציבור, הוא אינו יכול להימנע מהצהרות פסימיות לגבי העתיד, דווקא מפני שמה שמתרחש בתעשייה זו קרוב לליבו. אולי מתבקש כי בראיון עם מנכ"ל של חברה יהיה האחרון להוט לדבר על החברה שלו, ורק על החברה שלו, אבל כששואלים את איילון על DSPG, הוא מדבר גם על חברה אחרת. החברה הישראלית.
"קיימת היום מיסקונספציה לגבי חוסנו של ההיי-טק הישראלי. אין ספק שיש פעילות עניפה בתחום ההיי-טק, אך לא הצלחנו ליצור בארץ חברות שהן נושאות המטוסים של ההיי-טק העולמי. יש המון פעילות, אך אורך החיים של החברות מוגבל, והן מתבססות ברמת הכנסות שנחשבת במונחים עולמיים לקטנה. אם אני מסתכל קדימה בטווח של 50 שנה, לא בטוח שמישהי מהחברות תישאר, כולל DSPG. אולי רק טבע תשרוד", אומר איילון.
איילון סבור כי את החששות הללו ניתן היה לצמצם באמצעות תהליך מסיווי של קונסולידציה. "תחומי ההיי-טק מאופיינים בדינמיות יוצאת דופן. לא ניתן לא להיות מרוכזים ולו לשבריר שנייה, ולחברות הישראליות אין את המסה לספוג טעויות. אנחנו אומנם עם קטן, אך ניתן היה להקים 2-3 חברות שונות בסדר גודל עולמי".
היזמים המוכרים הפכו לגיבורים לאומים
אז מה מונע מתהליך זה להתהוות? "המרכיב המונע הראשון הוא סוציולוגי. בשנים האחרונות הרבה חברות רק חיכו להגיע לנפח של 30-50 מיליון ואז היזמים מכרו את החברה. כל מכירה כזו הפכה את היזמים לגיבורים לאומיים. אבל כאן מפריע האופי הישראלי, שגורם לפרגמנטציה בכל התחומים. האופי של 'אני יכול לעשות את זה לבד'. איך לטפל בזה? אולי צריך פסיכולוג לאומי. אני מייחס את התופעה ל-2000 שנות גלות, מין רצון כזה להספיק הכל ומהר. המכירה של החברה לא יכולה להיות תכלית, ואני חושב שניתן לעבוד על זה בכל הרמות", אומר איילון.
"המרכיב השני הוא אופי פעילותן של קרנות הון הסיכון. אצלנו בישראל, כל דבר חדש, מתלהבים ממנו כמו ילדים. האג'נדה של קרנות הון הסיכון היא של exit, וזה לגיטימי, שכן הן מתמרצות את התהליך. אבל כשזה קורה בארצות הברית הטכנולוגיה נשארת שם, ואצלנו היא בעצם עוזבת את הבית".
"ואז התחיל בית המשוגעים בהיי טק"
אחד החששות של איילון הוא מפני דעיכתן של התעשיות הבטחוניות בישראל. "הסקטור הבטחוני למעשה גווע. המגזר הבטחוני בארץ הוא אולי הבסיס של ההיי-טק, אבל במשך שנים הוא לא פיתח תרבות של תחרות בינלאומית, עם סבבי פיתוח קצרים ותכנון מוצרים בעלות נמוכה. היום הגיל הממוצע במגזר זה עולה, התנאים בו פחות אטרקטיוויים מבעבר, התקציבים קטנים, וגם כשהתחיל בית המשוגעים בהיי-טק לא הסתכלו על הסקטור בראייה ארוכת טווח".
כשאיילון מדבר על בית משוגעים, הוא טוען כי DSPG לא היתה אחת מה"מתאשפזות" באותה תקופה. "אנחנו לא נסחפנו בתקופת הקרנבל של ההיי-טק, תקופה שהיתה שערורייה. חברות מכרו עתיד, השתוללו עם הוצאות, המשקיעים קנו כל דבר, ושוק כוח האדם יצא מכל פרופורציה. אצלנו לאורך כל התקופה היתה תחלופת עובדים נמוכה, על אף שלא איבדנו שיקול דעת עם ההוצאות".
איילון מעריך כי זו אחת הסיבות שבחמש וחצי השנים האחרונות בהם החברה נסחרת בנאסד"ק היא לא פירסמה אף אזהרת רווח, אם כי לא נמנעה מלהנמיך את התחזיות הרבעוניות, עם פרסום תוצאות הרבעון הקודם לו. פעולה כזו אגב, ביצעה החברה עם פרסום תוצאות הרבעון השלישי, ועתה מצפים האנליסטים לרווח של 81 סנט ב-2001 כולה.
הבריאה היא אנלוגית, לא דיגיטלית
כיום מתרכזת DSPG בשני תחומים: שוק הטכנולוגיה, בו מוכרת החברה רשיונות לשימוש בטכנולוגיה בה יש לה קניין רוחני (IP), ושוק השבבים, בו היא מוכרת את המוצרים עצמם. DSPG מתעתדת לפצל את פעילות ה-IP שלה לחברה נפרדת שתצא להנפקה "כשיאפשרו זאת התנאים בשוק", לדברי איילון, וחברה זו תמכור את הטכנולוגיה לעיבוד אותות אנלוגיים שפיתחה DSPG.
"הבריאה היא אנלוגית, כמו למשל עצם הדיבור שלנו. כשמישהו מקבל שיחה בטלפון סלולרי המטרה שלו היא לשמוע בצורה הברורה והמדויקת ביותר את הקול האנלוגי שהשמיע שולח ההודעה. המעבדים שלנו דוגמים את האות האנלוגי, הופכים אותו לדיגיטלי, ודוחסים אותו באמצעות אלגוריתמים שפיתחנו. האינפורמציה נשלחת באוויר, ובקצה השני יש שבב שעושה פעולה הפוכה של התרת הדחיסה והפיכת האות הדיגיטלי לאנלוגי", אומר איילון.
מכיוון שטכנולוגיה זו נחשבת למורכבת מעטות החברות שעוסקות בפיתוחה, וביניהן החברות טקסס אינסטרומנטס , לוסנט ומוטורולה . חברות אחרות, כמו אינפינאון , ניסו אף הן להיכנס לתחום, אך לטענתו של איילון הן מנסות להיפטר מפעילות זו, עקב כישלונות שנחלו. DSPG מוכרת את הטכנולוגיה שלה כבסיס לפיתוחים ספציפיים של חברות המעוניינות בעיבוד אותות אנלוגיים, בעיקר לשוק הסלולר.
"טכנולוגיית ה-RF תהיה מנוע אדיר עבורנו"
הפעילות השנייה של DSPG היא בתחום פיתוח ומכירת השבבים. החברה לא מוכרת שבבים ***האפליקציות של שוק הסלולר, על מנת להימנע מהתנגשות עם פעילות הטכנולוגיה שלה. מכירות השבבים שלה, שצפויות להניב לחברה כ-77% מכלל ההכנסות ב-2001, מתבצעות בשוק הטלפוניה הדיגיטלית, ובהם טלפונים אלחוטיים. "פיסת סיליקון אחת מאפשרת היום אפליקציות כמו זיהוי דיבור, וקול של ילד שיישמע כמו מבוגר שהוריו לא בבית", אומר איילון.
כמו כן מוכרת DSPG שבבים בתחום העברת הקול על רשתות רחבות פס, פעילות אליה נכנסה בעקבות רכישת החברה VoicePump לפני כשנה וחצי. לחברה הסכמי OEM עם סמסונג, פיליפס, אינטל , סוני ואחרות, המשווקות את המוצרים הללו.
תחום נוסף אליו שואפת DSPG להתרחב הוא פיתוח שבבי ה-Radio Frequency) RF). הפעילות של החברה בתחום החלה עם רכישתה של חטיבת ה-RF מ-AMD (איי.אמ.די) עוד ב-1999, שבבים אלה מיועדים אף הם לטלפונים האלחוטיים. ההבדל בין השבבים הקיימים שמשווקת DSPG לשבבי ה-RF הוא שהשבבים שמפותחים עתה הם מבוססי תהליך ייצור דיגיטלי, מה שיאפשר אינטרגציה גדולה יוצר של פונקציות שונות.
"טכנולוגיית ה-RF היא מנוע אדיר לחטיבת הצ'יפים", אומר איילון. ב-DSPG מקווים כי טכנולוגייה זו תשמש כבסיס החומרה לאפליקציות bluetooth, התקן שיקשר בין מוצרים אלקטרוניים שונים ויעביר מידע ביניהם. "אין לי ספק שתוך שנתיים הטכנולוגיות של קול, וידיאו ו-RF ימוזגו. מכשיר הטלפון יעביר מידע למצלמה, דרך DVD לוידיאו, ולהיפך", הוא מוסיף. DSPG מצויה היום בפרויקט עם לקוח גדול שלה לפיתוח בסיס החומרה, אך איילון מסרב לנקוב בשמו בשלב זה.
"בסוף 2000 עוד אמרנו: איזה כיף, לא נפגענו"
הרבעונים האחרונים לא היו קלים עבור DSPG, שמצאה עצמה נפגעת אף היא מההאטה הכללית. "כשהמשבר בשוק השבבים התחיל בסוף 2000 אנחנו אמרנו 'איזה כיף, אנחנו לא מרגישים'. אנחנו המשכנו לצמוח בפעילות ה-IP והנחנו כי גם חברות הסלולר לא יפסיקו לפתח. ברבעונים האחרונים ישנה התמשכות של תהליך קבלת ההחלטות. זה כמו שיש תאונה, ובהתחלה נמעך הפגוש הקדמי, ואנחנו נפגענו מאחורה", אומר איילון. וכך, אם בסוף 2000 עוד חזתה החברה צמיחה של 30% בשוק הרשיונות ב-2001, הרי שהיום הערכותיה הן כי הצמיחה השנתית תסתכם ב-7% בלבד.
ומה לגבי העתיד? "עבורנו זה או להצליח בגדול ולהיהפך לחברה שמספקת תשתית לפיתוח בכל העולם, או פשוט להיעלם", אומר איילון. "יש חברות שייעלמו, אבל בסיס הלקוחות והפיתוחים שלנו יאפשרו לנו לשרוד גם תקופות קשות, במיוחד עם קופת מזומנים של כ-240 מיליון דולר.
"השוק ימשיך להעריך אותנו על בסיס שלושה דברים: אנו חברה רווחית, מה שמסביר את העובדה שכ-70% מהמשקיעים שלנו הם מוסדיים; הוכחנו לאורך שנים מידה גבוהה של קרדיביליות באופן עקבי; וכמובן על בסיס הטכנולוגיה שלנו, וההחזקה שלנו בכ-4.2 מיליון ממניות אודיוקודס", אומר איילון. החזקה זו, מבחינת DSPG, היא פיננסית בלבד. "אני מקווה שתוך שנה נהיה אחרי הנפקה, או אחרי פעולה של מיזוג או רכישה שתוסיף עוד לערך שלנו. אלו יהיו חדשות טובות ל-DSPG? הוא מוסיף.