מנותקים

>> אומרים שהטלוויזיה אחראית יותר מכל לתופעת הגלובליזציה; שהיא זו שהשרישה את השליטה של התרבות המערבית בעולם ויצרה אצלנו תפישה אחרת של המציאות. אבל כעת, הטלוויזיה כפי שאנו מכירים אותה נמצאת תחת מתקפה: דור חדש של צעירים גדל בעולם, והוא ממש לא מרגיש צורך להיות מחובר לתמונות שמרצדות מולו על המסך. הוא רוצה לצרוך את המידע שהוא זקוק לו בזמן, באופן ובמקום המתאימים לו.



זהו דור של מורידי סרטים, משתפי קבצים, משאילי סרטים בספריות, או בקיצור: דור של אנשים צעירים שצורכים באופן קבוע סרטים וסדרות מבלי לרכוש מנוי מחברות הטלוויזיה הרב-ערוצית. אפשר לכנות אותם: דור ה-ntv. באנגלית כבר נתנו לזה שם: cord cutters (חותכי הכבלים).

הנתונים היבשים מצביעים על כך שהתופעה כבר אינה שולית. ביולי הקרוב תחגוג חברת הלוויין yes עשור להיווסדה, אך ספק אם זו תהיה חגיגה שמחה: רק ב-2009 הצליחה החברה להציג רווח שנתי קטן, לראשונה מאז נוסדה, ובשאר השנים היא הפסידה כסף. אבל האיום המרכזי על yes, וגם על המתחרה hot, הוא הדור החדש של צרכני טלוויזיה.



שנה לאחר הקמתה של yes, ב-2001, הטלוויזיה הרב-ערוצית בישראל רשמה שיעור חדירה של 73.2% (לפי נתוני משרד התקשורת). מדובר בנתון שהוא מהגבוהים בעולם כולו, בוודאי בהתחשב בכך שהערבים והחרדים אינם נוטים לרכוש טלוויזיה רב-ערוצית. מאז אותה שנה, נתח השוק של חברת הכבלים והלוויין רק יורד, בקצב אטי אך קבוע, ונכון ל-2009 הוא עומד על כ-64% מאוכלוסיית המדינה.



בארה"ב, הנתונים מגובים באינספור סקרים ומחקרים: חברת המחקר האמריקאית parks associates גילתה שנכון ל-2008, 8% ממשקי הבית האמריקאים שקלו לוותר על מנוי הטלוויזיה הרב-ערוצית שלהם. לפי המחקר, כבר כיום צרכנים אלה לא נסמכים רק על וידאו שקיים ברשת, אלא גם צורכים הרבה יותר וידאו ממקורות חלופיים: קולנוע, dvd ,vod ועוד.



חברת מחקר אמריקאית אחרת, convergence consulting group, העריכה כי בשנה החולפת התנתקו בפועל 600 אלף אמריקאים משירותי הטלוויזיה הרב-ערוצית שלהם, והמספר צפוי להכפיל את עצמו עד סוף 2010.



מחקר שלישי ואחרון הוא סקר של חברת edison research שמתקיים כבר עשור. בסקר נשאלו אנשים שאלה פשוטה: "נניח שלא יכולת לצפות יותר לעולם בטלוויזיה או לגלוש באינטרנט - על מי מהם היית מוותר?" ב-2010, לראשונה אי פעם בתולדות הסקר, האינטרנט ניצח את הטלוויזיה: 49% מהנשאלים היו מוכנים לוותר על הקופסה בסלון, מול 48% שהיו מעדיפים לוותר על עולם ה-www.



חותכים את הכבלים



לירידה בשיעור החדירה של הטלוויזיה הרב-ערוצית בישראל יש סיבות רבות פרט לניתוק של הדור החדש, שצורך מדיה באינטרנט. ראשית, המשבר הכלכלי גרם לקיצוץ בהוצאות. בנוסף, האוכלוסייה אמנם גדלה, אבל חלק גדול ממנה שייך למגזרים החרדי והערבי, שברובם אינם מנויים על הכבלים או הלוויין. בנוסף, בקרב מגזרים מסוימים, כמו עולים מבריה"מ לשעבר ובמגזר הערבי, נוהגים להתקין צלחות עצמאיות על הבתים וכך לקלוט שידורים של תחנות מכל העולם.



מעבר לכך, גם בתוך קהילת המתנתקים משידורי הטלוויזיה יש קבוצות שונות ומגוונות: יש הורים שהחליטו להילחם בתופעת ההתמכרות של ילדים לבהייה מול המסך, ופשוט החליטו לחתוך את הכבלים. באחרונה גם נכנס לתמונה הממיר הדיגיטלי dtt שמאפשר צפייה בחינם בחמישה ערוצים - 1, 2, 10, 3 ו-99.



ממחקר של מכון המחקר פאנלס עבור themarker עולה כי בשנים האחרונות נרשמו שינויים דרמטיים באופן צריכת המדיה של צעירים: "הם כבר מתייחסים למסך המחשב כטלוויזיה לכל דבר. 88% מהם צופים בתוכניות, סרטים וסדרות מהמחשב באתרים השונים", אומרת שרית שטרנברג, סמנכ"ל מחקר בפאנלס, בתגובה לסקר שהוזמן במיוחד עבור כתבה זו מהמכון, בנושא הרגלי הצפייה של צעירים. המחקר נערך בקרב 303 מרואיינים בגילאי 21-35, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסיה היהודית בגילאים אלה.



הסקר מצביע על כמה מגמות ברורות. ראשית, בקרב האוכלוסייה שנסקרה, 78% מחוברים לטלוויזיה רב-ערוצית, yes או hot, ו-22% אינם מחוברים. 0.7% מהנשאלים דיווחו כי היו מחוברים והתנתקו. עוד מראה הסקר כי "הלא מחוברים" צופים הרבה יותר בתוכניות וסרטים בסטרימינג דרך אתרי אינטרנט כמו נענע10, וואלה-ynet-hot ,yes, מאקו ואתרים דומים. בסך הכל, הלא-מחוברים רואים כ-10.8 סרטים או סדרות בחודש דרך אתרים כאלה מול 7.6 בקרב המחוברים לכבלים וללוויין.



נתון אחר, מפתיע מעט, הוא שאין הבדל מהותי בהורדת סרטים וסדרות (דרך תוכנות כמו emule ואתרי הורדות) בין אוכלוסיית המחוברים למנותקים ושתי הקבוצות מורידות כשמונה סרטים/סדרות כאלה בחודש. המחוברים לטלוויזיה רב-ערוצית צורכים באופן כללי יותר שעות וידאו ביום: שעתיים בממוצע מול 1.5 לחבריהם שאינם בעלי מנוי לכבלים או ללוויין.



"לפני שלוש שנים לימדתי בארה"ב, באוניברסיטת קורנל. ישבתי עם הסטודנטים והם סיפרו לי שאף אחד מהם לא רואה טלוויזיה בצורה שנקרא לה 'נורמלית'. האינטרנט הרגיל שם כבר היה 20 מגה והם היו פשוט רואים הכל דרך האינטרנט", אומר פרופ' אמיר חצרוני מהמרכז האוניברסיטאי אריאל. "בישראל זו תופעה חדשה ואין עליה הרבה מחקר אקדמי. לוח השידורים הרגיל, שאתה רגיל לראות תוכנית בשעה מסוימת, מת".



מאבדים שליטה



אז מיהו הדור החדש של צופי התוכן? שלי תשובה, מנכ"ל חברת הייעוץ טרייגר-פורסייט, סבור כי "זה עדיין תחום של אנשים שהם tech savvies - בקיאים מבחינה טכנולוגית ויכולים לפתור את החצי-פלונטר הזה של הורדת תכנים באינטרנט או צפייה בסטרימינג (מכשירים המזרימים מדיה מהמחשב לסלון באופן אלחוטי, א"ז).



"כיום עדיין מדובר בעיקר באנשים צעירים, בשנות ה-20 לחייהם, לרוב משני העשירונים העליונים. אבל את הגיל אי אפשר לעצור: מי שמוריד סרטים בגיל 20, יעשה זאת גם בגיל 30. בנוסף, גם תהליך ההורדה נעשה פשוט יותר, והציוד הנלווה הדרוש הוזל. רק לפני שנתיים סטרימרים היו מוצרים של early adopters (מאמצים מוקדמים של טכנולוגיות), ועכשיו זה יותר מוצר mass market, שנמכר אפילו על ידי בזק".



"אנחנו נמצאים בעידן של 'טייק אווי מדיה'", אומר מנכ"ל חברת המדיה זניט מדיה, אלון הוכדורף, ומציג דוגמה אישית: "אתמול ישבתי במסעדה עם הבן שלי והיה משחק כדורגל. אכלנו וראינו את המשחק בטלוויזיה שהיתה על הקיר, ומשם עד האוטו וגם בדרך עד הבית המשכו לראות אותו דרך הסלולרי. ואז הגענו הביתה, ואני התחברתי למקלט הטלוויזיה הביתי והבן שלי המשיך לראות אותו במחשב. יש פה בעצם שימוש בארבעה מסכים שונים לטובת תוכן אחד. בגלל הטייק אווי מדיה עשינו את כל המסלול מבלי לגרוע מהרצף של המחוברות לצפייה".



הוכדורף סבור כי בני הנוער אמנם מובילים את המגמה, אבל בעקבותיהם יילכו כולם: "הם צורכים כיום מדיה באופן שבו אנחנו נצרוך מחר. אנחנו מתאימים את עצמנו והולכים אחריהם. לכן אנחנו חייבים להתמחות באיך שהם מתנהלים. יש לנו אינטרס כפול להבין איך הנוער מתנהל במדיה - לא רק כדי להגיע אליהם, אלא גם כדי להבין איך בעתיד הלא רחוק המבוגרים יגיעו לשם".



הזכייניות בסכנה



לתופעת ההתנתקות מהכבלים ומהלוויין עלולה להיות השפעה כבדת משקל על תעשיית הטלוויזיה. "הבסיס הפיננסי וההיתכנות המסחרית של תעשיית הטלוויזיה תלויים במכירת זמן פרסום", אומר חצרוני. "ברגע שפוחת העניין בלראות שידורים בטלוויזיה בצורה סטנדרטית, הלך הבסיס. לכן אנחנו רואים שמדברים יותר על תוכן שיווקי, על מכירת הורדות באינטרנט, על מרצ'נדייז. צריך לחשוב איך הזכיינים יחזירו את ההשקעה כי לאורך זמן ההערכה היא שהרייטינג יירד, ואם רוצים להשאיר את החברות בחיים - חייבים למצוא איזה בסיס כלכלי. אם לא תהיה היתכנות כלכלית לאורך זמן, יהיה פיצוץ".



לדברי הוכדורף, "ככל שהמדיה הדיגיטלית מתפתחת אנחנו שומעים פחות את המונח 'פריים טיים' ויותר את המונח 'מיי טיים'. אנשים צורכים את התכנים איפה שנוח להם ומתי שנוח להם". עם זאת, לדבריו, "ידוע שזה לא משפיע על שידורים ישירים של ספורט ולא על תוכניות פרימיום, כמו גמר 'כוכב נולד' או 'האח הגדול', וגם לא על חדשות".



עם זאת, בניגוד אולי לתפישה הרווחת, בישראל ובעולם יש גידול בזמן הצפייה בטלוויזיה. מנכ"לית ועדת המדרוג, ד"ר יפעת בן חי-שגב, שעומדת בראש הגוף שאמון על מדידת הרייטינג, אומרת כי "אנחנו עדים בשנים האחרונות למגמה גלובלית שתקפה גם בישראל, של גידול בזמן הצפייה בטלוויזיה - וזה נכון גם ביחס לאוכלוסיית הילדים והנוער. זה מראה שהזמן שהפרט מקצה לפנאי הוא גדול יותר, ולא שאחד בא על חשבון השני. המדיומים משלימים זה את זה".



לירן דן, סמנכ"ל מדיה אינטראקטיבית בחדשות ערוץ 2, אומר כי "בשנה האחרונה עלה סך הצפייה בכל אמצעי המדיה - טלוויזיה, וידאו באינטרנט ווידאו בסלולר. הצפייה נמצאת בעלייה מתמדת וזאת מגמה ברורה ומובהקת. דבר נוסף הוא שהצפייה באינטרנט לא משמשת תחליף לצפייה בטלוויזיה. האינטרנט או המדיומים הסלולריים משמשים תחליף כשהטלוויזיה לא זמינה. אפשר להגיד בצורה ברורה שהתזה שלפיה צפיית וידאו באינטרנט תכרסם בזו הטלוויזיניות התבדתה".



מאיימים על המתווכים



תשובה סבור כי המגמות החדשות של צריכת המדיה וההתנתקות מהטלוויזיה הרב-ערוצית הן איום אדיר על חברות הכבלים והלוויין: "בראייה של עשור, הן לא יאבדו רק קהל נישה. האינטרנט, בעולמות של תוכן בכלל ובעולמות של תוכן דיגיטלי בפרט, הרג את המתווכים. הסיבה היא שהאינטרנט יוצר ממשק בלתי אמצעי בין יצרן תוכן לצרכן תוכן. זה שינוי של שרשרת הערך שהוא איום על חברות כמו hot ו-yes, שהן כיום למעשה חברות תיווך שאורזות תוכן".



כיצד מתכוונות חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית להתמודד עם האיום הממשי? הן לא מוכנות לוותר. "יש שתי אסטרטגיות אפשריות לחברות כבלים. הראשונה היא לפרוש לגמרי מעסקי התוכן, ולהתמקד במכירת תשתית הכבלים בלבד. המשמעות היא להיות צינור, אבל צינור טוב ורווחי", אומר תשובה. "צריכת וידאו און-ליין גורמת לצרכנים לשדרג את מהירויות חיבור האינטרנט שלהם כל הזמן, דבר המשתקף ברווחי חברות הכבלים".



יורם מוקדי, סמנכ"ל האסטרטגיה והתוכן של hot, התייחס לאסטרטגיה זו בהומור באומרו בכנס במרכז הבינתחומי בהרצליה: "זה כמו לראות את האוטו של החותנת מידרדר לתהום - גורר רגשות מעורבים". הכוונה של מוקדי היא שמצד אחד hot יכולה לאבד מנויי טלוויזיה שמתחילים לראות את הסדרות של החברה באינטרנט, אך מצד אחר, אותם לקוחות בדיוק ירכשו מהחברה אינטרנט במהירויות גדלות והולכות.



לפי מוקדי, "חברה כמו hot יכולה להוות צינור של אינטרנט וגם להיות ספק תוכן. לכן אנחנו יכולים דווקא ליהנות מגידול התעבורה ברשת כתוצאה מגידול בצפייה בתכנים און-ליין ובשימוש בשירותים כמו boxee - תוכנה המרכזת תכנים מהאינטרנט".



yes נמצאת במצב דומה - ייתכן שלקוחות יעברו לצפות בתכני החברה באינטרנט, אבל כפועל יוצא הם יצטרכו לרכוש יותר רוחב פס מהחברות האחיות בקבוצה: בזק ובזק בינלאומי.



לפי תשובה, הגישה השנייה, שכנראה תאומץ על ידי יותר חברות כבלים, היא ליהפך לבעלות התוכן עצמן. הדוגמה המובהקת ביותר היא של חברת הכבלים הגדולה בארה"ב, קומקאסט, שבאחרונה רכשה את nbc בסכום אגדי של 30 מיליארד דולר, רק כדי לא ליהפך ל"צינור טיפש" בין אתר nbc לבין ציבור הגולשים. כעת, קומקאסט תיהנה גם מהכנסות הפרסומות באתר nbc שצמודות לתוכן הווידאו.



קבוצות מדיה חדשות



בישראל, נראה כי חלק מהחברות אימצו את הגישה השנייה. על פי עודד נפחי, סמנכ"ל לקוחות בחברת media-hiro המנהלת קמפיינים של וידאו אינטרנטי הצפייה בתוכן וידאו באינטרנט יוצרת מהפכה לא קטנה, שהובילה למעשה ליצירת גופי מדיה חדשים בישראל: "תסתכל על גופי התוכן-וידאו הדומיננטים כיום באינטרנט. אתר ynet הוא סוג של קבוצת מדיה חדשה, עם תכנים של hot, רשת וגם בעלות על one (תוכן ספורט, א"ז). רשת הקימה את mako. בזק שולטת בוואלה, אתר שמהווה גם פלטפורמה עבור חברת הטלוויזיה שלה yes. ערוץ 10 ונטוויז'ן מחזיקים במשותף בנענע10".



פרטנר הקימה את פורטל התוכן אורנג'-טיים והיא במשא ומתן לרכישה של תפוז, שמפעילה את אתר תוכן הגולשים flix. במלים אחרות: הפתרון של זכייניות הטלוויזיה ושל חברות השידור לאיום הצפייה דרך האינטרנט הוא ליצור דריסת רגל משמעותית בתוכן באינטרנט - וכך הן מגנות על עצמן מפני בריחת ההכנסות.



למרבה המזל של החברות, באחרונה כבר אפשר להתפרנס מזה, כפי שמסביר נפחי: "בעבר היתה טענה שגופי תוכן לא רוצים להחליף את הדולרים שבטלוויזיה בסנטים שבאינטרנט. כיום זה כבר לא נכון. בשנה האחרונה הווידאו באינטרנט כבר מייצר מזומנים. באינטרנט אפשר לייעל את כל התהליך והיכולת לעשות תכנון של הפרסומות הרבה יותר טובה. אם מסתכלים על הכנסה לפי משתמש, צופה באינטרנט מכניס לא פחות מצופה בטלוויזיה".



נפחי מדגים את הנקודה באמצעות מוצר של החברה שהוטמע ב-ynet, וכולל סקר קצר וחד פעמי ללקוח לפני הצפייה בקטע וידאו: "קיבלנו שיעור מענה של 65% לסקר מהצופים, ובעקבות הסקר מחירי הפרסומות (cpm) באתר עלו ב-70% והאפקטיביות של הפרסומות עלתה ב-110%. בנוסף, ynet נמצאים כרגע במצב נדיר יחסית של over sale - כל נפח הפרסומות בווידאו מכור מראש. נכון לעכשיו יש באתר כ-60 קמפיינים והם מכניסים פרסומות על כל 10 דקות של תוכן וידאו".



באחרונה החלה גם חברות החדשות של ערוץ 2 להפעיל אולפן שידורים בשידור חי במשך כל היום, כאשר היא מעדכנת באופן קבוע ובזמן אמת על אייטמים חדשים שעולים לשידור וניתן לצפות בכתבה חדשותית באופן מיידי. מי שעוקב אחרי עדכוני הקבוצה והתגובות שהיא מקבלת יכול להיווכח כי כמות הצעירים ובני הנוער שלוקחים חלק בפעילות ומגיבים גדולה.



לדברי דן, "מה שחשוב הוא בעיקר שיהיה תוכן בכל גזרה - אפליקציה באייפון, להיות בפייסבוק, להיות בכל מקום. זאת הגישה שמנחה - צריך להיות עם המותג שלך והמוצר שלך בכל מקום, כי המשתמש רוצה לצרוך את התוכן ויעשה את זה לפי המדיה הזמינה, ואתה צריך לאפשר לו את הדבר הזה".



בחברות yes ו-hot סירבו להגיב לכתבה.



מחוץ למדורת השבט | בר חיון



"לא מרגישים בשינוי - חוץ מהחיסכון הכספי"



>> "בספטמבר 2009, אחרי שנים שבהן היינו מנויים של hot ו-yes לסירוגין, אשתי ואני התנתקנו מ-yes. בשלב כלשהו הבנו שאנחנו משלמים הרבה כסף על הרבה תכנים שאנחנו לא צורכים. מכיוון שרוב התוכניות שאנחנו רואים משודרות בערוצים 2 ו-10, חיכינו להשקת ה-dtt (הממיר הדיגיטלי המאפשר לצפות בחמישה ערוצים בחינם - ב"ח) והקשר שלנו עם הטלוויזיה הרב-ערוצית הסתיים.



"אם הייתי צופה ספורט נלהב, אולי הייתי מרגיש בחסרונם של ערוצי הספורט. אבל למעשה, אין כמעט הבדל בין התקופה של לפני ההתנתקות לזו שאחריה. אפשר לומר שההבדל היחיד הוא שנוספו לנו עוד 250 שקל לתקציב החודשי. אפילו היתרונות של הממירים המתקדמים של hot ו-yes - כמו רדיו, אפשרויות הקלטה ו-epg (מידע דיגיטלי אודות השידורים - ב"ח) - כבר לא רלוונטיים, כי יש אותם ב-dtt.



"אנחנו ממילא מקליטים את הדברים שבהם אנחנו רוצים לצפות - מתחילים לצפות בהם חצי שעה לאחר שהשידור מתחיל, ומדלגים על האייטמים הלא-מעניינים - וכמובן על כל הפרסומות".



ערוצים 1, 2, 10 וערוץ הכנסת מספיקים לכם?



"ממש לא. כל השאר נמצא באינטרנט. לא התפנה לנו הרבה זמן מאז שהתנתקנו, כי אנחנו עדיין צופים בתכנים שבהם צפינו קודם - רק לא דרך הטלוויזיה הרב-ערוצית. ממסכי הטלוויזיה לא נפטרנו כמובן - בסלון, בחדר השינה שלנו ואצל הילדים - וחוץ מממיר ה-dtt יש לנו גם מזרימדיה שמחובר למחשב ומעביר למסך הטלוויזיה את כל הסדרות והסרטים שאנחנו רוצים לראות. אני צופה ב'אבודים', 'שובר שורות' וב-'90210', ולא משלם על זה שקל".



ומה עם הילדים? האם יש באינטרנט אפשרות לצפייה ישירה ב"דורה"?



"לכבלים וללוויין יש באמת פתרונות יעילים להעסקת הילדים, עם המון תוכניות לגיל הרך, מה שאין ב-dtt. אבל בחלק מהכסף שאנחנו חוסכים על מנוי לטלוויזיה הרב-ערוצית, אנחנו רוכשים תכנים לילדים ב-dvd. אנחנו קונים להם 'דורה', 'בוב הבנאי' ו'דרדסים', והילדים כבר יודעים לתפעל לבד את המזרימדיה לבד.



"אי אפשר להגיד שהשינוי צימצם מאוד את מגוון התכנים שבהם הם צופים. כבר יש לנו ספרייה די עשירה של תוכניות, אנחנו עושים החלפות עם הורים אחרים וזה די והותר".



זיו רוזנפלד



מצב משפחתי: נשוי + 2 (בני 2.5 ו-4.5) מגורים: נתניה עיסוק: עובד בחברת תוכנה כמה זמן בלי טלוויזיה רב-ערוצית: 8 חודשים



"נשארתי צרכן טלוויזיה כבד"



>> "ברגע שהוצאתי את הטלוויזיה הרב-ערוצית, חייבתי את עצמי לבחור מה אני רוצה לראות. לפני כן הייתי צופה המון בטלוויזיה. בגלל שכל הזמן משודר משהו, ולא הכל באמת עניין אותי, מצאתי את עצמי בוהה המון במסך. כיום אין לי טלוויזיה רב-ערוצית, אבל נשארתי צרכן טלוויזיה כבד - זה פשוט ממוקד יותר. אני צופה, למשל, ב'ארץ נהדרת' באינטרנט, ומשלם 4 שקלים כדי לראות את זה בזמן שזה משודר בטלוויזיה, אבל בזה מסתכם התשלום עבור תוכני טלוויזיה.



"כיום זה נראה לי הזוי שאנשים משלמים 300 שקל על טלוויזיה. הכל נמצא באינטרנט. אני רואה המון סרטים וסדרות שאני מוריד, הרבה פעמים לפני שהם מגיעים לישראל. אני צורך חדשות דרך הפורטלים הגדולים, שמאפשרים סלקציה רחבה של תוכן, שהמהדורה המרכזית בחדשות בטלוויזיה לא מאפשרת. זה היתרון הגדול של האינטרנט על פני הטלוויזיה: האפשרות לסלקציה אקטיבית, במקום צפייה פסיבית".



מה עם שידורים ישירים, כמו אירועי ספורט?



"בתור חובב ספורט אני לא מוותר על זה, אבל גם את זה יש באינטרנט. פורטל myp2p.eu, למשל, מפנה לערוצים שמשדרים שידורי ספורט אונליין מכל העולם, כולל ליגת העל בישראל. אני צופה באליפות העולם בסנוקר, במשחקי היורוליג בכדורסל ובדברים נוספים. את שידורי המונדיאל אני הולך לראות באתר justin.tv, ואני אפילו הולך להשקיע 20 דולר במנוי שנתי".



זה המצב גם אצל החברים והמכרים שלך?



"יש לי חברים שיש להם טלוויזיה רב-ערוצית אבל לרוב האנשים שאני מכיר, בעיקר אלה בלי הילדים, אין טלוויזיה רב-ערוצית בבית".



עודד פרבר



שם: מצב משפחתי: רווק מגורים: תל אביב עיסוק: עורך וידיאו כמה זמן בלי טלוויזיה רב-ערוצית: 8 שנים



"המכשיר המסמם פועל רק בשעות חירום"



>> "אני מאלה שטוענים שהכבלים כובלים. שמים לך כל הזמן סרטים וסדרות, ונוצרת אינפלציה של גירויים וזרימה של מידע. אתה מאבד איזו רגישות מסוימת, עד שבסוף צפייה בסרט היא כבר לא דבר מיוחד. לדעתי זה דווקא נחמד לחיות בסוג של 'מדבר תרבותי', ומדי פעם לחוות איזה 'פיק' עם סרט או הצגה. זו התרגשות שאינה אפשרית כל כך כשיש טלוויזיה".



מתי ואיך החלטתם להתנתק?



"למעשה לא התנתקנו - כי מעולם לא היינו מחוברים בבית. אשתי באה מבית שיש בו שש טלוויזיות שפועלות כל היום. כבר כנערה היא לא אהבה את זה, ובתחילת חיינו המשותפים אמרה לי שזה לא בשבילה. היינו בראש אחד בעניין הזה. כשנכנסו הכבלים לחיינו, לפני שחיינו יחד, שמנו לב איך המשפחות שלנו נהפכות לזומבים שיושבים מול המסך ובוהים - פחות מדברים ופחות חיים. במקומות העבודה שלנו שנינו נמצאים בסוג של מרוץ, והיעדרה של הטלוויזיה נותן לנו הזדמנות לא-טריוויאלית להיפגש".



איך בכל זאת צורכים תכנים טלוויזיוניים?



"כשאני שומע המלצה על תוכנית או סדרה כלשהן ובא לי לדעת על מה כולם מדברים - אני צופה דרך האינטרנט. גם בחדשות אפשר לצפות באינטרנט, ואפילו דרך הסלולר.



"אני מודה שפעם-פעמיים בשנה אני אומר לעצמי שעכשיו הייתי רוצה לצפות באיזה גמר בשידור חי ולהרגיש חלק ממדורת השבט, כשכל המדינה דבוקה למסך; יש בזה משהו נחמד. אבל בפעמים האלה הפתרון פשוט מאוד: קובעים עם כמה חברים אצל מישהו שיש לו טלוויזיה וצופים יחד אתם. זה אפילו כיף יותר מלצפות לבד, ולדמיין איך כולם צופים בזה במקביל אליך".



ומה עם הילדים?



"היה לנו חשש מכך שהבנות יהיו אאוטסיידריות לגמרי. לכן החלטנו לא ללכת על ניתוק טוטאלי. יש לנו מסך טלוויזיה ו-dvd. אפשר לצפות בתוכניות ובסרטים, אבל אנחנו שולטים על התכנים ומגבילים את הצפייה לתוכנית אחת ביום, אחרי המקלחת. אנחנו מרגילים אותן למינונים קבועים, וכך יש להן זמן להתעסק גם בדברים אחרים, כמו ציור, קריאה או משחק מחוץ לבית.



"אני מודה שיש גם ימים קשים, ימים שבהם כולן מחליטות להתחרפן באותה שעה. בשעות משבר כאלה אנחנו מפעילים את 'המכשיר המסמם', שמצליח להעביר אותן למצב בהייה למשך חצי שעה. כל עוד אני שולט על התוכן, זה בסדר".



רוני פלמר



מצב משפחתי: נשוי לענבר + 5 בנות (5 חודשים עד 6.5 שנים) מגורים: היישוב הקהילתי סנסנה בנגב עיסוק: מנכ"ל תנועת אור להתיישבות בנגב ובגליל כמה זמן בלי טלוויזיה רב-ערוצית: 11 שנה



"עשינו מנוי 'אכול כפי יכולתך' בספריית dvd"



>> "אחד הזרזים להתנתק מהטלוויזיה הרב-ערוצית היה הכניסה של הממיר הדיגיטלי, ה-dtt, שמאפשר לראות את ערוץ 2 ו-10 שהם הערוצים שבהם אנחנו צופים בעיקר. אבל בסוף גם ממיר dtt לא קנינו. אני צופה בכל התכנים של הערוצים שמעניינים אותי באינטרנט, ולא מפריע לי שחלק מהתכנים משודרים אחרי השידור הראשון בטלוויזיה. את התכנים שחשוב לראות בשידור ישיר, כמו חדשות, משדרים באינטרנט בשידור ישיר. חוץ מזה, עשינו גם מנוי 'אכול כפי יכולתך' במחיר מצחיק בבלוקבסטר".



איך היו התגובות מהסביבה?



"יש לי חברים מכורים - צופים כל הזמן ומקליטים במקביל תכנים אחרים. היה לי חבר שהתערב אתי שאני לא אצליח להתנתק, פשוט כי במחלקת שירות הלקוחות לא ייתנו לי. אבל בסוף זכיתי בהתערבות. כשזה קרה החברים הסתלבטו עלינו ש'התנתקנו מהעולם', אבל צוחק מי שצוחק אחרון, כי בסוף כולם יצפו כך בתכנים".



אני שומע נימה קלה של גאווה בקולך?



"האמת שכן. באופן כללי הרמה של רוב התכנים כיום די ירודה לדעתי. לא מעניין אותי, למשל, לראות את כל האנשים האלה בכלוב של זהב שנקרא 'האח הגדול', ובטלוויזיה הרב-ערוצית יש משהו מרגיז מאוד באופן שבו הם מוציאים את הערוצים הטובים החוצה לערוצי נישה שצריך לשלם עבורם תוספת. כיום יש באמירה הזאת של 'אין לי טלוויזיה' נימה של גאווה".



יוני ליפשיץ



מצב משפחתי: נשוי מגורים: תל אביב עיסוק: מנכ"ל חברת תוכנה אלמוג דינמיקס כמה זמן בלי טלוויזיה רב ערוצית: 8 חודשים



"למעשה, היה די קל לוותר על הטלוויזיה"



>> "הפיתוי לבהייה בטלוויזיה גדול מאוד", אומרת ברט. "אני חושבת שהטריגר להתנתק סופית מהטלוויזיה הרב-ערוצית היה כשהתחלנו להשאיר את הילדה הגדולה עם המטפלת, ולא רציתי שהמכשיר יהיה דלוק נון-סטופ. מעבר לכך, שעות הפנאי שלנו הצטמצמו והלכו, והרצון להיפטר ממקור הסחת דעת דומיננטי כל כך נבע משיקול פרקטי ולא בהכרח מאיזו אג'נדה נגד הטלוויזיה או אנינות טעם. כשהיתה לנו טלוויזיה אהבתי מאוד לצפות בסדרות, אבל המצב המועדף הוא בכל זאת בלי טלוויזיה.



"אחד השינויים בעקבות ההתנתקות היה השקט. כיום, כשאני אצל ההורים והטלוויזיה דלוקה ברקע, אני קולטת פתאום איך הדציבלים עולים באופן אוטומטי במעבר לפרסומות. שינוי נוסף הוא הפנאי שנוצר לנו כדי לעשות מה שאנחנו רוצים - להיות עם הילדים, לקרוא ספרים או סתם להיות ביחד, וזה לא אותו 'ביחד' שנוצר בעת צפייה בטלוויזיה".



אז איך אתם רואים חדשות, "האח הגדול" או משדרי ספורט גדולים?



"אנחנו לא. כשרוצים לדעת מה קורה בחדשות, נכנסים לאינטרנט או שומעים רדיו בדרך לעבודה. אי אפשר להגיד שאנחנו לא מחוברים, גם מהעבודה וגם מהבית. לגבי 'האח הגדול' ו'כוכב נולד', אני חושבת שמעולם לא היינו צרכנים גדולים של כל אותן תוכניות שהן 'מדורת השבט'. יכול להיות שבן הזוג שלי מרגיש מעט את המחסור בתוכניות הספורט, אבל אם מאוד חשוב לו לראות איזה משחק הוא מוצא דרך לעשות זאת. אנחנו גרים בתל אביב, ואפשר לרדת מהבית לאיזה פאב כדי לראות את המשחק - אז גם נהנים מאירוע חברתי יותר. כששודרו משחקי היורו, למשל, הוא יכול היה לראות אותם באינטרנט, אבל העדיף לרדת לפאב על החוף ולצפות בהם שם".



מה עם הילדים? הם מרגישים בחסר?



"בחצי השנה הראשונה להולדת בתי, ערוץ בייבי ניגן ברקע כל הזמן. היינו מרדימים אותה מול הטלוויזיה. הבעיה היא שילדים מפתחים התמכרות לזה. כיום אני מעדיפה להקריא להם סיפורים, לעשות אתם פעילות כלשהי או שיהיו עם חברים. זה לא שאין להם זמן צפייה, אבל ב-dvd זו צפייה ממוקדת יותר - ואם לא תהיה להם בקיאות מוחלטת בדמויות של דורה בשיחה עם ילדים בגן, זה לא נורא. בטלוויזיה יש משהו שנוטה להיות דומיננטי מדי. כשהיא דלוקה ברקע, אי אפשר לשחק יחד, למשל. כשחוזרים מאוחר מהעבודה ולא מספיקים לבלות הרבה זמן עם הילדים, זה נהפך לעניין בעל משמעות".



הללי ברט



מצב משפחתי: חיה עם בן זוג + 2 ילדים (1.5 ו-3) מגורים: תל אביב עיסוק: שותפה מייסדת במשרד עורכי הדין b.f.p כמה זמן בלי טלוויזיה רב-ערוצית: יותר משנה