>> מי שמשחק בהטלת מטבע יודע שההסתברות לנחש את התוצאה היא 50:50. בטרגדיה היוונית הנוכחית, לא ניתן להעריך את ההסתברויות להתפתחות הסאגה. הגורמים העשויים להשפיע על ההתפתחויות הם כה רבים ומגוונים שכל ניסיון לכמת אותם נידון מראש לכישלון.
מעבר לגורמי פנים ביוון, הפוליטיקה הפנימית בגרמניה, הפוליטיקה של האיחוד היורופי, קרן המטבע הבינלאומית (imf), ארה"ב, השווקים, התקשורת, ההתפתחויות בספרד או בפורטוגל וחברות הדירוג, אבל גם יורועים אקסוגניים (מחוץ למערכת) כמו התפרצות נוספת של הר געש באיסלנד - כל אחד מאלה, ובוודאי יחסי הגומלין ביניהם, עשויים להשפיע על הפתרון לשאלה אם יוון תפשוט רגל או לא, ואיך ישפיעו היורועים ביוון על שאר העולם.
המשבר ביוון מורכב וקשה לסמן את תחילתו. אין ספק שההצטרפות לגוש היורו, התנופה של האולימפיאדה ובייחוד השחיתות ביוון ומחוצה לה (הביטוי צרת רבים - נחמת טיפשים כנראה מתאים כאן ביותר), היו מרכיבים משמעותיים בהבאתה למצב שבו היא נדרשת לחבילת הסיוע הגדולה ביותר שניתנה עד כה למדינה בודדת.
אם בתחילת התהליך יוון חיפשה סיוע בהיקף של 45 מיליארד יורו, כיום מדובר ב-120 מיליארד יורו על פני שלוש שנים.
המנועים מתחממים ככל שמתקרבים ל-19 במאי - המועד שבו יוון צריכה לפרוע חוב בהיקף של 8.5 מיליארד יורו, שאינם נמצאים כיום בקופתה. נראה שבעקבות יורועי השנתיים האחרונות, חברות הדירוג מנסות להוכיח את הרלוונטיות שלהן על גב יוון, פורטוגל וספרד, ואולי חוטאות בכיוון השני של לחיצה מוקדמת מדי על ההדק. ימים יגידו אם הפעם חברות הדירוג צדקו או טעו, אך בשלב הביניים אין ספק שהן מלבות את המדורה.
התרחישים האפשריים להתפתחות המשבר הם החל מרגיעה מוחלטת ועד לאפוקליפסה מוחלטת נוסח נוריאל רוביני, שההסתברות לה אולי נמוכה אך לא אפסית. איך ישפיע היורוע על החוסך בישראל? הדבר תלוי באופי וקצב ההתפתחויות. לישראל יש חשיפה נמוכה ליוון אבל חשיפה לא מבוטלת לגוש היורו - כ-31% מהיצוא מופנה למדינות האיחוד.
מנגד, אם היחלשות היורו תוביל להתחזקות של הדולר גם מול השקל, לפחות חלק מהיצואנים ישובו לחייך. המחצית המלאה של הכוס עבור ישראל היא בהוזלת חבילות הנופש והזדמנויות מעניינות בשוק הנדל"ן ובתחומים נוספים ביוון. כמו בכל משבר, מבחינת המשק הישראלי יש כאן הזדמנויות לצד הסיכונים, אבל כרגע בעיקר תזכורת בריאה מאוד לכך שפרמיות הסיכון (סכום הפיצוי שמשולם לצד מסוים עבור סיכון שלקח) בשוק ההון נשחקו לרמה לא סבירה.
אחד המסרים החשובים מהמשבר הוא תזכורת לאוצר שהפתרון של אג"ח ממשלתי כמכשיר חיסכון סולידי יחיד לחוסכים מבוגרים, עשוי להתגלות כבעייתי בנקודות זמן שונות. הפתרון של המודל הצ'יליאני לגמל (התאמת רמת הסיכון לגיל החוסך), אף שיש לו יתרונות מסוימים, הוא בעייתי מאוד בהיבט שהוא ירכז את כל ההשקעות הפנסיוניות של הציבור המבוגר במכשיר פיננסי אחד. ואף שהמכשיר הזה הוא אג"ח של ממשלת ישראל, היורועים האחרונים ביורופה עשויים לספק תזכורת חשובה למי ששכח את רמת התשואות בישראל על אג"ח ממשלתי בסוף 2002 עד תחילת 2003.
-
הכותבת היא סמנכ"לית פיתוח עסקי בבית ההשקעות אי.בי.אי
יוון היא תמרור אזהרה למודל הצ'יליאני
אלה אלקלעי
30.4.2010 / 6:58