הפלישה לחלל

>> קיץ 2007 בישראל היה קשה במיוחד - לא רק בגלל עומס החום הכבד. באותם ימים נותרו אלפי משפחות ללא קורת גג ועם ספקות רבים בנוגע לעתידן. היתה זו הקריסה הגדולה של חברת הנדל"ן חפציבה, שהותירה אותם בלי כסף ובלי בית.



חפציבה קרסה לאחר שצברה חובות של מאות מיליוני שקלים, שנערמו גם בשל התנהלות לא חוקית של בעליה, בועז יונה. רוכשי דירות בפרויקטים של החברה בכל המדינה הבינו כי שמו את כספם על קרן הצבי, וכי כעת אין להם למי לפנות. לאחר תקופה גילו כי ייאלצו לשלם מכיסם עוד עשרות ומאות אלפי שקלים כדי שיוכלו לקבל את המפתח לדירתם.

אחד הפרויקטים האלה הוא מחסיה - שכונה חרדית של שישה בנייני מגורים עם 156 דירות (26 בכל בניין) באזור הררי בבית שמש - שדייריו נאלצו לשלם לנושה של חפציבה, בנק מזרחי טפחות, כדי להבטיח את השלמתו. "הפסדנו עשרות אלפי שקלים בקריסה של חפציבה", אומר אחד הדיירים בשכונה. "לא מעט משפחות נאלצו לגור בשכירות במשך כשלוש שנים עד שסיימו את ההסדר מול הבנק", מספר דייר אחר.



עו"ד עוזיאל יפה ממשרד עו"ד אבירם, שמייצג כיום חלק מהדיירים, מספר כי מרבית הדיירים נאלצו לשלם סכומים ניכרים שהגיעו במקרים מסוימים גם ליותר מ-100 אלף שקל כדי לקבל חזקה על דירותיהם כדין. היום המיוחל הגיע לפני כשלוש שנים, כשרוכשי הדירות במחסיה קיבלו מפתחות ונכנסו לבתיהם החדשים.



ואולם כיום מתברר כי סבלם של תושבי השכונה עדיין לא תם. לדברי הדיירים, חללים שנמצאים בקומות המרתף של בנייני הפרויקט ומשמשים אותם לאחסון חפצים נמכרו ללא ידיעתם וללא מכרז לאדם פרטי. לא ברור מה המטרה שהרוכש מייעד לשטחים והדיירים חוששים כי הוא יקבל אישורים להקים בהם מחסנים, חנויות, מרכזי מסחר ואולי אפילו דירות נוספות - בניגוד גמור לרצונם.



הרוכש האלמוני



כתוצאה מהפרשי הגובה בקרקע שעליה בנויה מחסיה, יסודות הבניינים בשכונה יצרו חללים פתוחים מתחת לקומת הקרקע בכל בניין, בשטח ממוצע של כ-150 מ"ר. התעלומה הגדולה כעת נוגעת לשאלת הבעלות על שטחים אלה.



כמה מדיירי הבניינים העידו כי בעבר התעניינו ברכישת השטחים, אך חפציבה הסבירה להם כי מכיוון שהשטחים אינם שייכים לאחוזי הבנייה של הבניינים, אינם רשומים בטאבו ואין להם היתר בנייה, לא ניתן לרכוש אותם. עם זאת, הדיירים טוענים כי החברה הודיעה להם כי יוכלו להשתמש בשטחים מבלי לרכוש אותם.



הדיירים מספרים כי לאחר שהבינו כי אין לשטחים בעלים, חילקו אותם ביניהם והשתמשו בהם לצורכי אחסון. אלא שבאחרונה, נדהמו הדיירים לקבל מכתבים הדורשים מהם לפנות את חפציהם מהשטחים, לאחר שכונס הנכסים של מזרחי טפחות, עו"ד פיני יניב, מכר אותם לאדם פרטי באישור בית המשפט. ל-themarker נודע כי החללים בששת הבניינים בשכונה נמכרו תמורת 240 אלף שקל.



"הציבור החרדי היה תמים ושילם לחפציבה מאות אלפי שקלים ללא ביטחונות לפני הקריסה", אמר השבוע אחד מדיירי השכונה. "למרות המצב הקשה שאליו נקלענו, התנחמנו באותם חללים שניתן היה לאחסן בהם ציוד וכל הדיירים בבניין התחלקו בהם במשותף ובדרך של שלום. עכשיו נגזלת מאתנו גם הנחמה הפעוטה שהיתה לנו אחרי שהפסדנו עשרות אלפי שקלים בגלל קריסת חפציבה. בכלל לא ברור לנו איך אפשר לקנות שטחים שלא שייכים לאף אחד".



הדיירים פיתחו שלל השערות בנוגע לרכישה המסתורית. רק מעטים מהם סבורים כי החללים נמכרו כדין, אך גם הם טוענים כי המכירה היתה בלתי הוגנת שכן איש לא טרח לעדכן אותם כי ניתן לרכוש את השטחים. לרוב דיירי השכונה הנחות חמורות בהרבה: "אני הגעתי לחפציבה אישית עוד כשניתן היה לדבר אתם וביקשתי לרכוש חלק מהשטח", מספר אחד הדיירים. "בחברה הסבירו לי שלא ניתן לרכוש את השטח, אבל אפשר לעשות בו שימוש. עכשיו אנחנו מגלים שמישהו אחר קנה את כל השטחים - בלי ששאלו או יידעו את הדיירים".



הדיירים טוענים כי גם כיום הם לא יודעים מי הבעלים של השטחים ומי רכש אותם מהכונס. במכתבים שקיבלו הגיעו מבית דין צדק - הפועל ליישוב מחלוקות בקהילה החרדית לפני שהן מגיעות לבית משפט אזרחי - צוינו שמות של שני רוכשים. עם זאת, מבירור שערכו הדיירים עלה כי בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את מכירת השטחים לשני רוכשים אחרים. "אנחנו אפילו לא יודעים מי קנה את החללים בבניין שלנו ואין לנו למי לפנות כדי לקבל הבהרות", אמרו הדיירים.



הדיירים פולשים לא חוקיים?



בתגובה לטענות הדיירים טוען עו"ד דורון אריאל ממשרדו של כונס הנכסים כי מכירת החללים היתה חוקית לחלוטין. "בית המשפט בחן את העסקה לעומקה ואישר אותה, לא לפני שהרוכש התחייב לפעול להוצאת היתרי בנייה לשטחים", אמר אריאל. לדבריו, בית המשפט גם אישר למכור את השטחים ללא מכרז.



לדברי אריאל, מכיוון שהחללים נוצרו תוך כדי בנייה הבעלות עליהם היתה בידי החברה הבונה חפציבה, ולכן עברו לידי מזרחי טפחות. "בית המשפט אישר למכור שטחים של החברה", הוא אומר. "במקרה הזה, שווי החללים היה אפס מכיוון שאין להם היתר ולא ניתן לעשות בהם שימוש עד שיתקבל היתר.



"בית המשפט אישר למכור את השטחים בתנאי שהקונה יפעל להוציא היתרים. הסכום ששולם עליהם, 240 אלף שקל, נכנס לקופת הכינוסים של שני הפרויקטים שנמצאים בגירעון - מחסיה א' ומחסיה ב' - ונועד לכסות חלק מהחוב של חפציבה למזרחי טפחות".



לדבריו, דיירי השכונה פלשו לשטחים שלא כדין ובנו בהם בנייה לא חוקית. "בחוזים של חברת חפציבה", הוא אומר, "הדיירים קנו אך ורק דירות. שאר השטחים בבניין נשארו בבעלות החברה". לדברי אריאל, "המכירה היתה פתרון למצב".



לטענת אריאל, "ידענו שבית המשפט לא היה מאשר למכור את השטחים לדיירים שפלשו אליהם. לכן מכרנו את השטחים לקונה, שהתחייב להכשיר את השטחים בעצמו ולהוציא להם היתרי בנייה. ידוע לנו כי הוא אכן פועל להוציא היתרים ואם הוא לא יוציא אותם הוא לא יזכה ברישום השטחים בטאבו".



ההחלטה של בנק מזרחי טפחות למכור את החללים אינה מובנת מאליה. בסמוך לפרויקט בשכונת מחסיה קיים פרויקט תאום של חפציבה, הכולל 221 יחידות דיור. נושה החברה במקרה זה הוא בנק ירושלים. גם בפרויקט זה נוצרו חללי בנייה דומים, אך הבנק לא מכר אותם.



"אנחנו מכירים את נושא החללים בפרויקט", אומר מנהל המחלקה העסקית בבנק ירושלים, בנצי אדירי. "כשיצאנו לדרך עם ההסדר, ידענו על קיומם, אך בשום אופן לא הבאנו אותם בחשבון כחלק מהכנסות הבנק.



"במהלך הזמן, דיירי הפרויקט הם אלה שהעלו את הנושא אך בכל מקרה לא מכרנו אותם. אם הנושא יעלה על הפרק והבנק יקבל החלטה למכור את החללים, יהיה זה אך ורק במכרז כמקובל, שיפרסם עו"ד חגי אולמן ממשרד כונס הנכסים עו"ד יהודה רווה ובשיתוף פעולה עם הדיירים. לא נעשה שם מחטף לטובת רוכש כזה או אחר".



נציד הדיירים במחסיה, עו"ד יפה, אומר כי בעקבות קבלת המכתבים שוקלים הדיירים לפנות לבית המשפט במטרה לבדוק שוב את חוקיות העסקה. דיירי מחסיה, כך נראה, ייצאו בקרוב למאבק נוסף.