מאת עודד חרמוני
בתעשיית ההיי-טק ממתינים בקוצר רוח לאישור תקציב המדינה בכנסת. לא מכיוון שהתקציב כולל הקצבה מיוחדת לתעשייה, אלא בעקבות הבטחתו של ראש הממשלה, אריאל שרון, כי בתוך שלושה חודשים מיום אישור התקציב תוקם ועדה חדשה לבדיקת רפורמה במס, בראשות יאיר רבינוביץ, שבין היתר תדון בכל סוגיות המס של התעשייה.
בחודשיים האחרונים אמר שרון בכנסי היי-טק ובפגישות אישיות עם ראשי התעשייה, כי יפעל למתן הטבות במס למשקיעים הישראלים בתעשייה. זאת, בדומה לפטור הזמני ממס שניתן בספטמבר 2001 למשקיעים הזרים על רווחיהם מהשקעות בקרנות ההון סיכון הישראליות.
אם ייעשה הדבר, תהיה ישראל המדינה השמינית בעולם הפוטרת את אזרחיה ממס על השקעות שהם מבצעים בתעשיית ההיי-טק המקומית. לדברי ליאון האריס, שותף לענייני מיסוי בפירמת רו"ח ארנסט אנד יאנג, שבע המדינות שעשו זאת עד כה הן גרמניה, הולנד, בלגיה, אוסטריה, שווייץ, סינגפור וטייוואן. הפטור שניתן בגרמניה, נטען בתעשייה, היה מהגורמים הבולטים להפיכת מינכן למרכז ההיי-טק וההון סיכון מהבולטים באירופה בשנה האחרונה.
לדברי האריס, במדינות אחרות רבות בעולם המשקיעים המקומיים משלמים מס מופחת על השקעה בהיי-טק. בקנדה, למשל, המס אינו גבוה מ-25%, בצרפת הוא נע בין 16% ל-26% מהרווח, בבריטניה שיעורו 10%-40%, ובאירלנד, מהמתחרות הגדולות של ישראל על הון זר והשקעות מקומיות, הוא מסתכם ב-20%.
בתעשייה העריכו השבוע כי ההטבות למשקיעים הישראלים יהיו בין העניינים הבולטים על סדר יומה של ועדת רבינוביץ לגיבוש רפורמה חדשה במיסוי. כיום, שיעור המיסוי על רווחי המשקיעים בתעשייה הוא 50%. בניגוד לפטור למשקיעים זרים, שעוגן בסעיף 16א לפקודת מס הכנסה, סוגיית הפטור ממס למשקיעים מקומיים סבוכה, וככל הנראה דורשת חקיקה. זאת, מכיוון שהיא עשויה לעורר התנגדות ציבורית, שכן יש בה לכאורה העדפה של השקעה מסוג אחד על פני השקעה מסוג אחר.
מנהל מחלקת המסים בארנסט אנד יאנג (קוסט פורר גבאי), דורון כוכבי, אמר שהפטור ממס למשקיעים זרים ניתן רק לתושבי חוץ, ולכן לא יצר העדפה פנימית לעומת מגזרים אחרים. ואולם לדעתו פטור או הטבות במיסוי משקיעים מקומיים הוא עניין אחר, הנחשב יוצא דופן גם במדינות המערב.
לבעיית המס השפעה מיידית על המתרחש בתעשייה. הירידה בהיקף ההשקעות הזרות ב-2001, והפטור שניתן בתגובה למשקיעים הזרים, ממחישים את עוצמת הנושא.
סוגיית המיסוי על רווחי משקיעים זרים בקרנות הון סיכון ישראליות התגלתה במלוא עוצמתה בסוף 2000. מכירת כרומטיס ללוסנט תמורת 4.7 מיליארד דולר הפכה ויכוח חשבונאי חצי תיאורטי לסוגייה בוערת. הבעיה הלא מוסדרת גרמה לעיכובים בהעברת כסף למשקיעים בקרן JVP שהשקיעה בכרומטיס. העיכוב גרם למשקיעים נזקים גדולים עקב ירידת מחירן של מניות לוסנט בבורסה. כתוצאה מעסקת כרומטיס חששו המשקיעים הזרים מכפל מס במדינות המקור שלהם, והקפיאו את השקעותיהם בישראל. לפי הערכות, הוקפאו השקעות בכמיליארד דולר.
לפני כשנה וחצי הוצגו המלצות ועדת בן-בסט לרפורמה במס. הוועדה התייחסה לסעיפים הקשורים להיי-טק - ובראשם הפחתת המס על רווחי הון מ-50% ל-25% והפחתת שיעור המס על אופציות לעובדים ל-25% - לקלים ביותר לביצוע. אך המלצותיה לא מומשו, בגלל סעיפים מעוררי מחלוקת עיקריים, כמו המיסוי על רווחי בורסה.
הסעיפים הקשורים להיי-טק שנדונו בוועדהנחשבו לכאלה המסוגלים למנוע בריחת חברות סטארט-אפ ישראליות לחו"ל. דחיית המלצות הוועדה היתה מהגורמים שסייעו להתגברות תהליך הרישום של חברות ישראליות בחו"ל ורישומן במקלטי מס או במדינת דלאוור בארה"ב.
אך מאז חלו שינויים בתעשיית ההיי-טק הישראלית. המשבר בענף והקושי לגייס הון הקטינו את שיעור החברות הבורחות מישראל. נוצרה אף מגמה חדשה, של "גיור" חברות שנרשמו בעבר בחו"ל, וחזרו לישראל בתקופת המשבר. גם האופציות, מסמלי תקופת הגיאות של 2000-'97 איבדו חלק ניכר ממרכזיותן. בעניין זה באה נציבות מס הכנסה לקראת החברות, והקטינה את שיעור המס מ-50% ל-42.5%. זאת, בכמעין פשרה עד להשלמת רפורמה גדולה יותר במס.
מקורות בתעשייה אמרו אתמול כי הם מקווים שהוועדה החדשה שתוקם תדון במעין מיני-רפורמה לענף ההיי-טק, שתאפשר להוריד את המיסוי ולהתאימו לתחרות הגלובלית.
מיסוי ההיי-טק חוזר לשולחן הדיונים; בענף מקווים למיני-רפורמה
הארץ
8.1.2002 / 9:02