מי ייהנה מהגבלת שכר הבכירים

>> הגבלת שכר הבכירים בחברות ציבוריות עלולה לגרום להתעשרות רבה יותר של בעלי שליטה בחברות אלה. כלומר, להעשיר את העשירים ממילא. ייתכן שהגבלת השכר גם תפגע בהכנסות המדינה ממסים. נסביר מדוע.

רוב החברות הציבוריות נשלטות על ידי בעלי שליטה מרכזיים. במקרים רבים שיעור האחזקה שלהם בחברה גבוה ועשוי לנוע בין 70% ל-80%. הציבור, המשקיע במניות החברה דרך הנפקת הון או רכישה בבורסה, מהווה מיעוט מהון המניות. בעלי השליטה בחברה הם הקובעים את הרכב הדירקטוריון ומכתיבים את השכר, הבונוסים ואת מדיניות חלוקת הדיווידנד והרווחים.



כל איש עסקים זקוק למנהלים שיובילו את הפעילות העסקית השוטפת וכן ליועצים בתחומים שונים, המהווים חלק בלתי נפרד מהובלת התאגיד ליעדיו העסקיים. מהי השפעת השכר על מיסוי התאגיד? נניח שבעלי השליטה מוכנים להפריש 20% מהרווחים עבור המנהלים והיועצים שלהם. סכומים אלה משולמים במטרה להשיא את רווחי החברה. הוצאות השכר והבונוסים לבכירים מקטינות את רווחי התאגיד בשיעור של 15% נטו מהרווח השנתי. זאת, משום שתשלום שכר מקטין את הרווח החייב במס חברות בשיעור .25% מתשלום השכר לבכירים מועברים כ-9% לאוצר המדינה כמס על השכר. היתרה נטו בידי הבכירים מהווה כ-11% מרווחי התאגיד.



הגבלת הבונוסים של הבכירים תגדיל את רווחי התאגיד בשיעור של 75% מסכום ההקטנה. למעשה, סכום זה מגדיל את עודפי החברה ומעשיר את בעלי המניות. לדוגמה: חברה ציבורית משלמת לבכיריה בונוסים בסכום של 10 מיליון שקל. במקרה כזה ישולמו מתוך הבונוס מסים בסך כ-4.5 מיליון שקל לאוצר המדינה, כמס על השכר. היתרה נטו בידי העובדים הבכירים תהיה כ-5.5 מיליון שקל.



אם תחליט החברה שלא לשלם בונוסים אלה, יגדלו רווחי החברה ברוטו בסך 10 מיליון שקל. על סכום זה יחול מס חברות בסך 2.5 מיליון שקל, ובידי החברה ייוותרו עודפים בגובה 7.5 מיליון שקל. אם יחולקו עודפים אלה כדיווידנד לבעלי המניות, ישולם בגינם מס נוסף בשיעור 25%.



נניח שבעל השליטה מחזיק 75% ממניות החברה. במקרה כזה ייוותרו בידיו נטו 4.2 מיליון שקל לאחר החלוקה. חלקו של הציבור המחזיק 25% מהמניות יהיה 1.4 מיליון שקל מהדיווידנד נטו לאחר מס. סך כל המסים שישולמו לאוצר המדינה במקרה זה יהיה כ-4.4 מיליון שקל. פחות מסך המסים שגבתה המדינה לפני הגבלת השכר.



הדוגמה ממחישה כי קיצוץ בבונוסים של בכירי החברה יביא להתעשרותו של בעל השליטה ב-4.2 מיליון שקל נוספים. ועוד: כאשר בעל השליטה מחזיק את המניות של החברה הציבורית באמצעות חברת החזקות, לא יחול מס על חלוקת הדיווידנד, ולכן התעשרותו נטו - בחברת ההחזקות - תעמוד על כ-5.6 מליון שקלים. כלומר, במקרה כזה הגבלת השכר גרמה למנהל הבכיר "לוותר" על בונוס בסך 5.5 מיליון שקל, ותחת זאת העשירה את בעל השליטה בכ-5.6 מיליון שקל.



-



עו"ד ורו"ח בלנגה הוא מומחה בדיני מסים ושותף מנהל במשרד ג. בלנגה ושות'. jack@blanga.co.il