האיש החולה של אירופה מפרפר על שולחן הניתוחים

מדריד



>> 4.6 מיליון ספרדים - מספר העולה על אוכלוסייתה של אירלנד כולה - מובטלים כיום מעבודה שלא מרצונם. שיעור אבטלה של 20.1% הופך את ספרד לפצצת זמן מתקתקת - כלכלית, חברתית ופוליטית - שעלולה להעניק לאירופה, המזועזעת עדיין ממשבר החובות של יוון, מכה אנושה. ספרד לא שקועה בחובות אדירים כמו יוון, אך המשבר הכלכלי האדיר שפקד אותה יצר גירעון ממשלתי של 11.4%, מהגבוהים במדינות המפותחות. לנתונים הכלכליים הקשים האלה והורדת דירוג האשראי שספגה ספרד בשבוע שעבר מצטרפות תמונות קשות הניכרות במקומות רבים במדינה הלטינית התוססת.

קשה להתעלם מסימני המשבר הכלכלי. מוולנסיה שבמערב, לאורך כל חופי הים התיכון, במדריד העליזה, בעיירות הספר ובכפרים ניכרת עזובה באלפי אתרי בנייה, העומדים נטושים. עגורים מושבתים ממלאכה מפלחים את קו הרקיע ובכל פינה נראים שלטי "להשכרה" ו"למכירה". הממשלה, סבורים הכלכלנים וגם האנשים שברחוב, חדלת אישים, וחוסר המעש שלה מצעידים את המדינה לאסון. אלא שאסונה של ספרד לא ייעצר בגבולותיה, הוא ישפיע על אירופה ועמה על העולם כולו.



בערים מסוימות, כמו עיר החוף דניה, שמשכה בעת פריחתה של בועת הנדל"ן בספרד אירופים רבים שביקשו לקנות בית קיט והפכו את כל אזור החוף של ספרד לפלורידה ים תיכונית, רחובות שלמים עומדים למכירה. בכיכרות הערים מבלים את היום עשרות מובטלים בישיבה עצלה, לאחר שנואשו מחיפוש עבודה.



בסוף השבוע, כמה ימים לאחר שסוכנות הדירוג s&p הורידה את דירוג האשראי של המדינה בשל גירעונותיה התקציביים, דיווחה ממשלת ספרד כי שיעור האבטלה במדינה עלה לרמה הגבוהה מ-20% לראשונה זה יותר מעשור. ברבעון הראשון של 2010 עלה שיעור האבטלה בספרד לרמה של 20.1%, לעומת 18.8% ברבעון הרביעי של 2009. פירוש הדבר הוא כי 4.6 מיליון בני אדם בספרד, מתוך אוכלוסייה של 46.7 מיליון וכוח עבודה של כ-23 מיליון, הם מחוסרי עבודה. בחלק מאזורי הדרום האבטלה כבר נושקת ל-30% ואף גבוה מכך. הנתונים, שהתפרסמו לפני כשבוע, אמנם התפרסמו על ידי הסוכנות הממשלתית בטעות כשבוע לפני מועד הפרסום הייעודי, אך לאחר הורדת הדירוג והתחזקות החששות מפני התפשטות משבר החובות באירופה הם עדיין הצליחו לזעזע את המשקיעים.



מלאי של יותר מ-2 מיליון בתים



כלכלת ספרד - הכלכלה הרביעית בגודלה באירופה - היא מהקורבנות הגדולים ביותר של המשבר הפיננסי העולמי, אם כי מצבה אינו קשור ישירות אליו.



בשנים שלפני המשבר צמחה כלכלת המדינה בקצב מהיר יותר מרוב חברותיה לאיחוד האירופי, הודות לבועת נדל"ן עצומה שהתנפחה לכדי 20% מהתמ"ג והובילה בין 1995 ל-2007 לזינוק של יותר מ-200% במחירי הבתים, וגל הגירה גדול שהביא עמו 5 מיליון מהגרים לתחומי המדינה והגדיל את כוח העבודה שלה בצורה משמעותית.



ואולם זרעיה של בועת הנדל"ן בספרד החלו לנבוט עוד כשהסכימה להצטרף לגוש היורו. בעקבות המעבר ליורו צנחה הריבית בחדות, ספרד נהפכה למדינה זולה והמשקיעים הזרים זרמו למדינה. בתגובה, שוק הדיור פרח בשל גל השקעות ספקולטיביות והבועה התנפחה לממדים מפלצתיים, כשיותר מ-700 אלף בתים חדשים נוספו לשוק מדי שנה.



קצב הבנייה העצום בספרד, שהותיר מלאי של יותר מ-2 מיליון בתים בשוק, הפך את כלכלת המדינה לאחת מהגדולות באירופה. מאות אלפי אירופים מיהרו לרכוש בית בחופי ספרד, בה תכננו לפרוש לגמלאות. גם ספרדים רבים מיהרו לקחת הלוואות ולרכוש בתים כהשקעה. בניגוד לארה"ב, שבה אזרחים נוהגים להשקיע גם בקרנות נאמנות ובשוק המניות, בספרד נחשבת ההשקעה בנדל"ן לבטוחה ביותר - ולנפוצה ביותר.



במקביל לפריצתו של המשבר העולמי התפוצצה גם בועת הנדל"ן של ספרד ברעש גדול. תעשיית הבנייה במדינה קרסה ושיעור האבטלה החל לעלות בקצב מבהיל, מ-8% ב-2007 ליותר מ-20% כיום. ספרד, שנהנתה מעודף תקציבי ממוצע של 0.7% בין 1999 ל-2007, סבלה לפתע מגירעון תקציבי שעלה גם הוא במהירות, הודות להוצאות הגדלות על דמי אבטלה והטבות סוציאליות למובטלים.



לפי הערכות הממשלה, ספרד סובלת כיום מגירעון של 11.4% מהתמ"ג, השלישי בגודלו באיחוד האירופי. לעומת זאת, החוב הלאומי של המדינה קטן יחסית ומסתכם ב-53% מהתמ"ג, לעומת 70% בבריטניה ו-115% ביוון. עם זאת, החוב הלאומי של ספרד עדיין גבוה פי שניים מהחוב של יוון, הודות לגודלה. בנוסף, חובותיהם של משקי הבית והמגזר הפרטי במדינה מסתכמים במספר מבהיל של 178% מהתמ"ג. מהבחינה הזאת, מצבה של ספרד גרוע יותר מאשר מצבה של יוון.



היקף חובות של 560 מיליארד יורו



מצבה הקשה של ספרד לא נעלם מעיניהם של כלכלנים רבים, שהזהירו כי ספרד אינה יוון. בניגוד ליוון הקטנה, ספרד היא הכלכלה הרביעית בגודלה באירופה. להידרדרות נוספת במצבה, או התקפה של השווקים על ספרד כפי שקרה ליוון, עשויות להיות השלכות קטסטרופליות, כשהבולטת שבהן היא פירוק של גוש היורו.



"יוון היא רק קצה הקרחון", אמר השבוע הכלכלן נוריאל רוביני מאוניברסיטת ניו יורק, שחזה את המשבר הפיננסי. רוביני הוסיף כי מצבה של ספרד גרוע יותר משל יוון במונחי חובות של המגזר הפרטי ומשקי הבית, וציין כי "בעוד כמה ימים ייתכן שלא יהיה גוש יורו".



בהלת החובות באירופה הגיעה לשיא בשבוע שעבר, כאשר יום לאחר שהורידה את דירוג האשראי של יוון לרמת אג"ח זבל והורידה את דירוג האשראי של פורטוגל, חתכה סוכנות הדירוג s&p את דירוג האשראי של ספרד מ-aa פלוס ל-aa - עדיין רמה גבוהה, הנמוכה בשתי דרגות בלבד מדירוג אשראי מושלם, אך גם דירוג זהה למדינות כמו סלובניה.



s&p צפתה שהכלכלה הספרדית תמשיך לדשדש עם צמיחה ממוצעת של 0.7% בלבד עד 2016 לפחות, ופירסמה תחזית דירוג שלילית לספרד - מהלך שמשמעותו ציפייה להורדות דירוג נוספות. השווקים הגיבו בבהלה והפילו את הבורסות בעולם ברחבי אירופה. הכלכלן קנת רוגוף מאוניברסיטת הרווארד, אף העריך כי יש סבירות של 50% שספרד תזדקק לחילוץ מקרן המטבע הבינלאומית (imf). חובותיה של ספרד נאמדים ב-560 מיליארד יורו, ולכן ניסיון לחלצה יהיה יקר וסבוך בהרבה מאשר חילוץ יוון. למעשה, כלכלנים רבים מעריכים כי תרחיש סביר יותר, במקרה של החמרת המצב בספרד, הוא עזיבה של גרמניה וצרפת את גוש היורו.



ממשלת ספרד, שהבחינה בבהלה שהתפתחה בשווקים, מיהרה לנסות ולהרגיע את המשקיעים ולהדגיש את ההבדלים בינה לבין יוון. "האג"ח שלנו נקיות, אנחנו לא נצטרך לבקש סיוע", אמרה ביום שישי שרת הכלכלה הספרדית אלנה סלגדו. ראש הממשלה, חוזה לואיס רודריגז ספאטרו, אמר השבוע כי למרות נתוני האבטלה הקשים, כלכלת ספרד מראה סימני התאוששות וצפויה לצמוח ב-2011. כצעד נוסף להרגעת המצב, הבטיחה ממשלת ספרד ביום שישי שורה נוספת של צעדי צנע שנועדו לסייע בהפחתת הגירעון ל-3% מהתמ"ג עד 2013, בהם צמצום מספר החברות הממשלתיות מ-106 ל-77.



לעומת זאת, הכלכלנים לא מתרשמים מצעדי הממשלה ותולים את עיקר האחריות למשבר עליה ועל הממשלה הקודמת. "מי אשם במשבר? הממשלה, כמובן. זאת שאלה קלה. רוב הכלכלנים ידעו שיש בעיה בספרד לפני המשבר. היה ברור שלא נוכל להמשיך לבנות ולמכור מיליון בתים בשנה - יותר מצרפת, בריטניה וגרמניה יחד", אומר הכלכלן פרננדו פרננדז, פרופסור ב-ie ביזנס סקול במדריד ולשעבר הכלכלן הראשי של בנקו סנטנדר וכלכלן בכיר בקרן המטבע הבינלאומית. לדבריו, ההצטרפות לגוש היורו הורידה את הריבית בספרד מכ-7% ל-2%-3%. כתוצאה, שוק הדיור נהפך לזול ביותר, והאשראי הזול עיוור את עיני הממשלה והמשקיעים. "זה התרחיש הקלאסי שמתרחש לאחר אימוץ מטבע חדש: הריביות נמוכות, האינפלציה נמוכה, נוצרת בועה ואז היא מתרסקת", אמר פרננדז.



מרבית הכלכלנים מסכימים כי גם כיום הממשלה אינה עושה די כדי לבלום את הידרדרותה של ספרד בשווקים. הרפורמה הבהולה ביותר, הם טוענים, היא בשוק העבודה הנוקשה להפליא של ספרד, שבו ההטבות לעובדים הן המופלגות באירופה: דמי האבטלה גבוהים ומוענקים במשך שנתיים; כדי לפטר עובדים חייבות חברות ספרדיות לשלם להם שכר של 45 יום עבור כל שנה שעבדו בחברה ורובן לא יכולות לקצץ בשכר, אפילו במקרה של מיתון, מאחר השכר נקבע באופן מרוכז על ידי מערכת מורכבת של הסכמים לפי מגזרים. מתוך עשר תביעות בגין פיטורים לא מוצדקים, תשע נפסקות לטובת העובד.



בשל ההגנות החוקיות האלה, פנו חברות ליצירת חוזי עבודה זמניים, במסגרתם מועסק כיום כשליש מכוח העבודה בספרד. הדבר יצר שוק עבודה נוקשה ולא תחרותי, שבו עלויות העבודה זינקו ב-30% מאז ייסוד גוש היורו, לעומת 2% בגרמניה. עם זאת, רפורמות בשוק העבודה - ובמיוחד קיצוץ בהטבות למובטלים המהוות נטל עצום על תקציב המדינה - נחשבות להתאבדות פוליטית.



"הממשלה משחקת משחקים ומחכה שהמשבר יסתיים מעצמו והשווקים יעזבו אותנו. רק אחרי שהשווקים יעשו משהו, הממשלה תגיב לדעתי. אבל גם אז הם יעשו את המינימום האפשרי", אומר פרננדז. "שום דבר לא ישתנה עד שהמצב בספרד יהיה גרוע באמת", אומרת גייל אלרד, פרופסורית אמריקאית ב-ie ביזנס סקול ועיתונאית לשעבר ב"אקונומיסט", המתמחה בשוק העבודה הספרדי.



גם אם תנסה ממשלת ספרד לנקוט צעדים לצמצום הגירעון, היא תתקשה לעשות זאת, בשל העובדה שהמדינה מחולקת ל-17 אוטונומיות בעלות עצמאות תקציבית משלהן. "ניהול מדיניות תקציבית במדינה הזאת הוא מסובך במיוחד. שר האוצר הפדרלי יושב בוועדה עם 17 שרי האוצר של האוטונומיות השונות, וצריך לשכנע אותם לעשות קיצוצים בהוצאותיהן. אם אני שר האוצר בברצלונה או מדריד, למה שאקשיב למה שהאיש הזה אומר לי אם יש לי אוטונומיה משלי ואם לפי חוק הוא חייב להעביר לי סכום מסוים בכל מקרה? אין להם שום תמריץ לקצץ בהוצאות, ולממשלה אין שום יכולת לכפות משמעת תקציבית", אומר פרננדז.



לדברי פרננדז, המקור האמיתי לדאגה אינו חדלות פירעון של ספרד, אלא תקופה ארוכה של דשדוש כלכלי, בדומה לעשור האבוד של יפן.