"אקונומיסט" עובר צד: השמרנים ראויים להנהיג את בריטניה

מערכת הבחירות הנוכחית בבריטניה שברה את המסורת רבת השנים של שתי מפלגות שמתמודדות אחת מול השנייה, כשנוספה מפלגת הליברל-דמוקרטים של ניק קלג, אשר לפי הסקרים האחרונים צפויה לגרוף 30% מהקולות, מעט פחות ממפלגת השמרנים בהובלת דיוויד קמרון ומעט יותר ממפלגת הלייבור של גורדון בראון.



"אקונומיסט" הציע לבוחרים בבריטניה להחליט על סמך המצע של המפלגות ועל סמך מנהיגיהן. למרות היסטוריה רבת שנים של תמיכה במפלגות הליברליות, גם בבריטניה וגם מחוצה לה, במערכת הבחירות הנוכחית תומך "אקונומיסט" במפלגת השמרנים.



לפי העיתון, יש צורך לערוך רפורמה במגזר הציבורי, לטפל בנושא הגירעון התקציבי שהגיע לכדי 11.6% מהתמ"ג, לטפל בגך שהממשלה מאווה למעלה ממחצית מהכלכלה המקומית – ואפילו 70% בצפון אירלנד. מפלגת השמרנים, על אף חסרונותיה לפי "אקונומיסט", בעלת הרצון הרב ביותר לעשות זאת.



בעוד "אקונומיסט" מעריך את כל פועלו של גורדון בראון, כמו השארת בריטניה מחוץ לגוש היורו, הצלת הבנקים, הזרמת כספים לכלכלה וסיוע להימנע ממיתון עולמי חמור יותר, הוא מציין שאין לתת לבראון את הקרדיט על הוצאת בריטניה ממשבר אליה הוא הכניס אותה כשכיהן כשר האוצר. כשר אוצר הוא הזרים כספים רבים לשירותים הציבוריים, ולכן הגירעון של בריטניה גדול כמעט כמו ביוון.



מעל לכל טוען "אקונומיסט" כי הממשלה הנוכחית עייפה. כפי שהיתה מפלגת השמרנים ב-1997, כך גם הלייבור כיום. לפי העיתון, "עדיף למדינה כולה שמפלגת הלייבור תעבור את התמוטטות העצבים שלה באופוזיציה". שינוי ממשלתי הוא הכרחי.



אז למה לא לבחור במפלגת הליברל-דמוקרטים? הנסיקה של קלג מסעירה, וקלג עצמו מקסים וחכם, אבל מבחינת מצע הוא קצת פחות מושך. מצד אחת, המפלגה שלו מעוניינת לצרף את בריטניה לגוש היורו, אך הודיעה כי אם יהיה משבר אירופי נוסף המפלגה תשקול לצאת מהאיחוד האירופי כולו. הוא מפלרטט עם הרעיון שבריטניה תתפרק מנשק גרעיני, ושוקל לבטל את שכר הלימוד האוניברסיטאי – דבר שיוריד מאיכות מערכת החינוך הגבוה או להגדיל את הסובסידיות לסטודנטים – שמרביתם מגיעים מרקע סוציו אקונומי גבוה יחסית גם כך.



גם בעסקים המצע של הליברל דמוקרטים לא תואם את עמדות "אקונומיסט", אשר הציע למפלגה להידמות יותר לליברל דמוקרטים בגרמניה, למשל, אשר אימצה גם את עקרונות השוק הפתוח וגם את זכויות האזרח וחופש הפרט.