כך הממשלה - לא - מסייעת לחברות ההיי-טק הישראליות לשווק את מוצריהן

חברות הסטארט אפ הישראליות, לצד קרנות הון סיכון, מלינות על כספי הסיוע הנמוכים שהמדינה מקצה לטובת השקעות מחקר ופיתוח. הטענה השכיחה היא שכספי המדען הראשי פשוט לא מספיקים למספר חברות הסטארט אפ הישראליות שצריכות ומבקשות סיוע.



מסתבר שזו לא הבעיה היחידה. ממשלת ישראל לא משקיעה בסיוע לפעולות שיווק בחברות היי-טק. נתונים שצפויים להתפרסם מחר (ב') ולעלות לדיון בוועדת המשנה לקידום תעשיות עתירות ידע, מגלים כי סך הסיוע הממשלתי לשיווק נאמד ב-170 מיליון שקל, אך רק 30% ממנו - 50 מיליון שקל - מגיע לחברות היי-טק.



מנגד, ההוצאה למו"פ אזרחי בישראל ביחס לתוצר היא הגבוהה ביותר בעולם והסתכמה בשנת 2008 ב-35.2 מיליארד שקל. לפי נתוני הלמ"ס בשנת 2006, כ-16% מהוצאה זו מומנו על ידי הממשלה, לרבות כזה שהגיע דרך משרדי הממשלה, מלכרי"ם ודרך הות"ת למחקר אקדמי. בהנחה ששיעור זה קיים גם בשנת 2008, מדובר באומדן הוצאה של כ-5.6 מיליארד שקל.



תקציב המדען הראשי בשנת 2009 עמד על 1.7 מיליארד שקל. המסקנה היא כי רוב רובו של הסיוע הממשלתי למגזר ההיי-טק, לרבות מחקר באקדמיה, מיועד לשלבי המחקר והפיתוח בעוד שמיעוטו מיועד לשלבי השיווק והפיתוח העסקי, לרבות השתתפות בתערוכות, פיתוח צינורות שיווק ורכישות ערוצי שיווק בחו"ל.



הבעיה היא שחברות ההיי-טק הישראליות לא יכולות להישען אך ורק על מענקי מחקר ופיתוח. הצלחה במכירת מוצרי היי-טק, יודעת כל חברת היי-טק - מגיעה בחלקה לא רק כתוצאה מפיתוח בלבד אלא גם משיווק מוצלח בעוד שהממשלה בקושי מסייעת לעניין.



בתוך כך הונח היום "חוק האנג'לים" על שולחן הממשלה. הצעת החוק קובעת כי השקעה בחברה עתירת ידע תחשב כהפסד במועד ביצוע ההשקעה, דבר שיאפשר למשקיעים לקזז ההשקעה כנגד רווחי הון. בינתיים ההצעה לא נידונה עקב נסיעתם של שר האוצר ומנכ"ל משרד האוצר לתערוכת "expo 2010". לאור זאת, ההצבעה על הצעת החוק תתקיים במועד אחר.



לטענת שדולת ההיי-טק בכנסת, בראשות ח"כ רוברט אילטוב, ההצעה זוכה להדים חיובים וגם מנכ"ל משרד האוצר סבור כי מדובר באקט חיובי.