זיסר מעריך את שווי שתי ההבטחות הביוטכנולוגיות שלו ברבע מיליארד דולר

>> בעוד משבר פיננסי מאיים על אירופה, מנסה מוטי זיסר, בעל השליטה בקבוצת אלביט הדמיה, לנצל את הגאות במניות הביומד בבורסה בתל אביב כדי לגייס הון לחברת אלביט מדיקל, חברה שהוקמה בפברואר 2010 ושכל פעילותה היא החזקתה במניותיה של חברת אינסייטק (71%) ובחברת גמידה סל (32%).

טיוטת התשקיף של אלביט מדיקל, שפורסמה בסוף השבוע שעבר אינה כוללת בשלב זה את הסכום שאותו מתכננת אלביט מדיקל לגייס, ואת השווי שלפיו יתבצע הגיוס. ואולם על פי הערכות תנסה החברה החדשה לגייס סכום של 50-60 מיליון דולר, לפי שווי חברה של 250 מיליון דולר. תמורת הגיוס מיועדת לממן את השקעותיה של אלביט מדיקל בשתי החברות הבנות.



טיוטת התשקיף מגלה פרטים חדשים על אינסייטק וגמידה סל, שנחשבו בעצמן פוטנציאל לביצוע הנפקה ראשונה של מניותיהן, וחושפת חלק מהאתגרים הפיננסיים שאיתם מתמודדות החברות.



המכשול של אינסייטק: חברות הביטוח



אינסייטק, שהוקמה ב-1999, מפתחת מערכת רפואית לטיפולים לא פולשניים באמצעות שילוב של אלומת אולטראסאונד ממוקדת והדמיית תהודה מגנטית (mri).



מוצרי אינסייטק משתמשים באלומת אולטראסאונד ממוקדת לחימום רקמה עד ל-60 מעלות, באופן שמאפשר את השמדתה בעומק הגוף, ללא חיתוך או פגיעה ברקמות אחרות, ותוך שליטה ובקרה ותיקון בזמן אמת של תוצאות הטיפול.



אינסייטק פיתחה עד כה את 2000 exablate לטיפול בגידולים שפירים שעשויים מרקמה סיבית על דופן הרחם (שרירנים), ובגרורות בעצמות ובסרטן השד, ועוסקת בהשלמת הפיתוח של 2100 exablate לטיפול בגידולים בכבד ובסרטן הערמונית. אינסייטק מפתחת במקביל את 4000 exablate, שמיועדת לבחינת הטכנולוגיה לצורך טיפול בבעיות שונות במוח, לטיפול במחלות כמו פרקינסון ואפילפסיה, וכאבים שנובעים מכשל במערכת העצבים המרכזית ולא מפגיעה ממשית בריקמה.



אינסייטק קיבלה אישור שיווק מרשות המזון והתרופות האמריקאית והאירופית לטיפול בשרירנים כבר ב-2004 וב-2002 בהתאמה, ואת אישור רשות התרופות האירופית לטיפול בגרורות סרטניות בעצמות במאי 2007.



למרות הפוטנציאל הכספי הגדול, והיתרונות הטיפוליים והכלכליים לחולות ולחברות הביטוח הרפואי, מחזור המכירות של אינסייטק אינו מרשים עבור חברה שמחזיקה קרוב לעשור באישורי שיווק בשווקים המרכזיים. אינסייטק הפסידה 21 מיליון דולר, במחזור של 15.6 מיליון דולר ב-2009, בהשוואה להפסד של 22.9 מיליון דולר במחזור של 10.6 מיליון דולר ב-2008.



אחד המכשולים העיקריים הוא היעדר החזר כספי של הוצאות הטיפול במכשור שפיתחה אינסייטק מחברות הביטוח הרפואי בקנה מידה משמעותי. אינסייטק סובלת גם מתלות מהותית בחברת ge, משום שמוצריה מותאמים כיום לשימוש רק במערכות ההדמיה המגנטית של ge, שגם מחזיקה ב-16.9% ממניותיה. להערכת החברה, התאמת המוצר למערכות של יצרנים אחרים כרוכה בהשקעות מהותיות.



במובן זה, העובדה ש-ge לא השתתפה בסבב הגיוס האחרון של החברה במארס 2009, שבמסגרתו הזרימה אלביט מדיקל לאינסייטק 15 מיליון דולר, לפי שווי חברה של 180 מיליון דולר, ואף מכרה לאלביט מדיקל מיליון מניות של אינסייטק, לפי שווי חברה של 60 מיליון דולר, אינה יכולה להיחשב כהבעת אמון בחברה ובטכנולוגיה.



יתרה מזו, השווי שלפיו בוצעה העסקה עם ge לא יקל על אלביט מדיקל להנפיק לפי שווי של 250 מיליון דולר, בהינתן שאינסייטק היא האחזקה המרכזית של החברה. אלביט מדיקל סופגת בעקבות העסקה ממארס 2009 את מלוא הפסדיה של אינסייטק, על אף שאינה מחזיקה ב-100% ממניותיה.



טיוטת התשקיף מגלה עוד, שאינסייטק עלולה להיפגע מהעובדה שלא ניצלה את כניסתה המוקדמת לשוק, ושעד היום בוצעו רק 6,000 ניתוחים להסרת שרירנים באמצעות 2000 exablate. חברת פיליפס מפתחת מוצר מתחרה לזה של אינסייטק.



המוצר שייך לתחום הניתוחים הלא פולשניים, ופועל על ידי אלומת אולטרסאונד ותחת הנחיית mri, ואף קיבלה אישור ce בתחילת 2010.



טיוטת התשקיף חושפת שאינסייטק חתמה במארס 2010 על הסכם עם אלביט מדיקל לקבלת קו אשראי של עד 11.3 מיליון שקל, משכה את כולו עד למועד התשקיף, ונאלצה אחרי 6 שבועות, כלומר יומיים לפני פרסום הטיוטה, לבקש את הגדלת קו האשראי ל-15 מיליון שקל והארכת התקופה לניצולו מיוני לאוגוסט 2010. אינסייטק מתכננת גיוס הון נוסף.



אלביט נאלצה גם לתת לאינסייטק מכתב תמיכה שבו התחייבה לתמוך בה בסכום של עד 15 מיליון דולר, כך שתוכל להמשיך ולפעול עד לפברואר 2011.



גמידה סל: 40 השתלות כבר בוצעו



גמידה סל, האחזקה השנייה של אלביט מדיקל, עוסקת בפיתוח של מוצרים רפואיים שמבוססים על תאי גזע שמקורם בעיקר מדם חבל הטבור. החברה מפתחת את המוצר stemex, שמטרתו טיפול באמצעות השתלת דם טבורי מועשר בתאי גזע, בחולים שסובלים ממחלות של מערכת הדם מסוג סרטן הדם וסרטן בלוטות הלימפה. הפיתוח מתבצע במיזם משותף בחלקים שווים לגמידה סל ולחברת טבע.



הטיפול המקובל בחולי סוגי סרטן אלה הוא השתלת מח עצם. ואולם לכך נדרשת התאמת רקמות מלאה בין החולה לבין התורם, ומשום כך יותר מ-50% מהחולים אינם מגיעים להשתלה.



המגבלה בשימוש בדם טבורי היא שכמות הדם שנאספת מחבל הטבור קטנה יחסית, ומכיוון שלביצוע השתלה מוצלחת יש צורך במספר תאים מינימלי שמחושב בהתאם למשקל גופו של החולה - יש קושי לבצע השתלה מוצלחת במתבגרים ובבוגרים.



בטכנולוגיה מסוג זה שפיתחה גמידה להעשרת מספר תאי הגזע, שמשמשים לחידוש מח העצם של החולה, כל מנה של דם טבורי עשויה להתגבר על מגבלה זו. גמידה פיתחה טכנולוגיה לריבוי של תאי גזע שמבוססת על ממצא שלפיו ניתן לעכב את תהליך ההתמיינות של התאים על ידי הורדה של ריכוז יוני נחושת זמינה בתא.



גמידה, שביצעה באחרונה גיוס הון לפי שווי של 80 מיליון דולר בקיץ 2008, מעריכה שמספר החולים במחלות ממאירות של מערכת כלי הדם או הלימפה מגיע ל-600 אלף בשנה, ומספר החולים בלוקמיה מגיע ל-160 אלף. זאת, כשמספר המועמדים לתרומה מגיע ל-50 אלף, ומספר ההשתלות של מח עצם ל-20 אלף בלבד.



בדיקה ראשונית שערכה חברת המחקר boston healthcare associates מלמדת שקוד התשלום של חברות ביטוח רפואי לבתי חולים עבור השתלת דם טבורי הוא 200 אלף דולר לחולה, והחברה מקווה להוכיח כי השתלה של stemex עשויה להפחית את עלות האשפוז.



stemex נמצא החל במארס 2007 בשלב השלישי בניסוי בבני אדם, כשמטרתו להוכיח את יעילותו היחסית בקבוצה של 100 חולי לוקמיה או לימפומה שלא נמצא להם תורם של מח עצם. זאת בהשוואה לקבוצת ביקורת לפי קריטריון של אחוז החולים שחיים לאחר שעברו 100 ימים מההשתלה. מבנה הניסוי אושר על ידי ה-fda, שאישר כי יוכל לשמש כבסיס לרישום המוצר לשווק.



גמידה מגלה באופן חריג שבמסגרת הניסוי בוצעו עד כה 40 השתלות מתוך 100, ועבור 32 החולים הראשונים בניסוי ניתן ללמוד כי קיבלו בממוצע פי 15.8 תאי גזע מחולים שעברו השתלת דם טבורי שלא עבר העשרה.



גמידה מקווה להשלים את גיוס החולים לניסוי ב-2011, ולבקש מיד אחר כך אישור שיווק מה-fda. החברה צופה שתקבל את האישור ב-2012 במסלול מקוצר, שכן קיבלה מעמד של תרופת יתום ל-stemex, שמבטיח לה בלעדיות של שבע שנים בשיווק התרופה לטיפול בשלושה סוגי לוקמיה, סרטן בלוטת הלימפה מסוג non hodgkins ו-myelodysplastic syndrome (התפתחות בלתי תקינה של מח העצם שגורמת בהדרגה לירידה בייצור תאי דם בריאים).



גמידה סל רשמה הפסד תפעולי של 50 מיליון דולר מהקמתה ב-1998 ועד לסוף 2009, והפסד מצטבר לצורכי מס של 33 מיליון דולר. החברה נדרשה להזרמה של 5.9 מיליון דולר מיוני 2009 ועד לאפריל 2010.



יורם גביזון