בנק ישראל רשם ברבעון הראשון של 2010 הפסד חשבונאי של 6.8 מיליארד שקל עבור אחזקת יתרות מט"ח בהיקף של יותר מ-62 מיליארד דולר. בשנתיים וחצי האחרונות רכש הבנק יותר מ-30 מיליארד דולר באמצעות התערבות בשוק המט"ח.
נכון לתום 2009, הציג הבנק רווח חשבונאי של 2.53 מיליארד שקל עבור אחזקת היתרות, כך שבתוך רבעון רשם למעשה הבנק הפסד של 9.33 מיליארד שקל אשר קיזז גם את הרווח ההוא. בחודש מארס לבדו, הפסיד הבנק 5.42 מיליארד שקל.
בנק ישראל החל להתערב במסחר במארס 2008 באמצעות רכישות של 25 מיליון דולר ביום. ארבעה חודשים לאחר מכן, הוא הגדיל את הרכישות ל-100 מיליון דולר ביום והן מצטברות למה שמכונה "יתרות המט"ח של מדינת ישראל" - סכום כסף שמחזיקה המדינה למקרי צרה. ההרכב המדוייק אסור לפרסום אולם הוא מבוסס על צרכי המשק. המשמעות היא שהבנק אמנם מציג בסוף כל חודש את הנתונים השקליים אולם בפועל, לא אמור להיווצר מצב בו המדינה זקוקה לדולרים והבנק ימיר לשם כך מטבע. התשואה השקלית השוטפת מושפעת לפיכך משער החליפין הנקודתי בסוף כל חודש.
מדי שנה, מציג בנק ישראל את תשואת ה"נומרר", כלומר הבנק בודק מהי התשואה הדולרית שהשיג, בודק מהי תשואת היורו שהשיג וכן את תשואות שאר המטבעות ומייצר ממוצע משוכלל ששמו "נומרר".
ההפסדים או הרווחים שצובר הבנק מצטרפים להונו העצמי. עם זאת, בהתערבותו בשוק המט"ח בשנים 1996-1997, גורר הבנק אחריו גירעון של 15.8 מיליארד שקל (המורכבים מהפסד של 19.8 מיליארד שקל המקוזזים באמצעות קרן הון של 4 מיליארד שקל). המשמעות היא שעד שהבנק לא יכסה את הגירעון שצבר, לא יוכל להעביר את רווחיו השוטפים להגדלת תקציב המדינה.
בנק ישראל הפסיד 6.8 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2010 כתוצאה מהחזקת יתרות המט"ח
טל לוי
3.5.2010 / 9:45