"העלייה בריבית תתמתן"

בנק ישראל עדכן ב-21 באפריל 2010 את התחזית ולפיה הצמיחה ב-2010 תסתכם בכ-3.7%, שיעור האבטלה ימשיך ויירד לכ-7% בממוצע שנתי, וכי שיעור האינפלציה יתמתן במהלך 12 החודשים הבאים לכ-2.2%.

ריבית בנק ישראל צפויה לעלות בהדרגה ב-2010. להתמתנות האינפלציה ב-12 החודשים הבאים יתרמו הייסוף הריאלי של שער החליפין האפקטיבי (שאפיין את שמונת החודשים האחרונים של 2009 ונמשך גם ברביע הנסקר) ורמת התוצר, שעדיין צפויה להיות נמוכה מהרמה הפוטנציאלית - כתוצאה מהשפעתו של המשבר העולמי על הפעילות המשקית בישראל."בשנת 2011, צפוי שיפור נוסף בצד הריאלי וקצב אינפלציה סמוך למרכז תחום היעד" כך כתב נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר, במכתב שצירף לדו"ח האינפלציה שפירסם הבנק עבור הרבעון הראשון של 2010.

דו"ח האינפלציה לרבעון הראשון של 2010 מוגש לממשלה, לכנסת ולציבור במסגרת הערכת התפתחותה של האינפלציה ביחס ליעד האינפלציה שקובעת הממשלה. הדו"ח הוכן במסגרת הפורום המוניטרי הבכיר בבנק ישראל בראשות הנגיד, הפורום שבמסגרתו מקבל הנגיד את החלטות הריבית. במהלך הרבעון הראשון של 2010 ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.9%.

המדובר בירידה המשקפת גורמים עונתיים, אך גם פעולות ממשלתיות כמו הפחתת המע"מ וביטול היטל הבצורת, הוזלת תעריפי החשמל וירידה של מחירי הדיור והאנרגיה. ב-12 החודשים האחרונים עלה מדד המחירים לצרכן ב-3.2%, והמדד למעט דיור ואנרגיה עלה ב-2.1%.

פישר כתב כי בעולם נמשכת ההתאוששות שהחלה ברביע האחרון של 2009, אך לא באופן אחיד. במדינות המפותחות ההתאוששות המתונה נשענת בעיקר על התערבות מוניטרית ופיסקלית מסיבית, שמטבע הדברים לא תוכל להתמיד. המשך ההתערבות ומידתה יהיו שונים ממדינה למדינה, בהתאם לנסיבות המיוחדות של כל אחת. "הצמיחה במדינות המפותחות חלשה ושברירית משום שסיבותיה העיקריות - התערבות מוניטרית ופיסקאלית לא שגרתית - לא תוכלנה להתמיד" נכתב בדו"ח.

לעומת זאת, במדינות המתפתחות הצמיחה מונעת יותר על ידי ביקושים מקומיים של משקי הבית ופירמות וכן מהעלייה של מחירי הסחורות. שיעורי האינפלציה בעולם עדיין נמוכים בדרך כלל, אף כי במדינות המתפתחות מתחילה להסתמן עלייה של האינפלציה. רוב הבנקים המרכזיים במדינות המפותחות ממשיכים לשמור על ריבית נמוכה, אך חלקם החלו לצמצם את השימוש בכלים המיוחדים.

במשק הישראלי, ברביע הרביעי של 2009, נמשכו ההתאוששות של הפעילות הריאלית והירידה של שיעור האבטלה. הצמיחה נשענה על גידול הצריכה הפרטית, שהונע בין היתר על ידי הרמה הנמוכה של הריביות, ועל גידולו של היצוא, שהושפע מהתרחבות הסחר העולמי. אינדיקטורים מוקדמים לרביע הראשון, במיוחד סקר החברות של בנק ישראל לרביע זה, מלמדים על המשך התרחבותה של הפעילות העסקית.

במהלך הרביע הנסקר, נמשכה בישראל העלייה של מחירי הנכסים הפיננסיים - מניות ואיגרות חוב של חברות - ושל מחירי הדירות. זאת במקביל לעלייה, אמנם בקצב מתון יותר, של מחירי המניות בעולם. עליית מחירי המניות בעולם ובישראל משקפת בחלקה את ההתאוששות של הכלכלה והצפי להמשכה, אך חלקה הוא ודאי תולדה של שיעורי הריבית הנמוכים השוררים ברוב המדינות. גם עליית מחירי הדירות בישראל היא במידה רבה תולדה של שיעורי הריבית הנמוכים.