קופות החולים דואגות רק לעשירים

>> חוק ביטוח בריאות ממלכתי, אחד החוקים הסוציאליים החשובים ביותר שחוקקו במדינה, מבטיח שירותי בריאות שוויוניים לכל האזרחים - מבלי לקשור את קבלת השירות הרפואי ביכולת לשלם. לשם כך קבע המחוקק מערכות נפרדות למתן השירות ומערכות נפרדות לגביית התשלום.

אין גבול לרפואה טובה ואין ספק שככל שבידי האדם ממון רב יותר הוא יכול לשפר את השירותים הרפואיים שאותם יבקש לקבל. עם הממון ניתן לרכוש תזונה טובה יותר, השכלה טובה יותר, לגור בסביבת מגורים איכותית יותר ולרכוש שירותי מנתח מיומן יותר או תרופה שאינה כלולה בסל הבריאות. כדי להבטיח את השוויון קבע המחוקק סל בריאות ומנגנון עדכון שמטרתם להבטיח כי כל האזרחים יקבלו את השירות הרפואי הטוב ביותר שהמדינה במסגרת משאביה יכולה להעניק להם.



מסיבה זו קיימים במדינה מערכות שתפקידן לדרוש את התקציבים המרביים ואת הכנסת השירותים המרבית לסל הבריאות, וגופים - קופות החולים - שתפקידם להוציא לפועל את הוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי. אף על פי כן, הקופות פוזלות לכיוונים אחרים ומנסות להציע שירותים רפואיים בלתי שוויוניים למגזרים מסוימים בלבד. החטא הקדמון הוא הביטוח המשלים, שנשאר כחלק מחוק ביטוח בריאות ממלכתי. ואולם מאז הורחבה היריעה, הקופות מחפשות בכל דרך אפשרית את הקהל העשיר ומפקירות את העיקרון הבסיסי של חוק ביטוח בריאות ממלכתי.



רק ל-70% מהאזרחים יש ביטוח משלים, כלומר רק 70% מהציבור זכאים לקבל נדבך של שירותים רפואיים הנכללים ברובד זה. ואולם לא בכך תמה הבעיה. יותר מ-10% מחברי קופות החולים אינם יכולים ליטול את תרופות המרשם הרגילות שרושם להם הרופא המטפל במסגרת סל הבריאות, מאחר שידם אינם משגת לממן את ההשתתפות העצמית הבסיסית שאותה נדרש לשלם כל חבר קופה עבור תרופות סל שהוא נדרש להם.



לפחות 30% מהציבור אינו זמין לשירותים של רופא מומחה ונדרש להתנייד בתחבורה ציבורית לעיר אחרת כדי להגיע לרופא מומחה, שאינו זמין בעיר מגוריו או בסביבתו הקרובה, או להמתין תקופות לא סבירות עד שאותו מומחה יגיע לעיר מגוריו. קיימות דוגמאות נוספות, רבות ומגוונות, להיעדר השוויון של מערכת הרפואה בישראל. במקום לפעול לקידום המשימה החברתית החשובה של הבטחת שוויון, קופות החולים עוסקות בפנייה למגזרים בעלי יכולת.



לא קשה להבין את המניעים של מנהלי הקופות שמעדיפים לפעול בקרב מגזרים אלה, לגבות את כספם ולהעניק להם שירותים רפואיים בתמורה. ואולם קשה להבין את המניעים של הרגולטור הממונה על קופות החולים במשרד הבריאות, שנותן יד ואף מעודד מהלכים מהסוג הזה.



תמים מי שחושב שיהיה שוויון מוחלט במערכת הבריאות - לא בישראל ולא במקום אחר בעולם. ואולם לא יעלה על הדעת שהיעדר השוויון הזה יקרה בין כותלי הקופות, שאמונות מכוח חוק בריאות ממלכתי על הבטחת הרפואה השוויוניות בישראל ועוד בתמיכת הרגולטור. על משרד הבריאות לעשות בדק בית ולהסיק את המסקנות המתבקשות - להעביר את האחריות על יישום חוק ביטוח בריאות ממלכתי מקופות החולים לגוף אחר - שהוראות החוק והרגישות לשוויון מחודדים אצלו יותר.



הכותב הוא יועץ ללשכת סוכני הביטוח, מומחה בתחום ביטוחי בריאות וסיעוד ומרצה באוניברסיטת תל אביב