לראשונה: החלטות הכופר של רשות המסים פורסמו עם שמות הנאשמים

>> רשות המסים פירסמה אתמול את החלטותיהן של ועדות הכופר שלה מהמחצית הראשונה של 2009. לראשונה, בעקבות החלטות בג"ץ ולמורת רוחה של רשות המסים, צוינו שמות העסקים והנישומים שחויבו בתשלום כופר.

השמות פורסמו ב-40% מהחלטותיהן של ועדות הכופר העוסקות בענייני מס הכנסה ובכל החלטות הוועדות העוסקות במע"מ ומכס. התחמקו מפרסום שמם, מי שבקשתם לתשלום כופר הוגשה לרשות המסים לפני החלטת בג"צ בעניין.



אדם שנאשם על ידי רשות המסים בהעלמת מס רשאי לבקש לעמוד לדין בפני ועדת כופר, במקום לעמוד לדין בהליך פלילי. היתרונות מבחינת הנאשם בהליך הכופר ברור - גם אם יורשע לא יירשם לו כל רישום פלילי. עד להחלטת בג"צ היה להליך הכופר יתרון נוסף - שמו של העבריין לא נחשף בציבור.



ב-47 מתוך 92 החלטות הכופר נחשפו שמות, אך אין בהן שמות ידועים, למעט חברת דור אנרגיה. החברה ניכתה מס תשומות שלא כדין ב-2002-2007 בכ-42 מיליון שקל. על החברה הוטל כופר של 4 מיליון שקל - הסכום הגבוה ביותר במחצית הראשונה של 2009.



בוועדות הכופר של רשות המסים יושבים נציגים של פרקליטות המדינה. הוועדות בוחנות את התיקים ומחליטות אם להרשיע את הנאשמים או לזכות אותם. אם הנאשמים מורשעים, הוועדות קובעות את גובה הכופר שעליהם לשלם, בנוסף לסכום המס שניסו להעלים. ההליך מהיר, ו-ועדות הכופר שוקלות בין השאר את חומרת העבירה, את מידת המוערבות של החשוד בביצוע העבירה, הרשעות קודמות, מצב אישי, בני משפחה התלויים בחשוד, העניין הציבורי בהעמדה לדין והצורך בהרתעה באותו ענף.



רשות המסים מפרסמת פעמיים בשנה את החלטותיהן של ועדות הכופר. בפרסום שלשום לא פורסמו בקשות לדיון בוועדות הכופר שנדחו. דיוני ועדות הכופר נערכים בדלתיים סגורות, בדיונים בענייניי מס הכנסה מושם דגש על סכום המחזור שלא דווח, ובתיקי המע"מ הדגש הוא על סכום המס שלא דווח.



77 מהחלטות הכופר שפורסמו שלשום היו בתיקי מס הכנסה ומס מקרקעין, ואילו 15 בתיקי מכס ומע"מ. בכל תיקי המכס והמע"מ צוינו שמות החברות או האישים שהתייצבו בפני ועדות הכופר.



מנכ"ל במספר חברות מאזור ירושלים, למשל, נחשד בהעלמת דיווידנד שקיבל ב-2003 ובדרישה להוצאות שכר כוזבות בסך כ-480 אלף שקל ב-1999-2003. הכופר שהוטל עליו היה 145 אלף שקל. סכום כופר גבוה עוד יותר נקבע לחברה זרה לשיווק שפעלה ברשות הפלסטינית. החברה נחשדה כי מסרה דיווחים כוזבים על משכורות עובדיה. בכך סייעה להם לחמוק מתשלום מס בישראל ב-2002-2004 בהיקף של 1.1 מיליון שקל. החברה חויבה בתשלום כופר של 1.9 מיליארד שקל.



הדיווחים שבהם נחשפים השמות כוללים מידע דומה. כך, משה לביא מאזור המרכז נחשד בהעלמות מס מבלדרות ב-1998-2008 בסך 210 אלף שקל. הוטל עליו כופר של 62 אלף שקל. יבגני בס, קבלן שיפוצים מהצפון, נחשד בהעלמת הכנסות ב-2005-2008 בסך 270 אלף שקל. הוא חויב בתשלום כופר של 50 אלף שקל.



"היבט רכילותי"



עו"ד יניב שקל, מומחה לדיני מיסוי, מתנגד לפרסום שמות נישומים שהגיעו להסדר כופר ואינו מוצא בו כל יתרון, פרט למה שהוא מכנה "ההיבט הרכילותי".



לדברי שקל, "פרסום ההחלטות חשוב לשקיפות, אך שם האיש או החברה אינם מהותיים מאחר שהם לא צריכים להוות קריטריון בנוגע להחלטה על גובה נטל המס שיוטל. דיני המס אמורים להיות ניטרליים לגבי שם האדם או החברה".



הבעיה לטעמו של שקל נעוצה בכך שעצם פרסום שמות הנישומים מרתיע חשודים מלהגיע לכופר. "ההחלטה להגיע לכופר ולשלמו נתפשת כאשמה של נישום בביצוע העבירה. אם פעם לקוח היה מסכים במקרים רבים לכופר, כי זה מנע פרסום מזיק והליך משפטי ארוך ויקר - כיום, כשהוא רואה שמבחינה ציבורית הוא יוצא רע, לקוחות מעדיפים לנהל משפטים ולהיאבק על חפותם. מבחינת הציבור, זה נראה כאילו הוא הורשע.



לדברי שקל, "הסיבות לכך שאנשים משלמים כופר אינן תמיד קשורות לעבירה. לפעמים זול ופשוט יותר לשלם כופר ולסגור את התיק מאשר לבצע את ההליך. גם למדינה השיטה הזו פשוטה יותר".