האם בנק לאומי סייע לבועז יונה להונות את מחזיקי האג"ח בחפציבה חופים? בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה אתמול לבית המשפט המחוזי מרכז בפתח תקוה, חושפת מסמכים פנימיים של בנק לאומי, המצביעים לכאורה על שיטת ההונאה של יונה, שאיפשרה לו, בסיועו של הבנק, להמשיך ולגייס משקיעים לחברה הציבורית, שאת חשבונה רוקן.
התובע הייצוגי, יוסף אלמסי, שרכש אג"ח מסדרה א' של חפציבה חופים באמצעות מנהל תיקים, טוען בתביעה התקדימית שהגיש כי "בנק לאומי עשה יד אחת עם בועז יונה, במטרה לסייע ליונה להטעות את ציבור מחזיקי האג"ח של חפציבה חופים, שהנפיקה לציבור אג"ח בהיקף עצום של 197 מיליון שקל". אלמסי תובע בשם חברי הקבוצה הייצוגית כ-177.5 מיליון שקל, בשל ההפסדים שנגרמו למחזיקי האג"ח עם קריסת קבוצת הנדל"ן חפציבה באוגוסט 2007.
לטענת אלמסי, יונה משך מקופת חפציבה חופים עשרות מיליוני שקלים בקצב שהתגבר והלך ככל שקריסת החברות התקרבה. כדי להסתיר את ריקון קופת החברה הציבורית, בסמוך לסוף כל רבעון, העמיד לאומי הלוואות קצרות טווח לטובת יונה. כדי שלא יידרש לדווח על כך, הועמדו ההלוואות בחשבון פרטי של יונה או של חברה בשליטתו.
"כספי לאומי שהועמדו בחשבון הפרטי של יונה הועברו חיש קל לחשבונה של חפציבה בלאומי, ו'כיסו לרגע' את משיכותיו של יונה מחפציבה, כך שלמשיכותיו לא היה זכר בדו"חות הכספיים של חפציבה", כותב התובע ומפרט כי "מיד בתחילתו של כל רבעון עוקב, הושלם המהלך המשולב: הכסף נמשך שוב מקופתה של חפציבה, הועבר לחשבונות פרטיים של יונה, ומשם - חיש קל - בחזרה לבנק לסגירת ההלוואה שניתנה לצורך התרגיל הפיננסי".
אלמסי מציין כי המהלך חזר על עצמו כמה פעמים, כאשר המשיכות שמבצע יונה מחשבונות חפציבה חופים מעמיקות. אלמסי מאשים את הבנק כי ידע על מעשיו של יונה. לגישתו, "לפחות אחד האינטרסים של הבנק נבע מהבנתו, שאם יתגלה כי בקופתה של חפציבה קיים גירעון של עשרות מיליוני שקלים, מאחר שאלה הוזרמו באופן תמוה לידי יונה או מי מטעמו, צפויה היתה חפציבה להתמוטט. הבנק בחר להעדיף את טובתו שלו ואת טובתו של יונה על פני טובת המשקיעים באג"ח של חפציבה".
מצגי שווא רגעיים
לתביעה, שהוגשה באמצעות עוה"ד עפר פירט ודקל ברוקמן ממשרד עו"ד פירט, וילנסקי, מזרחי, כנעני, צורפו כנספחים מסמכי בנק, שלטענת התובע חושפים את חלקו של הבנק בקריסת החברות. המסמכים מראים כי ב-25 בדצמבר 2006, שישה ימים לפני תום הרבעון הרביעי של 2006, נטלה ב.ו.י אחזקות, חברה פרטית בבעלות מלאה של יונה, הלוואה מהבנק בסך 30 מיליון שקל.
ההלוואה, לפי התביעה, נלקחה בחשבון של ב.ו.י אחזקות בסניף של בנק לאומי בכפר שמריהו. כספי ההלוואה הועברו באופן מיידי מחשבון ב.ו.י לחשבונה של חפציבה באותו סניף. שבועיים אחר כך, ב-7 בינואר 2007, הושבו כספי ההלוואה הראשונה מחשבון חפציבה לחשבון ב.ו.י. אחזקות. כך, לפי התביעה, שבעה ימים לאחר תחילת הרבעון הראשון של 2007 נפרעה ההלוואה.
יומיים לפני תום הרבעון הראשון של 2007, ב-29 במארס 2007, נטלה ב.ו.י אחזקות הלוואה נוספת, גדולה יותר, בסך 46 מיליון שקל. גם כספי ההלוואה זו הועברו באופן מיידי מחשבון ב.ו.י לחשבון חפציבה. שבעה ימים לאחר שנלקחה, ב-5 באפריל 2007, הושבו הכספים מחשבון חפציבה לחשבון ב.ו.י וההלוואה נפרעה. ב-29 ביוני 2007, יממה לפני תום הרבעון השני, העמיד הבנק לב.ו.י 48 מיליון שקל לתקופה של ארבעה ימים. הכספים הועברו לחשבון חפציבה חופים, וחמישה ימים לאחר שנלקחה, הוחזרה ההלוואה. חפציבה קרסה פחות מחודש לאחר נטילת ההלוואה השלישית.
"ברור שהתנהלותו של הבנק בפרשה לא היתה יוזמה פרטית מקומית של פקיד כזה או אחר או של מנהל זוטר. המדובר, כך נראה, בדרך פעולה מחושבת, מתוכננת ומושכלת, שעברה את הליכי האישור המלאים של דרגי הניהול בבנק", טוען התובע.
"כתוצאה מהזרמת הכספים על ידי לאומי וביצוע התמרונים הכספיים, עוות המצב והוצגו לציבור בדו"חותיה הכספיים של חפציבה חופים מצגי שווא רגעיים ומטעים במכוון בנוגע למצבה הפיננסי האמיתי של החברה", טוען התובע ומדגים: ברבעון הראשון של 2007 דיווחה חפציבה, נכון ל-31 במארס 2007, כי בקופתה מזומנים ושווי מזומנים בסך 47.44 מיליון שקל. בפועל, היתה היתרה בקופת החברה ימים בודדים קודם לכן ומיד לאחר מכן על סך מירבי של 1.44 מיליון שקל, כשהיתר "הולווה" ליונה. דו"חות החברה הרבעוניים נערכו על ידי פירמת רואי החשבון קוסט, פורר, גבאי את קסירר.
עו"ד פירט: "מהחומר המצוי ברשותנו, עולה לכאורה תמונה קשה בדבר התנהלותו של בנק לאומי, אשר סייע לבועז יונה להונות את ציבור מחזיקי האג"ח. אני קורא לבנק ולגורמים הרלוונטיים לחקור את העניין".
בנק לאומי מסר בתגובה: "אנו דוחים מכל וכל את כל והטענות כאילו פעלנו שלא כשורה בהקשר זה, ואת עמדתנו המסודרת נמסור בבית המשפט".
כך התפוצצה פרשת חפציבה
בתחילת אוגוסט 2007 קרסה קבוצת חפציבה. תמונת המצב הקטסטרופלית התחילה להתבהר לאחר שהבנקים, שהלוו לחפציבה מאות מיליוני שקלים, פנו לבית המשפט כדי שיאפשר להם להפעיל את השעבודים שקיבלו.
אז טענו הבנקים כי בתקופה שלפני הקריסה העבירה משפחת יונה דיווחים שקריים לגבי מספר הדירות שמכרה. לטענתם, במקום להעביר אליהם את הכספים שקיבלו מהלקוחות הבריחו אותם בני המשפחה לחשבונות פרטיים שלהם. בעלי השליטה בחפציבה הצליחו לעשות זאת הודות להסכמה של הרוכשים לוותר על הערבות הבנקאית.
לאחר שהבנקים הפסיקו להעביר לה כספים למימון הפרויקטים, הגיעה חפציבה לסף פשיטת רגל, עם חובות של כמיליארד שקל. עד מהרה עלו חשדות למעשים פליליים של המנכ"ל ובעל השליטה בועז יונה.
כמה שעות לפני שהחלו לזרום הדיווחים על קריסת חפציבה, כבר עזב יונה את ישראל. כעבור חודש הוא אותר באיטליה והוסגר לישראל. יונה נשפט לשבע שנות מאסר על גניבה וחויב לפצות את בעלי הדירות בכ-8 מיליון שקל.
לחפציבה עצמה מונה מפרק. לחברה היו כמה סדרות אג"ח שפוזרו בין חברות בנות שונות. לג'רוזלם היו 3 סדרות (א', ב' וג'), וסדרה נוספת היתה שייכת לחברת חפציבה חופים. מחזיקי סדרת חפציבה חופים עדיין ממתינים למימוש כל נכסי החברה על ידי המפרק, שבתום ההליך אמור לחלק את הסכום שיצטבר בין בעלי החוב.