בית הדין לעבודה: משרד עו"ד מיוחס יפצה עובדת שפוטרה עקב הריונה ב-102 אלף שקל

בית הדין האיזורי לעבודה חייב את משרד עו"ד יצחק מיוחס ושות' לשלם כ-102 אלף שקל למזכירה שפוטרה מעבודתה לאחר חמישה חודשים בלבד עקב הריונה. משרד עורכי הדין חויב בנוסף בתשלום 18 אלף שקל שכר טרחת עורכי דינה.



המזכירה, אפרת כץ, טענה כי ביולי 2007, ארבעה חודשים לאחר שהחלה בעבודתה הודיעה למשרד כי היא בהריון וכחודש לאחר מכן פוטרה מעבודתה בעקבות הריונה. משרד מיוחס טען כי היא פוטרה עקב כישוריה הלקויים וללא קשר להריונה.



ראש ההרכב, השופטת ד"ר אריאלה גילצר כץ, קיבלה את טענת התובעת לפיה המשרד היה שבע רצון מתיפקודה ואף העלה את שכרה באלף שקל חודש וחצי לפני המועד עליו הוסכם כי תתקיים ההעלאה.
לדברי השופטת "הסבריו של עו"ד מיוחס אינם מהימנים בעינינו ואין אנו מקבלים אותם לעניין זה. עיתוי ההעלאה בשכר התובעת, אל מול טענות הנתבעת יש בו כדי לתמוך בטענות התובעת, לפיהן הוחלט לפטרה רק לאחר שהודיע על הריונה".



ההרכב קובע על סמך הראיות שהוצגו בפניו כי "מרגע שנודע לה על הריון התובעת, החלה הנתבעת (משרד עורכי הדין) לפגוע בתנאי עבודת התובעת. פגיעה זו באה לידי ביטוי בשינוי המקום בו ישבה התובעת ובציוד העבודה שעמד לרשותה ובאילוצה לבצע שעות נוספות".



בית הדין קובע כי המזכירה פוטרה עקב הריונה וקובע לה פיצוי עונשי על פי חוק שוויון הזדמנות בעבודה בסך 50 אלף שקל. ההרכב מביע את דעתו לפיה "יש לצפות מעורכי דין לרף התנהגות מוסרי גבוה יותר מאשר אזרח סתם בכל הקשור לשמירה על החוק. לאור זאת, העובדה כי עורך-דין מפר את החוק מן הראוי לתת לה משקל רב יותר בעת קביעת פיצויים עונשיים".



ההרכב ציין כי הוא פוסק את הפיצוי המקסימאלי אותו תבעה המזכירה ומבהיר כי לדעתו בנסיבות העניין היה ראוי לפסוק פיצויים גבוהים יותר. מכיוון שהמשרד לא ערך לה שימוע לפני פיטוריה נפסקו לה 7000 שקל. בגין אובדן השתכרות היא תפוצה ב-28 אלף שקל.



בגין אי הפרשה לקופת גמל חויב המשרד לשלם 2450 שקל. באורח יוצא דופן נפסקו לתובעת גם פיצויים בסך עשרת אלפים שקל בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה וחוסר יכולתה למצוא עבודה במהלך הריונה.



תביעתה לתשלום פיצויי פיטורים ודמי הבראה נדחתה במלואה מאחר שעבדה במשרד פחות משנה. בית הדין מבקר את התנהלות המשרד שלדבריו "הביעה זלזול עמוק בהליכי משפט", בכך שמשרד עורכי הדין לא הגיש את סיכומיו במשך שמונה חודשים והביא לעיכוב במתן פסק הדין. לכן פסק כי המשרד יישא בשכר טרח עורכי דינה בסך 18 אלף שקל והוצאותיה בסך 5000 שקל.