>> תוכנית של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) תפעל לשילוב אלפי חרדים במוסדות ההשכלה הגבוהה מתוך מטרה להגביר את סיכוייהם להשתלב בשוק העבודה. התוכנית גובשה בוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המל"ג בהנחיית שר החינוך גדעון סער, והיא חלק מתוכנית החומש למערכת ההשכלה הגבוהה שתוצג בקרוב.
מדובר בתוכנית החומש הראשונה שהוכנה עבור ההשכלה הגבוהה בישראל. אחד מיעדי התוכנית הוא הגברת הנגישות של האוכלוסייה החרדית והערבית למערכת ההשכלה הגבוהה, והגדלה של שיעור החרדים בעלי השכלה אקדמאית - שכיום נמוך במיוחד.
באחרונה ערך סער, המשמש גם כיו"ר המל"ג, ישיבה שבה סוכם על הכנת תוכנית להרחבה משמעותית של תהליכי ההשכלה הגבוהה במגזר החרדי. הות"ת, בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג, גיבשה תוכנית ראשונית, בתיאום עם משרד האוצר, המבוססת על גידול משמעותי של 3,000 סטודנטים חרדים באקדמיה, וגידול של 750 תלמידים חרדים במכינות הקדם אקדמיות בחמש השנים הקרובות. בהמשך צפויה המל"ג להציג תוכנית דומה עבור המגזר הערבי.
פחות מ-1% באקדמיה
בשנת הלימודים האחרונה למדו כ-1,963 סטודנטים חרדים במערכת ההשכלה הגבוהה, 79% מתוכם נשים. 202 סטודנטים חרדים נוספים לומדים במכינות קדם אקדמיות, 61% מתוכם גברים. בשנים האחרונות נרשם גידול משמעותי בקרב החרדים הפונים ללימודים אקדמיים, אך עדיין מדובר בשיעור נמוך יחסית לאוכלוסייה של כ-220 אלף סטודנטים הלומדים בישראל.
השיעור הנמוך של האוכלוסייה החרדית בהשכלה הגבוהה הוא אחד הגורמים לשיעור ההשתתפות הנמוך בשוק העבודה, ומקשה על התפתחות הכלכלה הישראלית. לפי נתונים שפירסם באחרונה מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, שיעור האי-תעסוקה בקרב גברים חרדים עלה ביותר מפי שלושה בתוך שלושה עשורים. התוכנית צפויה להגדיל את השתתפות החרדים בכוח עבודה, ולהפחית את תלותם בקצבאות ודמי אבטלה.
ככל הנראה, החרדים ישתלבו במוסדות ההשכלה הגבוהה הקיימים כיום, כמו מכללת בני ברק החרדית (מבח"ר), המכללה החרדית בירושלים, בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים ומרכזים נוספים.
בעקבות הגידול הצפוי במספר הסטודנטים, תידרש גם תוספת תקציבית למימון ההוראה בתוכניות הלימוד במכינות ובמסלולי הלימוד לתארים. בנוסף יידרש תקציב גם להפעלת המרכזים החרדים, לתמרוץ למוסדות האקדמיים שיצטרפו לתוכנית ולמימון מלגות שכר לימוד לסטודנטים במגזר לצורך הגדלת מספרם.
התוכנית תתמקד בתחומי לימוד שיאפשרו השתלבות בתחום העבודה המקצועית הנלמדים כיום במוסדות הלימוד החרדית, כמו עבודה סוציאלית, קלינאות תקשורת, ייעוץ חינוכי, מינהל חינוכי, מעבדנות רפואית וסיעוד. במוסדות אלה ניתן ללמוד גם לתואר במינהל עסקים ומדעי המחשב.
בעת יישום התוכנית יהיה צורך להתחשב בחסמים שעומדים בפני המגזר החרדי וברגישויות השונות כמו לימודים נפרדים לגברים ולנשים, בנוסף לקשיים כמו תנאי הקבלה במוסדות ההשכלה הגבוהה.
מחקר של מכון ירושלים מ-2006 שנערך בקרב האוכלוסיה החרדית, מצא כי כ-60% מהנשאלים היו מעוניינים לרכוש השכלה אקדמית וכ-25% אף היו מוכנים ללמוד במסגרות שאינן מיועדות לחרדים בלבד. עם זאת, במכון מסבירים כי לסטודנט החרדי מאפיינים ייחודיים המעמידים בפניו חסמים בנגישות להשכלה גבוהה: הוא בדרך כלל מבוגר יחסית לשאר הסטודנטים, ולרוב הוא נשוי ועליו לפרנס משפחה, כך שיכולתו לממן את הלימודים נמוכה. בנוסף, קיימים פערי ידע של הסטודנטים החרדים, בעיקר במקצועות המדע, האנגלית, המתמטיקה וכישורי למידה אקדמיים. מעבר לזאת, הסביבה החברתית של הסטודנטים החרדים לרוב אינה מעודדת יציאה ללימודים גבוהים.
ילמדו גם באינטרנט
אחד המתווים שבוחנת המל"ג הוא העמקת הפעילות של האוניברסיטה הפתוחה במגזר החרדי. כיום מקיימת האוניברסיטה הפתוחה לימודים לחרדים במסגרת מרכזי לימוד מיוחדים ובתוכניות לימודים במכללה בירושלים. במל"ג בוחנים את האפשרות להגדיל את מספר החרדים באוניברסיטה הפתוחה באמצעות שימוש בטכנולוגיות של למידה מרחוק, שעשויות להקל על הקשיים העומדים בפני המגזר החרדי, כמו הצורך בהפרדה ובאיסור על תלמידות ללמוד עם מורים גברים. כמו כן יקל הלימוד מרחוק על הריחוק הגיאוגרפי של מוסדות הלימוד הקיימים.
ביולי 1999 החליטה המל"ג לעודד את הלימודים האקדמיים בקרב המגזר החרדי, והקצתה לכך עד 47 מיליון שקל בשנה, במימון משרד האוצר ומקורות של ות"ת. בעקבות ההחלטה הוקמו שני מוסדות השכלה גבוהה המיועדים לחרדים - מכללת בני ברק החרדית (מבח"ר) והמכללה החרדית בירושלים. בשתי המכללות נהוגה הפרדה בין גברים לנשים, וקיימות תוכניות לימודים לתואר ראשון ושני בהפעלת האוניברסיטאות הישראליות ובאישור המל"ג.
במכללת בני ברק ניתן ללמוד לתואר במסלולי משפטים, ריפוי ועיסוק ולוגיסטיקה. במכללה מתקיימים גם לימודי תעודה במקצועות כמו הנהלת חשבונות, ייעוץ פנסיוני, עיצוב גרפי ופיתוח תוכנה. במכללה החרדית לירושלים, שהוקמה על ידי עדינה בר-שלום, בתו של הרב עובדיה יוסף, ניתן גם ללמוד לתואר שני במדעי המחשב ולתואר שני בייעוץ חינוכי. מכללה זו פועלת בחסות ש"ס.
בנוסף למוסדות אלה, מתקיימים לימודים גבוהים לחרדים בבית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים. בשנה שעברה החלה המל"ג לתקצב סטודנטיות הלומדות בבית הספר, שכולל מסלול לתואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה, הנדסת תעשייה וניהול, ומדעי המחשב, ומסלול לתואר שני במינהל עסקים או במערכות מחשוב. כדי להקל על הסטודנטים החרדים, בית הספר מספק גם מעונות לנשים ופעוטון לילדים.
גם הקריה האקדמית קריית אונו מפעילה קמפוס חרדי באור יהודה ובירושלים, שבו לומדים נשים וגברים בנפרד לתואר ראשון במשפטים או במינהל עסקים. עם זאת, המרכז האקדמי בקריית אונו הוא גוף פרטי, ואינו מתוקצב על ידי המדינה.
כתוצאה מהחלטות המועצה בעשור האחרון ושינויים במגזר החרדי, חלה בשנים האחרונות עלייה מתמדת בשיעור הסטודנטים החרדים במערכת ההשכלה הגבוהה.
המטרה: שילוב אלפי חרדים במערכת ההשכלה הגבוהה
מאת ליאור דטל
5.5.2010 / 7:01