מיהו חרדי

>> מלחמות הדת והמדינה שעברו על מדינת ישראל מאז הקמתה התחלפו בשנים האחרונות במלחמה אחרת לגמרי: מלחמת המספרים. צד פוליטי אחד שולף נתונים דרמטיים וחד-משמעיים על המגזר החרדי, והצד האחר מגיב במספרים משלו.

הרקע למלחמה החדשה הוא הערפל האופף את האוכלוסייה החרדית. כל גוף מחקר ומוסד ציבורי שולף נתונים שמתיימרים לפלח במדויק את ההתנהלות הכלכלית של החרדים לעומת שאר האוכלוסייה, אבל במקרים רבים צריך לקחת את הנתונים בעירבון מוגבל.



הסיבה: את החלוקה בין גברים לנשים קל לבצע, וכך גם את החלוקה בין יהודים לערבים; ואולם עדיין לא נמצאה הנוסחה שתגדיר במדויק מי שייך למגזר החרדי ומי לא. האם מי שחובש שטריימל אך בביתו מופעלת טלוויזיה הוא חרדי או דתי-לאומי? האם מי שהוא בעל משרד עורכי דין אך למד בצעירותו בישיבה חרדית הוא חרדי או לא?



ובכל זאת, כל הזמן נעשים ניסיונות למצוא את נוסחת הפלא. הנה, בשבועות האחרונים זעקו הכותרות כי שיעור האי-תעסוקה של החרדים זינק פי שלושה בשלושת העשורים האחרונים, והוא מגיע כיום ל-65%. הנתון - שהיה מבוסס על סקר כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) - התקבל כמובן מאליו, ואף אחד לא ניסה לערער עליו.



עורכי המחקר, כמו גופי מחקר נוספים שפירסמו נתונים באחרונה, מצאו שיטה מעניינת להגדרה של החרדים: מוסד הלימוד האחרון. אחת השאלות בסקר של הלמ"ס היא "מהו סוג בית הספר האחרון שבו למדת?", כאשר בין התשובות ניתן למצוא בית ספר יסודי, בית ספר תיכון מקצועי או עיוני, בי"ס על-תיכון למקצועות שונים, כמו גננות או טכנאות, ומוסד לימודים לתואר אקדמי. אפשרות נוספות לתשובה על שאלה זו היא "ישיבה גדולה" (מוסד לימודים חרדי לבני 16 ומעלה). עורכי המחקר הסתמכו על שאלה זו וקיבלו החלטה שרירותית: חרדי הוא אך ורק מי שמקום הלימודים האחרון שלו (או אצל נשים - מקום הלימודים של הבעל) היה ישיבה. לפי נתון זה יקום וייפול דבר.



ואולם צורת פילוח זו עיוותה לחלוטין את הנתונים, משום שהיא הניחה מלכתחילה כי מי שהחליט ללמוד ולעבוד - אינו חרדי. כל חרדי מבטן ומלידה שהחליט לצאת לעבוד ורכש לשם כך השכלה במוסד כלשהו, נפלט אוטומטית במחקר מקבוצת החרדים ועבר לקבוצת החילונים.



כל מי שמכיר את המגזר החרדי ואת השינויים הדרמטיים המתחוללים בו בשנים האחרונות יודע כי החרדים שרכשו השכלה גבוהה והשתלבו בשוק העבודה כבר אינם קבוצה שולית. ובכל זאת, בעיית התעסוקה במגזר החרדי עדיין חריפה ומאיימת על עתיד המשק הישראלי. אלא שבינתיים קשה מאוד לקבל נתונים מהימנים על היקף הבעיה.



אך אין זה אומר שצריך לשבת בחיבוק ידיים. לצד חינוך מגיל צעיר שיעניק לחרדים כלים להשתלבות עתידית בשוק העבודה, אפשר גם להעניק לבלתי מועסקים כיום אפשרויות לרכישת השכלה ומציאת תעסוקה. כך, ביום שבו יתפזר מסך הערפל, נהיה חכמים יותר, ואולי גם אופטימיים יותר.