"תמ"א 38 בבניין בן 60 שנה משול לניסיון להפוך בת 80 לבר רפאלי"

>> לא פחות מ-200 בקשות לביצוע תמ"א 38 (תוכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה) הוגשו לעיריית תל אביב בשנה האחרונה, אך רק 14 מהן אושרו לביצוע.

בעיריית תל אביב רחוקים מלהתלהב מהתוכנית, ומי שעומד בחזית התכנונית מטעם העירייה, המהנדס ישראל דוד, פוסק: "ביצוע תמ"א 38 בבניין בן 60 שנה זה כמו לנסות להפוך קשישה בת 80 לבר רפאלי".



וכמו שהפיכת קשישה לדוגמנית היא מלאכה בלתי אפשרית, סבור דוד כי בחלק גדול מהמקרים, גם חיזוק אמיתי של מבנה אינו אפשרי, במיוחד על רקע התקנות החדשות.



תמ"א 38 נוצרה בשנים האחרונות בשל החשש שאם תתרחש בישראל רעידת אדמה גדולה במיוחד יקרסו מבנים רבים, במיוחד אלה שהוקמו לפני שנות ה-80, שאינם עומדים בתקני עמידות בפני רעיודת אדמה. החשש הביא ליוזמה הממשלתית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה בישראל, שאושרה כבר לפני חמש שנים. כחלק מאותה תוכנית, מתגמלת המדינה את מי שמחזק מבנים, בזכויות בנייה נוספות. כתוצאה מכך, יזמים החלו להתעניין בביצוע פרויקטים אלה, גם עקב עליית מחירי הדירות הגדולה, שנרשמה במיוחד באזור תל אביב.



דוד, בעל משרד י. דוד מהנדסים, משמש יועץ חיצוני לעיריית תל אביב בכל הקשור למימוש הפרויקטים לפי תמ"א 38 ויש לו לא מעט ביקורת על התמ"א. הראשית היא היותה חסרת מידתיות, ובמלים אחרות - היא מתייחסת לבית באוהאוס שהוקם לפני 70 שנה כאל שיכון שהוקם לפני 30 שנה, מבלי להביא בחשבון את אופי המבנים, ובעיקר את גילם.



"לא הביאו בחשבון את גיל הבניין"



"אלה שניסחו את התקן לא הביאו בחשבון את עקרון המידתיות אך גם לא קיבלו הנחיה מגורם מוסמך לקחת זאת בחשבון. בניגוד למדינות אחרות בעולם בישראל לא הביאו בחשבון את גיל הבניין בדרישה לחיזוקו", אומר דוד. הוא סבור כי התקינה חייבת להתחשב בסוגי המבנים ובגילם, ומידת העמידות הנדרשת צריכה להיות מותאמת להם.



לדבריו דוד, התקן הישראלי לחיזוק מבנים אינו מקצועי דיו. "התקן האירופי, למשל, נקבע לאחר שילוב קריטריונים שנוסחו ב-50 אוניברסיטאות ב-50 מדינות, בעוד שבישראל עריכת התקנים נעשית על ידי חברים מאוניברסיטה אחת - הטכניון - שם הגדירו את הקריטריונים שניים או שלושה אנשים. עם כל הכבוד והערכה, זו לא ראייה של 50 מדינות ומאות אוניברסיטאות, והתוצאה בסוף היא כאוס, וזה לא יכול להימשך".



"התיקון הפך את התוכנית לבלתי ישימה"



בעיה נוספת שדוד מזהה ביישום התמ"א הוא תיקון מאוקטובר 2009 לתקן ישראלי 413, שדן בעמידות המבנים ברעידות אדמה, שהופך את התמ"א, לדברי דוד, "כמעט בלתי ישימה. לפני התיקון, חיזוק מבנה היה נקבע באופן כזה שהתוספת לבניין הקיים היתה צריכה להיות כזו שתהפוך את כלל הבניין - הקיים יחד עם התוספת החדשה - לעמיד מפני רעידות אדמה אבל במידתיות מסוימת, לא באופן טוטלי", אומר דוד. "התיקון קובע שגם הבניין הקיים על כל השלד שלו ויסודותיו, צריך לעמוד מפני רעידות אדמה כאילו נבנה היום. אבל אם לפני 50 שנה השתמשו בחומרים שאינם עומדים בתקן החדש שלאחר התיקון, איך יעמדו בזה כיום?"



האבסורד, לדבריו, הוא בכך שגם אם רוצים להוסיף חצי קומה לבניין בן 16 קומות שהוקם לפני 20 שנה, הרי שהתיקון החדש לא יאפשר זאת. "כדי להוסיף חצי קומה צריך, לפי התיקון החדש, לחזק את כל היסודות והשלד של 16 הקומות הקיימות. יוצא מצב שכל הבניינים שנבנו לפני אוקטובר 2009 אינם עומדים משפטית ברעידת אדמה וצריך לחזק אותם כדי שיעמדו בתקן החדש", הוא אומר.



דוד אינו מסתיר את מורת רוחו מהעובדה שתמ"א 38 הפכה מהר מאוד מתוכנית לחיזוק מבנים, לפרויקטי ייזום נדל"ניים, ושאת מקומם של הדיונים ההנדסיים תופסים פעמים רבות דיונים על זכויות בנייה. זה גם מה שקרה במועצה הארצית לתכנון ולבנייה, שהחליטה באחרונה לאשר תוספות של זכויות בנייה ליזמים, כדי להפוך את הפרויקטים לאטרקטיביים יותר. "אנשים שוכחים שהמטרה של התוכנית היא הנדסית - לחזק בניין מפני רעידות אדמה ולא לגזור רווחים. באים אליי יזמים ומדברים ישר על התוספת שיקבלו בבניין ועל הרווח שלהם במקום על חיזוק המבנה. אותי לא מעניין אם היזם ירוויח, אותי מעניין חיזוק המבנה שזאת עיקרה של התמ"א", הוא אומר.



כתוצאה מכשלים אלה, הפרויקטים לפי תמ"א 38 בתל אביב הם מעטים. דוד מציע תחליף לתוכנית: "אין הצדקה לבקש שבניין בן 50 שנה יהפוך להיות חדש מבלי להתחשב בגילו. אם לא ישנו את התקן ויביאו בחשבון מידתיות בחיזוק שהיא פונקציה של גיל המבנה והיקף השינוי ביחס למבנה הקיים, הפיתרון היחידי של חיזוק מפני רעידות אדמה יישאר פינוי בינוי".



-



תמ"א 38



תוכנית לחיזוק מבנים ישנים בפני רעידות אדמה שתמומש על ידי יזמים פרטיים שיקבלו בתמורה זכויות בנייה