אינטרסים שחורים מאחורי החקיקה הירוקה

>> האסטרטגיה המרכזית של הפעילות הירוקה היא חקיקה. השימוש בכלים אלטרנטיביים כמו חינוך והסברה נדחק לשוליים, והתוצאה היא שישראל נמצאת הרחק מאחור בקידום איכות הסביבה.

הנה שתי דוגמאות: לפני תשע שנים הועלתה בכנסת הצעה לאסור על הרעבת תרנגולות. מתברר שתרנגולות שמגודלות לצורך הטלת ביצים מורעבות לתקופה של כעשרה ימים. מה עשו אנשי הלובי הירוק? יצאו לחוקק חוק שיאסור הרעבת תרנגולות. הבעיה היא שביצים הן מוצר בסיסי ומסובסד. בהנחה שהרעבה ממקסמת את "ייצור" הביצים, איסור ההרעבה יחייב את המדינה לפצות את המגדלים. התברר שהפסקת ההרעבה תסב למדינה נזק ישיר של כ-130 מיליון שקל בשנה. כדי לעמוד בביקוש לביצים בלי להרעיב את התרנגולות יהיה צורך ב-3 מיליון תרנגולות נוספות שיחיו בתנאים מחפירים. זה כבר הרבה פחות הומני גם לתרנגולות וגם למשלמי המסים. החקיקה נכשלה והעניין נזנח.



האם הסיפור היה יכול להסתיים בדרך אחרת? כמובן. מתברר שהרעבת התרנגולות נובעת מהביקוש לביצים גדולות. גידול תרנגולות לכל שאר הביצים לא מצריך הרעבה. הבעיה היא שבישראל אנשים לא יודעים שאם הם יפסיקו לקנות ביצים גדולות הם יצליחו להפסיק גם את הרעבת התרנגולות. אפשר להניח שרוב הישראלים היו עוברים לצריכת ביצים קטנות לו רק ידעו על העניין.



הנה דוגמה נוספת. שקיות הניילון הן רעה חולה והירוקים רוצים לאסור אותן בחוק. בינתיים אין חקיקה ומיליוני שקיות מושלכות לפח מדי יום. רשת סופרים גדולה בצרפת מצאה לעניין פתרון מקורי. במקום לאסור על שימוש בשקיות, היא חילקה את הקופות לשני סוגים: קופות ירוקות, ללא שקיות ניילון, וקופות רגילות שבהן נותרו השקיות המזהמות. הרשת אף חילקה את מספר הקופות בצורה לא שוויונית, תוך מתן עדיפות לקופות הירוקות. התוצאה היתה שללקוחות ניתנה בחירה: הם יכלו לעמוד זמן רב בקופות הרגילות, כשהם זוכים למבטי שטנה של הלקוחות הירוקים, או להשקיע באופן חד פעמי 69 סנט בשקית ירוקה. מה לדעתכם עשו רוב הלקוחות?



אז למה חקיקה? כי חקיקה יותר זולה מהסברה, וגם קל יותר לקבל עליה קרדיט. למה להציע לכם שקיות ירוקות בתורים ירוקים, אם אפשר לחוקק חוק שיאפשר לגבות מכם שקל לשקית?



הכותב היה ראש תחום ממשל במרכז המחקר והמידע של הכנסת