"היקף מיקור החוץ בממשלה: בזבוז כלכלי אדיר"

>> כשלון פרויקטי מחשוב הוא אחת הבעיות העיקריות איתן נדרש להתמודד סגן החשכ"ל האחראי על נושא המחשוב בממשלה, טל הרמתי, עם כניסתו לתפקיד. עם מינויו, לפני כשנתיים, מינה הרמתי ועדה שתבחן את הסיבות לכשלונם של הפרויקטים. ועדה זו הגישה במהלך מארס האחרון מסמך מפורט המציג את המלצותיה.

המסמך כולל, בין היתר, המלצה לביטול פרויקטי מיקור חוץ לתחזוקת מערכות מחשוב בממשלה, המניבים כיום הכנסות של מאות מיליוני שקלים לחברות המחשוב. המלצה מרכזית נוספת בדו"ח קוראת לבחינת שינוי שיטת ההתקשרות הנוכחית עם חברות לצורך ביצוע פרויקטי מחשוב בממשלה, דרך פרסום מכרזים פתוחים נפרדים לכל פרויקט. מחברי הדו"ח ממליצים על בחירה ב"ספקי בית" למשרדים השונים - בין שלוש לארבע חברות שייבחרו על ידי כל משרד לתקופה ארוכה לצורך ביצועם של כלל פרויקטי המחשוב המשרדיים. המלצה נוספת בדו"ח, שעשויה להיות בעלת השפעה גדולה, נוגעת לאופן העסקתם של עובדי מיקור חוץ במשרדי הממשלה.



"היקף מיקור החוץ במגזר הממשלתי בישראל גבוה כפליים ויותר מהמקובל בעולם המערבי", כותבים מחברי הדו"ח, "המצב הנוכחי, של מיקור חוץ גורף, יוצר לא רק בזבוז כלכלי אדיר, אלא גם חוסר לויאליות ושביעות רצון נמוכה של העובדים. המדיניות הנוכחית המקדשת את המחיר אינה מאפשרת גיוס של כוח אדם תקציבי ואיכותי, דבר היכול להגדיל את סיכויי ההצלחה של הפרויקט".



בהתאם לזאת ממליץ הדו"ח על מעבר לעבודה בחוזים קצובי זמן. "קליטת עובדים לא כעובדי תקן, אלא במתכונת התקשרות חוזית בין הממשלה לעובד, מאפשרת הפסקת התקשרות בהתראה המתאימה".



בין היתר ממליץ הדו"ח גם על העסקת מנהלי פרויקטים מצטיינים בחוזים אישיים; לאפשר גיוס של מנהלי פרויקטים מהשוק הפרטי כעובדי מדינה בחוזה אישי; למנות ועדה שתבחן את התאמתו של חוק המכרזים הנוכחי למכרזי מחשוב; לבחון את שינוי החוק כך שיאפשר ביצוע מכרזים סגורים למכרזי מחשוב בהיקף של עד 2 מיליון שקל ולמנות גוף בין-ממשלתי שיהיה אחראי על תחום ניהול הידע בממשלה.