>> הכלכלה הישראלית מאופיינת בריכוזיות יתר. זה לא חדש. אצלנו מרבים לדבר על שלושת הבנקים הגדולים ששוחטים אותנו בעמלות ועל שלוש חברות הסלולר שאת החשבונות שלהן אף אחד אינו מבין - אבל שוכחים למנות קבוצת ריכוז נוספת: שלוש חברות כרטיסי האשראי שנמצאות בבעלות הבנקים.
מדובר בלאומי-קארד, שנשלטת על ידי בנק לאומי; בכאל, שנשלטת על ידי בנק דיסקונט; ובישראכרט, שנשלטת על ידי בנק הפועלים. הנה שוב טריאופול, כמו הבנקים, כמו חברות הסלולר.
מדובר בשוק עם פעילות אדירה של עשרות מיליארדי שקלים בשנה, עם מיליוני כרטיסים ועם רווחים של מאות מיליוני שקלים. ב-2009 הרוויחה ישראכרט 154 מיליון שקל, לאומי-קארד הרוויחה 138 מיליון שקל, וכאל הרוויחה 249 מיליון שקל. עיקר הרווח של חברות אלה מגיע מעמלת המנפיק, העמלה שמשלם בעל העסק לחברת כרטיסי האשראי.
במדינות אחרות יש עשרות חברות פיננסיות ובנקים רבים שמנפיקים כרטיסי אשראי. הם מתחרים ביניהם על הלקוחות, ולכן עמלת המנפיק שם נמוכה ותחרותית. אבל אצלנו מדובר בסוג של אוליגופול, ולכן חברות כרטיסי האשראי גובות עמלות אדירות על פעילותן, בעיקר מהעסקים הקטנים יותר, חסרי הכוח.
לפני כחמש שנים עלתה צעקת בעלי העסקים הקטנים השמימה, והממונה על ההגבלים העסקיים נכנס לתמונה כדי לקבוע עמלות חדשות, נמוכות יותר. ואמנם הושג "הסדר כובל" של הבנקים עם הממונה על ההגבלים, האומר שעמלת המנפיק תרד באופן הדרגתי (לאורך שש שנים) מרמה ממוצעת של 1.25% ב-2006 - לרמה של 0.875% ב-2012. אז מה כאן הבעיה? הרי מדובר בהטבת מצבם של בעלי העסקים והצרכנים.
אלא שלא. מתברר שהסדר לחוד ומציאות לחוד. אמנם הוסכם על ירידה בעמלה, אך בפועל היא לא יורדת כלל, ואפילו עולה. זאת, משום שההסדר בעייתי מאוד. הוא לא ברור, לא שקוף, לא מובן ויש בו טריקים לרוב. איש עסקים שפנה לחברות לבקש הסברים, נתקל בנימוקים תמוהים ולא הגיוניים. אותו איש עסקים שאל את חברת כרטיסי האשראי איך יכול להיות שעד לאחרונה הוא שילם עמלה של 1.25% - וכעת הוא נדרש לשלם 1.4%.
התשובה שקיבל היתה שמדובר בהורדה ממוצעת, כך שיש מי שעמלתם מורדת ויש מי שעמלתם עולה. אבל מי הם אלה שעמלתם יורדת? מי בודק שיש כאלה? הרי כל האינפורמציה נמצאת רק בידי חברות האשראי - והן לא מפרסמות אותו לידיעת הציבור.
לחברות האשראי יש כמה פטנטים להגדלת העמלה. הן אומרות שהן משלמות עמלה צולבת גבוהה לבנק שמפיץ את הכרטיס. זו עמלה שדומה לדמי קישוריות שגובות חברות הסלולר. מדובר במס בלתי מוצדק שנובע רק מהעובדה שמדובר בסוג של טריאופול. הממונה על ההגבלים העסקיים רונית קן היתה צריכה להוריד עמלה זו לכמעט אפס.
בימים אלה מנסה האוצר, בשיתוף עם שר התקשורת משה כחלון, להפחית את דמי הקישוריות מרמה של 25 אגורות לרמה של 5 אגורות ופחות - כך צריך לטפל גם בעמלה הצולבת.
מוזר גם שקן הסכימה שחברות כרטיסי האשראי יגבו תוספת עמלה של 0.15% עבור עסקות המבוצעות באינטרנט או בטלפון. אין לכך שום בסיס כלכלי, כי אם הלקוח לא עומד בתנאי העסקה, האחריות נופלת על בית העסק שמכר דרך האינטרנט או הטלפון. הוא נושא בנזק, ולא חברת כרטיסי האשראי.
כיום מתפתחת בעולם שיטת תשלום יעילה יותר, באמצעות טלפונים סלולריים. החשש שלי הוא שהשיטה לא חודרת לכאן רק מסיבה אחת: הכוח העצום של הבנקים, שעושים מאות מיליונים דרך חברות כרטיסי האשראי שבבעלותן. כי מדוע שהחתולים השמנים יוותרו על השמנת?
שלא ייגמר לעולם
ביום ראשון, בשקט בשקט, אישרה הממשלה חבילת סיוע נוספת למפוני גוש קטיף. המדינה תיתן לכל משפחה שעוד לא בנתה את ביתה 160 אלף שקל כדי שזו תוכל לצפות את הקראווילה שלה באבן ולהעביר אותה למגרש המיועד לבניית הקבע. בנוסף תקבל המשפחה הלוואה של 250 אלף שקל שהמדינה תערוב להחזרתה. כלומר, המדינה תשלם גם את ההלוואה הזאת.
התוכנית החדשה נוצרה אצל מינהלת תנופה, שהחליפה באחרונה את מינהלת סלע. בראש תנופה עומד בנצי ליברמן, שהיה ראש מועצת יש"ע. אז מה הפלא? אבל המפונים לא יהיו מרוצים גם מליברמן. הם אף פעם לא מרוצים, למרות שקיבלו עד כה פיצויים גבוהים הרבה יותר מאלה שקיבלו מפוני ימית או שארם א-שייח'.
מול המתיישבים עומדת ממשלת ימין שרוצה לתת להם כל מה שידרשו. זה קהל הבוחרים שלה. והם, מצדם, לא רוצים שפצע הפינוי יגליד לעולם. הם רוצים להפוך את הפינוי לטראומה כה גדולה ויקרה - עד שלא יימצא עוד ראש ממשלה אחד שיעז לפנות בגדה. כך משתלבות להן המטרות הפוליטיות עם המטרות הכלכליות לסיפור שלא יסתיים לעולם.
לכו לחתום אבטלה
משרד התמ"ת פירסם אתמול מודעה חשובה בעיתונות. נכתב שם שעקב קבורתה של תוכנית ויסקונסין, מתבקשים משתתפי התוכנית להתייצב במשרדי שירות התעסוקה "לשם קבלת גמלת חודש מאי".
איזה הישג עצום לחברי הכנסת חיים כץ, אורלי לוי ושלי יחימוביץ'. הנה הצטרפו השבוע למעגל האבטלה 38 אלף איש שהיו בטיפול ארבעת המרכזים של תוכנית ויסקונסין. עוד מעט גם 18 אלף האנשים שהתוכנית כבר מצאה להם עבודה יעזבו אותה ויילכו לשירות התעסוקה כדי לחתום אבטלה.
כאשר הציגה מנהלת מחלקת המחקר בבנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, את תוכנית ויסקונסין בכנסת ואמרה שמדובר "בהצלחה גדולה", קטעה אותה יחימוביץ' ואמרה: "את לא יודעת את הנתונים". כי רק יחימוביץ' יודעת. היא יודעת איך להשיג כותרת, היא יודעת איך לעוות נתונים, היא יודעת איך לפגוע במאמץ להוצאת אנשים מאבטלה לחיי עבודה. כי ככל שיהיה רע יותר, כך יהיה טוב יותר - אומרים המרקסיסטים.
הגיע הזמן לטפל בעוד טריאופול: חברות כרטיסי האשראי
נחמיה שטרסלר
5.5.2010 / 8:12