>> המעמד הגבוה שממנו מגיע דיוויד קמרון, מנהיג המפלגה השמרנית, מתאים היטב לפוליטיקה הבריטית המסורתית - הוא לבן, יוצא פנימיית איטון, נשוי לבתו של אציל ומדבר כאילו עדיין יש לו כפית כסף בפה. אולם תווית ה-"posh" (מגונדר) עלולה להיות לו לרועץ בבחירות מחר - שבהן המרוץ צמוד יותר משהיה זה עשרות שנים.
בריטניה עדיין מבוססת בהיררכיית מעמדות סנובית, אבל בבחירות הנוכחיות הכלכלה עולה לכותרות. על אף התמיכה הרבה מצד העיתונים, המנהיג בן ה-43 לא הצליח לשבות את לב המעמד הבינוני ומעמד הפועלים באזורי בחירות קריטיים - מחוזות שבהם חיים אנשים שמרגישים שהלייבור נטש אותם ואשר חוששים לעבודתם.
מפלגתו של קמרון זקוקה ל-326 מתוך 650 המושבים בפרלמנט הבריטי כדי לזכות ברוב מכריע. אולם בגלל שיטת הבחירה המוזרה בממלכה - שבה אין פרופורציה בין מספר הקולות לבין מספר הנבחרים - עדיין ייתכן שמפלגת הלייבור תפסיד מבחינת ספירת הקולות, אך תנצח ברוב המחוזות.
"טוני בלייר הצליח לעלות לשלטון כי הוא דיבר בגובה העיניים עם כולם. לשמרנים אין את זה", אמר דני דורלינג, פרופסור מאוניברסיטת שפילד שכתב ספר על האי שיוויון בבריטניה.
הבדלי המעמדות ניכרים במבטאים, בחינוך ובעיסוקים: העדפת ציד שועלים או פולו על כדורגל ומירוצי כלבים מיוחסת לבני המעמד העליון, למשל. "לקמרון יש עור של תינוק. החולצות שלו מגוהצות והוא מדבר כאילו הפה שלו מלא גולות", אמר אלק מרגוליס, מתדלק בן 29 מצפון לונדון. "נשארים לי 80 ליש"ט בחודש, ופחות מזה אם בתי חולה... האיש הזה הוא מעולם אחר. אין לו מושג על הבעיות שלנו".
שערוריית ההוצאות של חברי הפרלמנט, בשנה שעברה, הורידה את קרנם של הפוליטיקאים בבריטניה לשפל המדרגה. כל שלוש המפלגות נפגעו, אבל השמרנים והלייבור בלטו.
קמרון, שאשתו היא קרובה רחוקה של המלך צ'רלס השני, לא הסתיר את מוצאו, וחזר על המנטרה "לא משנה מאיפה אתה בא". ואולם הבוחרים לא קנו את הסיסמא "תקראו לי דייב". זה ניכר לעין במיוחד במהלך קמפיין "חבק קפוצ'ון" שבו ניסה להתחבר לבני הנוער שלובשים מיזעים עם קפוצ'ון. הוא זכה ללעג בעת שסייר בשכונות.
הסקרים מראים שקמרון לא הצליח גם להתנער מהתדמית הנבזית שיצרה מרגרט תאצ'ר לשמרנים - של מפלגה המעוניינת להגן על האינטרסים של העשירים והתאגידים על חשבון העניים. רוב המועמדים הטוריים (שמרנים) הם גברים לבנים. "יש בו משהו חלקלק", אמרה מרינה קוק, אם חד הורית שחורה בת 28 ממחוז באטרסי. "נמאס לי מהלייבור, ואני דואגת לכלכלה, אבל אני לא חשה בנוח להצביע לו".
האירוניה היא, שמנהיג הליברל-דמוקרטים ניק קלג הוא לא פחות "פוש" מקמרון, אבל הוא מדבר במבטא נייטרלי. קלג הבטיח להעניק הטבות מס לעניים ולחולל שינוי בשיטת הבחירות. תמונות של קלג כשחקן טניס צעיר בבית הספר האקסקלוסיבי וסטמינסטר לא עוררו אותה תגובה כמו של קמרון בימיו במועדון היוקרתי בולינגטון באוקספורד, הידוע לשמצה בהילולות השתייה של חבריו העשירים.
גורדון בראון, ראש הממשלה מטעם הלייבור, מעולם לא סבל מבעיות תדמית של מעמד גבוה. הוא היה נער ממשפחה ענייה מסקוטלנד. אבל התנהגותו הזועפת וגינוניו המסורבלים מזוהים כיום עם כישלונות הלייבור.
המכשול העיקרי של קמרון: התדמית האריסטוקרטית שלו
אי.פי
5.5.2010 / 8:21