>> יצואנים ישראלים מרגישים היטב את המשבר הכלכלי באירופה, ובמיוחד ביוון. הביטוי המיידי לכך משתקף בירידה במכירות, בקשיים פיננסיים של לקוחות ובהקשחת הגישה מצד כמה מהחברות הישראליות שמבטחות יצוא.
"הירידה במכירות מגיעה ל-10%-12% ותנאי האשראי הורעו", אומר שמעון בוסקילה, סמנכ"ל שיווק מקומי ויצוא בחברת דוקרט אוורגרין פקג'ינג. "יוון היא יעד היצוא הגדול ביותר שלנו באירופה", הוסיף. דוקרט מייצרת ומייצאת אריזות קרטון לנוזלים כמו חלב. 55% מהמכירות מופנות ליצוא והשאר לשוק המקומי. אירופה היא היעד לכמחצית מהיצוא של החברה. מתוך יצוא בסך 5-6 מיליון יורו, מייצאת החברה ליוון מוצרים בכ-2 מיליון יורו.
"אנחנו מייצאים גם לספרד ולאנגליה. בספרד, למרות הבעיות, הלקוח שלנו נהנה מצמיחה, מכיוון שחברות מתחרות קורסות והוא ממלא את החלל. זה מקרה הפוך ומוזר, כי המצב בספרד רע ומפעלים נסגרים. ביוון אנחנו מרגישים באחרונה שמוסר התשלומים בעייתי יותר. בספרד העניין הזה תמיד היה בעייתי, גם בתקופות טובות. ביוון, הפיגורים בתשלומים מתחילים בשבוע ומגיעים לחודש. בתוך השוק, בעסקים בין היוונים לבין עצמם, אנחנו שומעים שהפיגורים מגיעים לשנה".
המשבר הכלכלי העולמי, שהביא לירידה חדה בצריכה בארה"ב, הוביל לשורת המלצות שקיבלו תעשיינים ויצואנים - לצמצם חשיפה לדולר ולהגדילה מול גוש היורו והמזרח הרחוק.
המשבר שפוקד את גוש היורו, לצד התחזקות הדולר עם תחילת העלייה בביקושים בשוק האמריקאי, מותיר את החברות שהסיטו את היצוא לאירופה מול שוקת שבורה. כשכלכלנים מתחילים להעלות סימן שאלה גם מעל כלכלת סין, נראה כי בפני היצואנים נמצאת הכרעה לא פשוטה: איזו אסטרטגיית יצוא לנקוט לנוכח חוסר היציבות ששורר, ועוד ישרור בשווקים.
המשבר, שפגע בחוסנם של הלקוחות ביוון, מגדיל את סיכון של היצואנים הישראלים. בנוסף להתמודדות עם השוק היווני, נתקלים היצואנים בקשיים בישראל מצד חברות המבטחות עסקות יצוא. ביטוח האשראי מבטיח כי היצואן יקבל את כספו גם אם הלקוח אינו משלם בשל חדלות פירעון, קשיים כלכליים או משום אירוע פוליטי.
חלק מהחברות המבטחות אשראי צימצמו מסגרות אשראי. המשמעות היא שהיקף היצוא המבוטח יורד, והיצואן צריך להחליט אם להתמודד עם צמצום היצוא, או שהוא מייצא ללא ביטוח - מהלך מסוכן מבחינתו, שאינו מקובל בסחר העולמי, במיוחד למדינות במשבר.
"אחת הבעיות הקשות ביותר שלי זה ביטוח אשראי. התנאים הורעו, כי חברת ביטוח האשראי לא מוכנה לבטח הרבה חברות שביטחה בעבר, או שהיא מצמצמת את סכום הביטוח. החברה שאני עובד איתה הודיעה שלקוח שלי, שבוטח על ידה ב-1.5 מליון דולר, יבוטח מעתה ב-500 אלף דולר בלבד", אמר בוסקילה.
לדבריו, "כל הזמנה נבדקת יותר בקפידה. אנחנו בודקים שפיגורי תשלומים נסגרים לפני כניסה לעסקות חדשות. יש יותר התעסקות פיננסית".
התחזית אינה מעודדת
דוקרט אוורגרין פקג'ינג אינה לבד במערכה. לפי דיווחים של יצואנים רבים, באחרונה כבר מורגשים קשיים ביצוא לאירופה, שמתבטאים בירידה מחודשת בהיקפי הזמנות, איחור בתשלומים, אי-עמידה בתנאים וקשיים פיננסיים של לקוחות.
לאלה נוסף סימן השאלה המרחף מעל היציבות הפיננסית של בנקים שחשופים לאג"ח ממשלתיות של מדינות כמו יוון, שנחשבים בפועל לחובות אבודים, או קרוב לכך. התחזית לטווח הקרוב אינה מעודדת: לפ כמה הערכות, בנקים שחשופים לאג"ח "זבל" (בדירוג הנמוך ביותר) שוב יתקשו לספק אשראי, גם לפרויקטים שהאשראי הובטח להם - וכשכבר יתנו, מחירו יעלה.
התחושה היא שהקשיים הכלכליים ביוון, פורטוגל, ספרד ואירלנד מבשרים על בואו של גל שני במשבר הכלכלי, לפחות באירופה. מנכ"ל מכון היצוא, אבי חפץ, אומר כי הנתונים הסטטיסטיים לרבעון הראשון של 2010 אינם מעידים כי המשבר משפיע על היצוא הישראלי לאיחוד האירופי. עם זאת, חפץ מציין כי לפי דיווחי היצואנים, אין ספק שבנתונים העתידיים, במיוחד למדינות שנמצאות כבר כיום בקשיים, המשבר יבוא לידי ביטוי. ההערכה במכון היא שהמשבר באירופה עדיין לא הגיע לשיאו ושהבעיות רק מתחילות.
עיקר החשיפה למדינות שבקשיים היא בענפי הכימיקלים, הפלסטיק והתעשיות הביטחוניות. לפי החברה לביטוח סיכוני סחר חוץ (בסס"ח), המשך ההרעה ביוון יפגע בעיקר ביצוא התעשיות הכימיות והדשנים - כ-55% מהיצוא הישראלי ליוון - וכן ביצוא מכונות וציוד חשמלי (11%), מוצרי פלסטיק (7%) ומוצרי מתכת (6%).
"אנו מרגישים ירידה חד משמעית בצריכה באירופה", אומר נשיא וריפון ישראל, לייזי ינאי, המרכז גם את פעילות וריפון העולמית באירופה. החברה מפתחת ומשווקת מערכות תשלום אלקטרוניות מאובטחות כמו קופות רושמות ומסופונים לסליקת כרטיסי אשראי.
עוד אומר ינאי: "אנחנו רואים את זה בנתוני השימוש באשראי ובקרב מאות העובדים שאנחנו מעסיקים באירופה. אנחנו רואים את הפחד של העובדים. הם נצמדים לכיסא, דרישות השכר הגבוהות נפסקו ועובדים עצלים התחילו להגיע בזמן לעבודה כדי לשמור על הפרנסה.
"בשימוש בכרטיסי אשראי אנחנו רואים בחצי השנה האחרונה ירידות של כמה אחוזים, שמשקפות צמצום של מאות מיליארדי דולרים. ירידה של 1% בשימוש בכרטיסי אשראי באירופה פירושה ירידה של 250 מיליארד דולר ברכישות.
"במדינות חזקות כמו גרמניה והולנד אנחנו רואים עלייה של שברירי אחוזים בשימוש. באנגליה יש יציבות, בצרפת ירידה קטנה, ואילו בספרד ובאיטליה נרשמה ירידה ניכרת. ביוון הנתונים מטרידים ביותר. זו תחילתו של הגל השני של המשבר באירופה.
"אני מוטרד מאוד, כי אני מסתכל על כמות הכסף שהאמריקאים שפכו, ותוהה מתי יבוא הגל השני גם שם".
וריפון מייצאת לאירופה בעשרות מיליוני דולרים, מתוך יצוא עולמי של כמיליארד דולר. היחלשות היורו ביחס לשקל היתה עלולה להסב לחברה פגיעה של 12%-13% בהכנסות, אילולא החברה נערכה לכך מראש. בדומה לחברות אחרות המייצאות לאירופה, וריפון משלמת את שכר עובדיה בישראל בשקלים ורוכשת חומרי גלם בדולרים. המכירות באירופה הן לרוב ביורו.
בשבועות האחרונים התחזק הדולר והיורו נחלש. המשמעות היא שהחברה משלמת יותר עבור חומרי גלם ואילו הכנסותיה ביורו מתבטאות בפחות שקלים. ליתר דיוק, אם בעבור כל מיליון יורו הכנסות החברה קיבלה 5.5 מיליון שקל, כיום היא מקבלת 4.9 מיליון שקל.
"מכיוון שוריפון ראתה את זה מראש, ומכיוון שאנחנו עוסקים באופן שוטף בגידור סיכונים, העברנו כבר לפני כמה רבעונים את החוזים שלנו בשוק האירופי לדולר. באותו זמן הדולר נחלש מול היורו וגם הצד השני היה מרוצה. התוצאה היא שכיום הנזק שלנו מזערי עד אפסי", אומר ינאי.
ינאי אינו אופטימי, אם כי הוא אינו צופה קריסה כלל אירופית. לדבריו, "המצב קשה מאוד. יוון, פורטוגל וספרד משמשות סמן להתפכחותן של מדינות היורו מתרבות של עבודה סוציאליסטית, אבל אנחנו לא צופים שהכלכלות האלה יתרסקו. בטווח הבינוני והארוך, או שכלכלות היורו יתפרקו מתלותן בגוש היורו ויחזרו כל כלכלה למטבע שלה, או שהמדינות החזקות יתמכו בחלשות. אנחנו רואים שגם כשזה קורה, זה מעט מדי, מאוחר מדי ומלווה בהרבה גלים של חוסר שביעות רצון במדינות החזקות. בשנה הקרובה נחזיק את כל החוזים שלנו באירופה בדולר. את הבודדים ביורו נאלץ לסבול".
חלק הארי של לקוחות וריפון הם בנקים. ינאי מעריך כי מגמת המיזוגים והרכישות של בנקים תימשך, כשגופים גדולים וחזקים ירכשו בנקים קטנים, ובמיוחד את אלה שנתפסו עם נכסים גרועים כמו אג"ח זבל של יוון.
לדוגמה מציין ינאי כי השמועות אומרות שהבנק הלאומי של יוון, נשיונל בנק אוף גריס, שערך מסע רכישות של בנקים בבולגריה, ברומניה ובטורקיה, מחפש כיום קונה לכמה מהבנקים שרכש, מכיוון שמבנה ההון שלו הורע בגלל אג"ח של ממשלת יוון.
"אנחנו מסתכלים על הבנקים, ולא נראה שבנקאות היורו הולכת לזעזוע דומה לזה של 2009", אומר ינאי, "אבל בספטמבר 2008 למדנו שדברים יכולים להידרדר במהירות - ואנחנו זהירים".
הדירוג ירד, הביטוח לא התייקר. בינתיים
החברה הישראלית לביטוח אשראי (בסס"ח) הורידה ביום ראשון את דירוג האשראי של יוון מרמה a, הגבוהה ביותר, ל-b. עם זאת, החברה ומבטחי המשנה שלה עדיין לא יקרו את ביטוח היצוא ליוון, ספרד ופורטוגל, ומסגרות האשראי לא צומצמו.
לדברי מנכ"ל בסס"ח, דוד מילגרום, הורדת הדירוג אינה משקפת את מלוא הסיכון הטמון ביוון, ואולם כל עוד המטבע הנהוג ביוון הוא יורו, אין הצדקה להפחתה נוספת בדירוג. בבבס"ח אומרים כי בשלב זה דירוגן של מדינות אחרות שעלו באחרונה לכותרות, כמו ספרד ופורטוגל, נותר a, לל9א שינוי.
למרות הורדת הדירוג, החליטה החברה בשלב זה לא להפחית את היקף הכיסוי הביטוחי של יצואנים ישראלים ליוון, הנובע מדירוגה של יוון בקטגוריה b (למעט מקרים חריגים של קריסת חברות במדינה). החברה עוקבת מקרוב אחר ההתפתחויות ביוון ובמדינות נוספות. המעקב נעשה במשותף עם יולר הרמס, אחד ממבטחי האשראי הגדולים בעולם ומבעלי בססח.
להערכת מילגרום, שמתבסס בין השאר על ניתוחי יולר הרמס, יש ארבעה תרחישים לעתידה של יוון, שההסתברות לשניים הראשונים מהם זהה. הראשון, שיוון תצא בעזרת הסיוע מהמשבר. השני, שיוון תיקלע לפריסת חובות שתיצור לחץ גובר באירופה ולהתפשטות המשבר לפורטוגל, לאירלנד וייתכן שגם לספרד. התוצאה של התרחיש השני תהיה האטה חריפה יותר בהתאוששות הכלכלית של אירופה ופגיעה עמוקה יותר ביצוא הישראלי ליבשת.
תרחיש שלישי, בהסתברות נמוכה יותר, הוא שבשל לחצים פנימיים ביוון, לא תצא תוכנית הסיוע לפועל. הדבר עלול להוביל למיתון חוזר בכל אירופה ולפגיעה קשה עוד יותר ביצוא הישראלי.
התרחיש בהסתברות הנמוכה ביותר הוא שבמוקדם או במאוחר תיאלץ יוון לעזוב את גוש היורו. עקב כך יתמוטטו בנקים יווניים והמדינה תידרדר למשבר חריף, שיביא לעצירה כמעט מוחלטת של היצוא הישראלי למדינה.
בסס"ח מבטחת אשראי ב-115 מדינות בהיקף של יותר מ-12 מיליארד דולר בשנה, בעסקות סחר חוץ ובשוק המקומי. הבעלות על בסס"ח נחלקת באופן שווה בין הראל השקעות בביטוח ופיננסים, ביטוח חקלאי ויולר הרמס.
היצוא ליוון
47 מיליון דולר**
ירידה של 47%
*ברבעון הראשון של 2010 לעומת הרבעון המקביל ב-2009 **כולל יהלומים
היצוא לאירלנד
20 מיליון דולר**
ירידה של 22%
*ברבעון הראשון של 2010 לעומת הרבעון המקביל ב-2009 **כולל יהלומים
היצוא לפורטוגל
22 מיליון דולר**
ירידה של 6%
*ברבעון הראשון של 2010 לעומת הרבעון המקביל ב-2009 **כולל יהלומים
צפירת הרגעה: לא מורידים את דירוג האג"ח
>> אחת הטענות שהועלו נגד חברות דירוג האג"ח של חברות ישראליות בעיצומו של המשבר העולמי היתה, שהן התעוררו מאוחר מדי בהורדת הדירוג של אלה שנפגעו.
מנכ"ל מידרוג, גיל גזית, אומר כי החברה עוקבת אחר אג"ח מדורג, ואולם בשלב זה אין בכוונתה להוריד דירוגים.
"אני בא עם מסר של הרגעה. אני לא מכיר חברות מדורגות שגייסו כספים ועיקר פעילותן ביוון, ספרד ופורטוגל", אומר גזית. לדבריו, "יש חברות שדיברו על נדל"ן למגורים בספרד, על תחנות רוח ביוון, או אנרגיה סולארית בספרד, אבל זה בטל בשישים ולא אמור לפגוע בבעלי החוב".
עם זאת, הוא אומר, אם המשבר במדינות אלה יציב סימן שאלה על היציבות של כל גוש היורו והמטבע ייחלש, תהיה בעיה ליצוא הישראלי בטווח הקצר.
"במידרוג עוקבים אחר פעילויות החברות שאנו מדרגים וחשופות לאיזורים אלה. כיום אין משהו שאנחנו צריכים להודיע לגביהן, ואנחנו לא מתכוונים להוריד דירוג של חברות הפעילות באירופה", אומר גזית.
החברות הפעילות ביוון, ספרד ופורטוגל
מבדיקה שערך themarker עולה כי החברות המובילות ביצוא ליוון הן בתי הזיקוק, חיפה כימיקלים, פניציה, הקורנס מפעלי עופרת, אלביט מערכות וכתר פלסטיק.החברות המובילות ביצוא לספרד הן חיפה כימיקלים, סולל מערכות סולאריות, רפאל, אגן כימיקלים, כתר פלסטיק, מכתשים, נטפים ומפעלי ים המלח. המובילות ביצוא לפורטוגל הן גדיב תעשיות פטרוכימיות, אלביט מערכות, כרמל אולפינים, אלישרא וטבע.אף שחברות אלה מייצאות למדינות במשבר, אין זה אומר בהכרח שפעילותן נפגעה. מחיפה כימיקלים נמסר בתגובה כי השנה הוכפל היצוא ליוון וכל המכירות מובטחות בביטוח אשראי ובאמצעים אחרים. החברה לא חשופה לסיכוני המשבר הכלכלי במדינה ונהנת משגשוג בה. היצוא ליוון הוא חלק לא גדול יחסית מהפעילות של חיפה כימיקלים.עם חברות הנדל"ן שפועלות באירופה נמנות קבוצת פישמן, אלוני חץ, אלביט הדמיה, אפריקה ישראל ואלרוב.
יצואנים מודאגים: "הצריכה באירופה התכווצה במאות מיליארדי דולרים"
מאת אורה קורן
6.5.2010 / 7:06