>> מנהלי המרכז של תוכנית ויסקונסין באשקלון, אכבר פילוטי ומייקל הובדיי, טוענים כי סגירת התוכנית מבטלת את האפשרות לעזור למשפחות רבות הנמצאות באזור. "הסגירה של תוכנית ויסקונסין היא הזדמנות מוחמצת, ומסיבות לא נכונות. יש כאן עוד 120 אלף משפחות מובטלות כרונית, שיכולנו לעזור להן ולעזור לקהילה שלהן" - אמרו השניים, המייצגים את חברת מקסימוס האמריקנית, שמפעילה את התוכנית באשקלון בשיתוף עם חברת ors.
מקסימוס, שפילוטי משמש כנשיאה, היא אחת מחברות השמת כוח האדם הגדולות בעולם, מנייתה נסחרת בבורסה של ניו יורק, ומחזור ההכנסות שלה הוא 880 מיליון דולר בשנה. החברה מפעילה תוכניות השמה של מובטלים כרוניים בשיטה של תוכנית ויסקונסין בכמה מדינות בעולם, בהן ארה"ב, בריטניה ואוסטרליה.
לאור הניסיון הבינלאומי העשיר של מקסימוס, קובעים מנהלי המרכז באשקלון כי הביקורת שהופנתה כלפי התוכנית בישראל אינה מוצדקת ואינה מבוססת. לדבריהם, המודל הכלכלי שלפיו הם פועלים בישראל, המבוסס בעיקר על בונוסים המשולמים לזכיינים בגין השמות איכותיות (מציאת מקום עבודה בשכר גבוה יחסית, ולזמן ארוך), דומה לזה שהם מפעילים בעולם.
עוד אומרים מנהלי המרכז כי גם שיעורי הרווח של מקסימוס בישראל אינם חריגים משיעורי הרווח שהיא רושמת בבריטניה, באוסטרליה או בארה"ב, וכך גם שיעורי ההצלחה בהשמת מובטלים.
לדברי מנהלי המרכז באשקלון, מאז החל לפעול ב-2005 עברו דרכו 7,751 מובטלים כרוניים (מקבלי קצבת אבטחת הכנסה). 13% מהם הופנו לקבלת קצבאות אחרות, מהביטוח הלאומי (בעיקר קצבאות נכות שונות). 4% כלל לא התיצבו בתוכנית (ההערכה היא כי מדובר במי שעבדו "בשחור").
4,513 ממשתפי התוכניתהושמו בעבודה - מתוכם 71% במשרה מלאה, 84% מהמשתתפים מתמידים בעבודתם יותר משנה ו-66% מתמידים במקום עבודתם יותר משנתיים. השכר הממוצע בתוכנית, הכולל גם עבודה במשרות חלקיות, הוא 3,200 שקל בחודש. כל הנתונים נחשבים לגבוהים מאוד, בהתחשב בכך שאוכלסיית מקבלי הבטחת הכנסה נתפשת כאחת האוכלוסיות החלשות והבעייתיות ביותר בישראל.
"המודל מקובל בעולם"
מאז תחילת התוכנית באשקלון הופנו כלפיה 135 תלונות, 14 מתוכן נמצאו מוצדקות. בנוסף, התוכנית שללה קצבאות ל-90 משתתפים, שהם 1.2% ממספר המשתתפים. מדובר בשיעור שלילה דומה יחסית לעולם, שהוא 1%.
במקסימוס מסבירים כי חלק גדול מהבעיות בהפעלת התוכנית נבע מתקלות שהיו בתחילת הדרך, בעיקר משום שתוכנית ויסקונסין היתה הפעם הראשונה שבה מדינת ישראל ניגשה לטפל באוכלוסיית מקבלי אבטחת ההכנסה. כתוצאה מכך, כל מקבלי הבטחת ההכנסה הופנו לתוכנית ויסקונסין ללא כל מיון מוקדם, בהם גם כאלה שאינם מתאימים להשמה בעבודה (כמו נכים או מסוממים).
כיום, במסגרת הפקת לקחים שנעשתה בתוכנית, משתתפי התוכנית עוברים מיון מוקדם, וישנה גם גמישות במספר השעות שהם נדרשים לבלות בתוכנית. התוכנית פועלת כיום בשיתוף פעולה מלא עם עיריית אשקלון, והביטוח הלאומי.
לדברי פילוטי והובדיי, בכל העולם מקובל לשכור את שירותיהם של זכיינים פרטיים, מאחר שהתברר כי גמישות ההעסקה והתמרוץ של הזכיינים פרטיים מתאימה יותר להפעלת תוכניות מסובכות כדוגמתה של תוכנית ויסקונסין.
כך, לדוגמה, באוסטרליה הזכיינים הפרטיים קיבלו את התוכנית לידיהם מידי שירות התעסוקה האוסטרלי, לאחר ששירות התעסוקה המקומי לא הצליח להפעיל את התוכנית כנדרש. בבריטניה, תוכנית ויסקונסין מחליפה את שירות התעסוקה לאחר שנה. זאת היתה גם ההצעה במודל ההרחבה של תוכנית ויסקונסין בישראל (עד תשעה חודשי אבטלה יטופלו בשירות התעסוקה, מעבר לכך יועברו - לפי החלטת שירות התעסוקה - לתוכנית ויסקונסין).
"מדוע בבריטניה הזמינו עכשיו זכיינים פרטיים להיכנס להפעלת תוכנית ויסקונסין, ואילו בישראל דוחים אותם?", הם שואלים. לדבריהם, הסיבה לכך אינה טמונה בעובדות, מאחר שתוכנית ויסקונסין בישראל כמעט זהה לזו שבחו"ל, אלא תרבותית ישראלית.
"בכל מדינה יש התנגדות לתוכנית כי זו אוכלוסייה קשה, והמעבר מקצבאות ויציאה לעבודה קשה להם", הסבירו מנהלי המרכז. "עם זאת, בכל המדינות האחרות גם הבינו שלהשאיר אנשים בבית למחיה על חשבון קצבאות זה רע יותר, ועדיף לעבוד בשכר מינימום בעבודות פשוטות מאשר לחיות על חשבון קצבאות".
דוברת משרד התמ"ת אישרה כי עד סוף דצמבר 2009 הושמו במרכז של תוכנית ויסקונסין באשקלון 4,135 מובטלים. לגבי מספר המושמים ב-2010, אין עדיין אישור רשמי של משרד התמ"ת.
מפעילי ויסקונסין באשקלון: שיעור הרווח בישראל אינו שונה מבמדינות אחרות
מאת מירב ארלוזורוב
6.5.2010 / 7:06