>> מי שנכנס לאתר המפלגה השמרנית בבריטניה באחרונה, נתקל בחלונית שמציעה לו לצפות בחוזה שדיוויד קמרון, מנהיג המפלגה, מעוניין לחתום עם המצביעים. למעשה, מדובר בכתב התחייבות של קמרון למצע כלכלי וחברתי - הבטחה לשינוי המזכירה מעט את הסלוגן שעמו ניצח ברק אובמה את הבחירות בארה"ב לפני שנה וחצי.
קמרון מייצג שינוי לא רק מ-13 שנה של שלטון הלייבור בבריטניה, אלא גם שינוי פנימי במפלגת השמרנים. צעיר, נמרץ וכריזמטי, קמרון הסיט את המפלגה השמרנית למרכז, במהלך שהפעיל לחץ כבד על הלייבור עוד בתקופת כהונתו של טוני בלייר כראש ממשלה, ולכל אורך כהונתו של גורדון בראון.
קמרון, שיכול לשחזר את שורשיו עד למלך ויליאם הרביעי, מגיע משושלת ארוכה של בנקאים. אבי סבו, סר יואן קמרון, סייע למשפחת רוטשילד למכור אג"ח מלחמה (אג"ח שמנפיקות ממשלות כדי לממן הוצאות במלחמה) בתקופת מלחמת רוסיה-יפן. סבו ואביו היו שותפים בכירים בחברת הברוקרים הידועה פנמיור גורדון.
למרות הייחוס הבנקאי והמשפחתי, קמרון ואשתו סמנתה אינם מיליארדרים, והם רואים בעצמם "מעמד בינוני-גבוה". העובדה כי הם מחזיקים בבית בלונדון ובית במחוז ההצבעה של קמרון, ווסט אוקפורדשייר, ושניהם מגיעים ממשפחות אמידות למדי, הובילו את פיליפ ברספורד, עורך רשימת העשירים של העיתון "סאנדיי טיימס", להכריז כי הונם משפחתי המשותף של בני הזוג קמרון הוא כ-30 מיליון ליש"ט. אך מאוחר יותר הצהיר כי הערכה זו נוגעת לשתי משפחותיהם, ולא להונם של בני הזוג עצמם - שעבורם מדובר בהערכה מוגזמת. קמרון הכחיש את הסכום, ושם דגש רב על הניסיון להתרחק מהדימוי של בן אצילים עשיר, ולהיות נגיש וידידותי יותר.
ההצלחה שלו בקמפיין היא חלקית. "קראו לי דייב", הוא אחד הביטויים הידועים שלו, אם כי סיורים שערך בשכונות מצוקה עוררו תגובות לעג. בשנה שעברה עוררה הטרגדיה המשפחתית שלו - בנו איוון מת מהתקף אפילפסיה קשה בגיל 6 - הזדהות עמוקה בקרב הבריטים, וחיזקה את דימויו המשפחתי.
לבני הזוג שני ילדים נוספים, ננסי, בת 6, וארתור, בן 4. סמנתה קמרון נמצאת כיום בהיריון עם ילדם הרביעי, וצפויה ללדת בספטמבר. קמרון החליט לקחת חופשת לידה קצרה עם לידת ארתור, וניצל את ההזדמנות לצורך קידום סדר היום המודרני שהוא מביא למפלגה השמרנית - שילוב של ערכים משפחתיים מסורתיים עם מסורת חדשה של שוויון והדדיות.
הוא הגיע ממחלקת המחקר של המפלגה השמרנית, שם שימש בין היתר מתדרך הכלכלי של ראש הממשלה לשעבר ג'ון מייג'ור, ומאוחר יותר עמד לצד שר האוצר נורמן למונט ב"יום רביעי השחור" ב-1992 כשהליש"ט קרסה. לאחר מכן, הוא ביצע הפוגה של שבע שנים ועבד בחברת יחסי הציבור קרלטון קומיוניקיישנס כראש מחלקת תקשורת תאגידים. בתקופה זו צבר לא מעט אויבים בקרב העיתונאים שמולם עבד.
ג'ף רנדל מ"דיילי טלגרף", ולשעבר עורך מדור העסקים בבי.בי.סי, כתב עליו ב-2005: "לא הייתי סומך עליו עם דמי הכיס של בתי". רנדל הוסיף: "מניסיוני, קמרון מעולם לא נתן תשובה ישרה כשניתן היה להטעות - מה שכמובן הולם את התפקיד שאליו הוא שואף כעת". בתקופה זו הכיר קמרון את סמנתה, שהיתה חברתה הטובה של אחותו.
לאחר תקופה זו, ניסה קמרון ב-1997 להיבחר במחוז סטאפורד, ללא הצלחה. אך ההצלחה הגיעה לבסוף כשנבחר ב-2001 לפרלמנט מטעם מחוז ויטני. משם הדרך לראשות המפלגה היתה קצרה למדי - הוא קודם במהרה לשורות הקדמיות של הפרלמנט וקיבל תפקידים מרכזיים במפלגה, עד שב-2005 נבחר לראשות המפלגה השמרנית, ומאז הוא מוביל את התאוששותה בסקרי דעת הקהל.
התדמית הצעירה והמחדשת של קמרון, לצד הערכים השמרניים שעליהם הוא שומר, הובילה את המפלגה השמרנית למרכז הפוליטי ולתחרות קשה מול מפלגת הלייבור. כך למשל, הוא תומך באישור אימוץ על ידי הורים חד-מיניים, אף כי טען בעבר שהורות מתבצעת על הצד הטוב ביותר על ידי גבר ואשה.
דווקא המשבר הכלכלי סייע לגורדון בראון, שירש את הגה מפלגת הלייבור וממשלת בריטניה מטוני בלייר, להתאושש בסקרים, והמאבק בבחירות הנוכחיות היה צמוד לאורך כל הדרך. קמרון מעוניין להתמודד עם המשבר באמצעות קיצוץ חד בהוצאות הממשל, אך מודע גם לצורך בתמריצים לכלכלה. בין היתר הוא מעוניין לעשות זאת באמצעות קיצוצים במס ושינוי חוקי העבודה בבריטניה, באופן שיקל על עסקים קטנים לגייס עובדים.
הוא גם קורא לקיצוץ השכר וההטבות של חברי הממשלה וחברי הפרלמנט. נאמן לקריאתו לשקיפות בהוצאות נבחרי הציבור - נושא שעלה על הפרק בשנה האחרונה עם שלל שערוריות של הוצאות מוכרות מופרכות של חברי פרלמנט - הוא מפרסם באתרו את דו"ח ההוצאות שלו, בפירוט עד הפני האחרון: מהוצאות קטנות כמו המע"מ על מכשיר הקלטה דיגיטלי או צרכי משרד, ועד להוצאות הגדולות, כמו תשלום המשכנתה על ביתו השני.
אחת הביקורות נגד קמרון היא היעדר אידיאולוגיה ואג'נדה מסודרת - חוסר היכולת לחזות את עמדותיו מתעתעת בעיתונאים בבריטניה זה כמה שנים. בניגוד לתאצ'ריזם שאיפיין את המפלגה השמרנית ערב הצטרפותו אליה, קמרון מאמין בשינוי חברתי, ורואה במדיניות הכלכלית האופן שבו ניתן ליישם זאת. אך לא ברור מהו בדיוק אותו שינוי בו הוא רוצה, אותו שילוב של שמרנות וליברליות שנע מצד לצד במהלך שנות פעילותו הפוליטית.
-
יום רביעי השחור (16.9.1992) - משבר המטבע הבריטי שגרם להפסדים גדולים לממשלה ורווח גדול למשקיע ג'ורג' סורוס, שהימר נגד הליש"ט. בעקבות המשבר יצאה בריטניה ממנגנון רצועת הניוד האירופי
דיוויד קמרון: מאמין בשינוי חברתי, אבל לא ברור באיזה שינוי
מאת מיכל רמתי
6.5.2010 / 7:06