>> בשורה התחתונה, גם בתום המפגש עמנו, לא הצליחו ארבעת חברי ארגון ההיי-טק הישראלי להגיע להסכמה לגבי מטרותיו של הארגון שנולד לא מכבר.
מיכל כרמי, מנכ"לית טריפלטק, חברת השמת עובדים בהיי-טק וראש מטה הארגון, לא מכחישה שהיתה רוצה שעובדי ההיי-טק בישראל יהיו קצת יותר דומים לעובדי חברת החשמל - מגזר שמאוחד למען עצמו ופועל לטובת תעשיית ההיי-טק ועובדיו. לעומתה, עבור דרור פוקרד, יזם ומנהל ותיק בתעשיית ההיי-טק, הצלחת ארגון ההיי-טק הישראלי תהיה אם תיווצר קהילה שתקבל נפח ותאגד מספיק אנשים כדי שהללו ייצרו תהודה שתשפיע, גם על הממשלה.
כרמי מסבירה: "אנשי ההיי-טק בישראל חלשים מאוד במודעות לעצמם ובפעולה למען עצמם. המטרה שלנו היא לחולל שינוי תודעתי, להגיד לכולם שאנחנו רוצים לטפל בנושאים שונים ולדאוג שיתרחשו שינויים במגזר - במודעות, בחקיקה ובתקציבים. הדעה הציבורית על אנשי ההיי-טק היא לעתים שלילית. נשמעות טענות שהמשכורות שלהם גבוהות ביחס לשאר הענפים, הם נתפשים כנהנתנים. אך הדימוי של הענף לא כל כך מוצדק. מאחוריו עומדים לא רק סיפורי הצלחה של סטארט-אפים שנמכרו במיליונים אלא גם פועלים ב-eci ומתכנתים באמדוקס שאינם מיליונרים", אומרת כרמי, שייסדה את הארגון עם איש ההיי-טק נועם צור. פוקרד ופרופ' גדי אריאב מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, הצטרפו לארגון כחברים. צור מאמין כי זה לא מוגזם לקוות שאנשי ההיי-טק בישראל ישפיעו על עתיד הענף.
"האנשים שמאחורי ארגון ההיי-טק הישראלי בנו כל כך הרבה חברות טובות. עכשיו אני מקווה שהם יבנו ארגון שישפיע על עתיד ההיי-טק", אומר צור. אריאב אומר שהוא קצת סקפטי לגבי הארגון שזה עתה נולד, אבל הוא לא יכול שלא להעריך הארגון שנוצר מאפס, לדבריו. ארבעת חברי הארגון יגיעו היום לכנס הייסוד שלו שייערך במכללת אפקה בתל אביב. הארגון מתכנן לעסוק בשישה נושאים עיקריים: הקמת ארגון ייצוגי עבור כלל אנשי תעשיית ההיי-טק בישראל; לפעול לשימור כושר התחרות של ההיי-טק הישראלי בעולם; לתת דחיפה לגיבוש מדיניות, חקיקה, תקנות והחלטות; לדאוג לשיפור החינוך הטכנולוגי; ולפעול בנושא התעסוקה בתעשייה. "אנשי ההיי-טק לא מתפקדים כקהילה בישראל", אומרת כרמי. "אנחנו רוצים לגבש את האנשים ולעבוד כקבוצה שעובדת וחושבת למען המטרות שלה עצמה. יש כאן קטר שמשפיע מאוד על המשק ואנחנו רוצים לתת לו ביטוי".
צור אומר כי ארגון ההיי-טק הישראלי נולד בשל המצב הקשה אליו נקלעה תעשיית ההיי-טק. "סטארט-אפים מתקשים לגייס כסף. קשה לעשות אקזיט ולמכור מוצרים. יש תחרות גדולה מסין והודו, והחדשנות עוברת לשם. כל אלה נושאים שצריך לטפל בהם".
פוקרד תומך בדבריו ומספר: "יצא לי להיפגש עם מנכ"ל של חברה הודית. האנשים שהוא מעסיק עובדים בהיי-טק שנים רבות ובפחות ממחצית מהעלות של המהנדסים הישראלים. קומות שלמות של משרדים נמחקות כאן. אנחנו רוצים לטפל באמצעות ארגון ההיי-טק הישראלי בנושא הזה. צריך להציב תמרור בפני האנשים לפני שנגיע למצב יותר קשה. אי אפשר רק להחזיק כאן את המהנדסים שנחשבים מומחים וחדשניים ואת כל הפיתוח הבסיסי לבצע בחו"ל. קודאק הוציאו מישראל אנשי פיתוח רבים. קיוליק אנד סופה סגרה את המפעל ביקנעם. אלה מגמות שרק ימשיכו. בסין יש מאות מיליוני מהנדסים. מספיק שרק פרומיל מהם ייהפכו לחדשניים ואנחנו בישראל נאבד את הבכורה שלנו ולא נוביל".
ההיי-טק אינו באג'נדה
גם אריאב, איש אקדמיה ותיק שמכיר היטב את תעשיית ההיי-טק הישראלית, מאמין שהמגמה הזו תחריף ותלך. "המגמה ברורה, זה לא דמיון. זאת המציאות. השאלה היא האם אתה מכיר בה או לא". כרמי אומרת שהיא מודעת לכך שהמדינה היא זו שצריכה לטפל בנושאים הללו, אך טוענת כי זו לא עושה זאת בצורה מספקת, אפילו כיום כשמנכ"ל משרד האוצר הוא יוצא תעשיית ההיי-טק (חיים שני מונה לתפקיד לאחר ששימש מנכ"ל חברת נייס, ג.ג). "צריך לחולל את השינוי ולהעלות את הנושאים הללו למודעות ציבורית". צור סבור שמקבלי ההחלטות במדינת ישראל לא ממש רואים במגזר ההיי-טק נושא חשוב לטיפול, מלבד שדולת ההיי-טק בכנסת, איתם אגב משתף ארגון ההיי-טק הישראלי פעולה. "למדינת ישראל יש הרבה אג'נדות, אבל היי-טק הוא לא אחת האג'נדות שנמצאות בראש הרשימה".
פוקרד מוטרד גם מכך שישראל לא מצליחה להוציא תחת ידה מספיק חברות היי-טק גדולות. "ישראל הצליחה לייצר מרכזי פיתוח של חברות בינלאומיות והרבה מאוד סטארט-אפים. זה לא מספיק. כיום מרכזי הפיתוח בכל העולם עוברים למדינות בהן זול לפתח. אי אפשר להסתמך רק על מרכזי פיתוח זרים וסטארט-אפים. מדובר בדבר שברירי מאוד. זה קשור גם לקרנות הון סיכון שמעודדות חברות למכור מהר והתוצאה היא שלא נבנות חברות גדולות. הסכנה למדינת ישראל היא הרבה יותר גדולה ממש שחושבים. אין לנו קטרי צמיחה חליפיים. הכלכלה הישראלית מבוססת על ההיי-טק. ואם הוא ייפגע גם המדינה תיפגע".
צור מסכם: "כולם יודעים שפוליטיקאים לא פועלים למען נושאים אם אין מאחוריהם ארגון שמאגד אנשים. ואת זה אנחנו מנסים לשנות".
ארגון עובדי היי-טק חדש: "רוצים זכויות כמו עובדי חברת החשמל"
מאת גיא גרימלנד
6.5.2010 / 7:06