כן לערבב משפחה ועסקים

>> קצת נמאס לי לשמוע על "מר מנהל מצליח" שאינו רואה את אשתו וילדיו מספיק כי העבודה "שואבת" אותו. הרי אם מחר יתגרש, העט תישמט מידו בכל יום רביעי ב-15:00 והוא יבלה עם ילדיו יותר שעות מכפי שעשה בכל שנות נישואיו.

אז בואו נפסיק עם התירוצים - מדובר בבעיה של ניהול זמן ומשימות, ואם אתה מנהל מצליח כל כך, ניהול זמן ומשימות היא מיומנות די בסיסית. מכאן שאולי לא חייבים לחכות לגירושים, ואפשר לשריין עוד השבוע פגישה עם הילדים באאוטלוק ביום רביעי אחר הצהריים עם מופע חוזר.



פרויד טען שבריאות נפשית תלויה ביכולת לעבוד ולאהוב, ומסתבר שהצלחה וניסיון באחד מהם ניתנים ליישום בתחום השני, ולהפך. חיי משפחה וחיי ארגון וצוות דומים במובנים רבים: האדם מביא את עצמו ואישיותו לשניהם ורואה בהם את מרכז חייו. גם בחיי המשפחה וגם בעבודה יש דינמיקה אישית ובין אישית, משימות מובנות ומוגדרות כמו גם מעורפלות וחלוקת תפקידים, אך גם אפשר להרגיש מפוספס ומשועמם. המנהל אינו מפצל את אישיותו בין הבית לעבודה, ויכולותיו ומגרעותיו יבואו לביטוי בשני המקומות וישליכו זה על זה. ייתכן, למשל, שאדם שמתעמת שוב ושוב עם הבוסים שלו בעבודה משחזר דרכם עימותים עם הוריו.



אנשים מגשימים בתפקידי הקריירה שלהם חלומות שחלמו הוריהם, ומנהלים מערכות יחסים עם עובדים ולקוחות על בסיס המודלים ליחסים בין אישיים שרכשו במשפחות המקור ושמתקיימים מדי יום גם בביתם הנוכחי. ואולם גם השפעה בכיוון ההפוך פועלת באותה עוצמה. למשל, כיצד יודעים זוגות והורים צעירים להתנהל בבית? אף אחד מאתנו לא קיבל הסמכה לנישואים ולהורות. התחתנו והבאנו את ילדינו לעולם בתקווה ש"יהיה בסדר". בעבודה, לעומת זאת, עברנו הכשרות מקצועיות ומיונים, קיבלנו סמכויות, הובלנו תהליכים, וכל זאת תחת חסות הארגון והמטרה העסקית והמקצועית. שם למדנו איך מסתדרים בצוות ואיך מפעילים ומקבלים סמכות ניהולית.



בתקופה המודרנית שבה אנו חיים, ניסיון בעבודה מקדם את חיי המשפחה בכמה שנים, ורבות מהמיומנויות שנרכשות בעבודה מועברות גם לניהול משפחה בריאה ומתפקדת.



מגמות עדכניות בתחום הפסיכולוגיה והארגון מורות שכישורי חיים להצלחה בבית ובקריירה דומים יותר מאשר שונים אלה מאלה, וכל שנותר הוא להתחיל ולהשתמש בידע הרב שנצבר בתחום הטיפול הזוגי והמשפחתי מחד ובתחום הייעוץ והפיתוח הארגוני מאידך, כדי להגיע להישגים ומימוש טובים יותר - הן ברמה האישית והמשפחתית והן ברמה הארגונית.



-



הכותב הוא פרופסור לפסיכולוגיה ומינהל עסקים, פסיכולוג קליני וכלכלן, ומנהל תוכנית mba המתמחה בפסיכולוגיה עסקית וניהולית במסלול האקדמי המכללה למינהל