גבולות לעיתונות

>> בשנים האחרונות גוברת התערבות התקשורת בניהול חקירות ומשפטים ללא חסמים, גבולות וכללי אתיקה.

ההתערבות, הנעשית תוך הדלפות מחדרי חקירות, נקיטת עמדה מצד עיתונאים וניסיון להשפיע על גורמי אכיפת החוק, יוצרת חשש ממשי ביחס ליכולת לנהל הליך משפטי הוגן וראוי ולקבל פסק דין נטול השפעות חיצוניות. מה שקובע הוא הכותרת האחרונה, משפט המחץ, הרייטינג, המיידיות והעיקר - הרבה דם ורוע לב.



ראינו זאת בין היתר בחקירות של אריאל שרון, בפרשה הידועה כ"פרשת רמון", בעניינו של הנשיא משה קצב ובעניינם של אהוד אולמרט, אברהם הירשזון ואחרים.



בעולם שבו האינטרנט מוביל באספקת החדשות בזמן אמת, ללא מחסומים ומעצורים, גם התקשורת הכתובה וערוצי החדשות נגררים לפעול בהתאם.



כללי המשחק החדשים הרסניים למי שזכותו לחזקת החפות, עד שלא הוכחה אשמתו בידי התביעה, ולמי שזכותו לנהל משפט בבית המשפט בפני שופט, שאינו נתון להשפעה בלתי הוגנת.



מכולן, תופעת ההדלפות היא החמורה ביותר ומהווה כלי משמעותי בידי בעלי אינטרסים לקידום עניינם. תופעת ההדלפות יוצרת חשיפה לתקשורת של חומרים חלקיים מחקירה, היוצרים לרוב תמונה מעוותת של העובדות ומשפיעים על דעת הקהל.



האם השופטים שידונו בתיקים המתוקשרים יכולים להישאר משוחררים מכל לחץ? המקצועיות הרבה שאותה מייחס המחוקק לשופטים קיימת, אך היא אינה נטולת השפעות סביבתיות. גם שופט הוא בשר ודם ומושפע מסביבתו ככל אחד מאיתנו.



המסקנה המתבקשת - הגנה מפני התקשורת. נקודת המוצא לדאגה המובעת כאן היא דווקא הדאגה לחופש הביטוי, לשלטון החוק ולתקינות ההליך המשפטי. כל אלה מחייבים בדיקה ועיון מחודשים, והאיזון ביניהם מוביל למסקנה כי צריך להגן על הציבור מפני התקשורת בכמה דרכים במקביל:



1. אכיפת כלל הסוביודיצה: באיזון שבין חופש הביטוי לבין טוהר ההליך המשפטי קבע בית המשפט העליון לא פעם כי ערך עשיית הצדק יגבר על ערך חופש הביטוי. אזכיר כי לשיא קוטביותם הגיעו הדברים בעניין השר רמון, שם התייחס בית המשפט מפורשות להשפעת פרסומי התקשורת על מהלך המשפט.



לדבריו, פרסום תוכן העדויות בתקשורת עוד טרם ניתנו בבית המשפט, ניכרו היטב בדברי עדים בבית המשפט. בית המשפט המשיך ואמר כי הוא סבור שמטרת התקשורת וכוונתה היו להשפיע על מהלך המשפט ותוצאותיו.



2. יצירת כללים למניעת הדלפות: יש להעמיק את הטיפול במדליפים ולקבוע חובה למסור מקורות במקום שחומרת המעשה מצדיקה זאת. החמרת היחס וקביעת ענישה כלפי מדליפים יבלמו את התופעה.



3. יצירת כללי אתיקה מחייבים לעיתונאים: כללי האתיקה יקבעו מצבים שבהם עיתונאי יחויב לחשוף את המקור שלו ולא יוכל לחסות בצל החיסיון. כללי האתיקה יקבעו ענישה משמעתית שתהיה לה השפעה של ממש על אופי ואורח עבודתו של העיתונאי.



עיתונות חוקרת ומבקרת היא מחויבת המציאות ואבוי אם לא היתה כזו. עם זאת, חופש הביטוי לא ימשיך להתקיים בעולם חסר גבולות, ועלול ליצור סכנה ממשית להליך המשפטי ההוגן ולדמוקרטיה.



-



אלי זהר הוא ראש משרד מ. זליגמן וסניגורו של אהוד אולמרט. זהר יופיע בפאנל משפט ותקשורת בכנס העשור של לשכת עורכי הדין באילת ב-30 במאי