"ברבעון הראשון של השנה נרשמה התייצבות בהיקף מכירת הדירות החדשות ביחס לרבעון האחרון של השנה שחלפה. אך עדיין, רמה זו של מכירת דירות גבוהה מהרמה שהיתה בשנים 2003-2008. מלאי הדירות החדשות שנותר למכירה גם הוא התייצב ברמה הגבוהה במקצת מ-9,000. משמעות הנתונים הללו היא שמספר חודשי ההיצע (היחס בין מספר הדירות שנותרו למכירה למספר הדירות שנמכרו באותו חודש) מצוי כיום סביב 7, נתון המשקף עדיין לחץ לעליות מחירים" כך כותב הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ד"ר גיל בפמן בסקירתו השבועית.
בפמן סבור כי לא רק המלאי הנמוך של דירות החדשות שנותר למכירה משקף עדיין לחץ לעליות מחירים, אלא שגורם בולט המשפיע על היצע הדירות נוגע למחסור בהיצע קרקעות זמין לבנייה. בסקר החברות של בנק ישראל, נשאלו לראשונה חברות הבניה עד כמה חמורה מגבלת הקרקעות. מתשובותיהן ניתן ללמוד כי מגבלה זו היא החמורה ביותר מבין מגבלות ההיצע וכי הביאה לעלייה במחירי הקרקעות. מכל האמור לעיל, ניתן ללמוד כי עליית המחירים היא תוצאה של שילוב בין השפעות הן של הביקוש והן של ההיצע בשוק הדיור. לכן, כדי למתן את עליות המחירים הגבוהות (יותר מ-20% בשנה האחרונה, על פי נתוני הלמ"ס) נדרשת פעילות משולבת של אמצעי מדיניות שונים.
"על המדינה להחליט עד כמה היא מוכנה להגדיל את יתרות המט"ח"
בפמן מציין כי ניתוח הערכות בנק ישראל מראה כי הבנק המרכזי צופה אינפלציה נמוכה למדי המאפשרת שמירה על מהלך הדרגתי של העלאת הריבית, כפי שאכן נעשה בחודשים האחרונים. למרות זאת, המשמעות של העלאת ריבית בישראל לעומת שמירה על ריבית כמעט ללא שינוי בעולם, היא הגדלה של פער הריביות בין ישראל לשאר המדינות. במידה ופער זה יחזק כוחות לייסוף השקל, הדבר עשוי להצריך את הבנק המרכזי להמשיך ולהתערב בשוק המט"ח.
בבנק לאומי מפנים גם לדברי נגיד בנק ישראל בכנס לציון 50 שנה לבנק המרכזי של אוסטרליה (ב-6 בפברואר, 2010). במסגרת נאומו שם, התייחס הנגיד ל"בעיית שע"ח במשקים קטנים ופתוחים". הנגיד עשה הבחנה בין התערבות של הבנק המרכזי בשוק המט"ח במקרה של פיחות (שם הבנק המרכזי לא יוכל להתערב לעד, משום שהיקף היתרות שיוכל למכור לשוק מוגבל), לבין התערבות במקרה של ייסוף. במקרה השני, תיתכן התערבות, כל עוד ניתן לעקר את השפעת ההרחבה המוניטרית הנגזרת מכך על האינפלציה. בהקשר זה, על המדינה להחליט עד כמה היא מוכנה להגדיל את יתרות המט"ח, עם כל המשמעויות הנגזרות מכך.
מה יקרה אם המדינה תחליט להפסיק להתערב? היא תאלץ לשקול פיקוח על תנועות ההון פנימה, נושא לגביו הביעה לאחרונה קרן המטבע הבינלאומית דעה חיובית יותר מבעבר. הנגיד סיים ואמר בנושא הפיקוח כי "על קובעי המדיניות לעשות כל מאמץ כדי להימנע מלהשתמש בו - אך לבנקאים מרכזיים אף פעם לא כדאי להגיד אף פעם".