נושמות אופנה

מור שמיר, מעצבת קטגוריית הנשים של דלתא, טוענת כי היא סובלת משלוש מחלות אופנתיות קשות. אבחנתה הראשונה היא חיבה יתרה לפפיונים. "זאת המחלה הכי גדולה שלי", היא אומרת בהנאה. "היום הוא יום נדיר, כי אני בלי פפיון". היא מסבירה את חיבתה הגדולה לעניבה הקטנה בכך שהיא משדרת מתיקות ותום, ולדבריה אף חזרה לאופנה. הדיאגנוזה השנייה היא קנייה בלתי נשלטת של שרשראות. "יש לי קיר שלם שלהן", היא מודה. "אספתי כבר אולי 80". ואם זה לא מספיק, היא לוקה גם בחיבה קיצונית לנעליים.



מיטל אסולין, מעצבת אופנה בחברה, כבר הספיקה לאסוף עשרות רבות של חולצות טי. את החולצה שעמה הצטלמה היא קיבלה חינם בתערוכת אופנה בשם b&b (butter&bread), שהתקיימה בברצלונה ובברלין, אליה נסעה מטעם עבודתה. היא מרבה לפקוד אירועי אופנה מקומיים כמו הטי-מרקט וירידי מעצבים, אבל לדבריה בזמן האחרון נראה כי הם הפסיקו לחדש. בנוסף, אין לה מעצב אחד שלו היא שומרת אמונים ("אני אוהבת לנסות בכל פעם משהו אחר"). בדלתא היא החלה בעיצוב אריזות וחומרים גרפיים, ובשלוש העונות האחרונות עברה לעצב גם הלבשת פנאי ופיג'מות לנשים.

נטלי רבהון, מעצבת קטגוריית הילדים של דלתא, עובדת עם צבעים רבים לכל אורך היום. מסיבה זו, כשהיא בוחרת בגדים עבור עצמה, היא מעדיפה ללבוש שחור או אפור ("אבל תמיד מוסיפה פריט אחד שיש בו צבע"). בעבר היתה תופרת בגדים עבור עצמה, אבל כיום היא אמא לשלושה ילדים ועובדת במשרה מלאה, לכן היא קונה בחנויות - ומשפצת את הבגדים כדי להתאימם לצרכיה. הכיף הכי גדול בעבורה הוא לשמוע את מנהלי החנויות מתלוננים על כך שאת בגדי הילדות היא לא מייצרת גם במידות לנשים.