בית הבושת השתלט על הדירה

>> הנה מייל שקיבלנו השבוע ואנו מביאים אותו כמעט במלואו.

"נושא אחד אינו מוזכר בכתבות הרבות המופיעות על שוק השכירות, והוא הדרכים להתמודדות המשקיעים/משכירים עם דיירים בעייתיים. אנו חווים כעת חוויה מטורפת מהסוג הזה, שייתכן שהמידע לגביה יסייע בדרך זו או אחרת לאנשים אחרים להיזהר ולא להיות תמימים כפי שאנו היינו, ואולי אף יעורר במשהו את מערכות המדינה הרדומות.



"בינואר 2009, השכרנו את דירתנו בת ה-5 חדרים וגינה בקרית יובל בירושלים, בסכום של 4,000 שקל בחודש, לאשה בת 50, ולשתי בנותיה הבוגרות. לאחר כמה חודשים פנו אלינו לתדהמתנו השכנים בתלונות שבמקום מתנהל בית בושת פעיל, על כל המשתמע מכך; לאחר כמה חודשים הגיעה פנייה מהמשטרה לבוא ולהיחקר - דרשו מאתנו להודיע לדיירות על פינוי מיידי של הדירה, וכך עשינו.



"מובן שהדיירות הכחישו את כל העניין בצורה גורפת, וסירבו לצאת מהדירה. באותו זמן החוזה עמד חודשיים לפני סיומו, והערכנו שעם תום החוזה נוכל לסיים לצמיתות את הקשר הבעייתי עם השוכרות, שבאותה תקופה לפחות שילמו את שכר הדירה (על אף שלא שילמו שום חוב אחר - לא מים, לא ארנונה ולא כל חובות אחרים הכרוכים במגורים בדירה).



"עם תום החוזה הודענו להן שעליהן לצאת מיד מן הדירה. הן ביקשו והתחננו לעוד זמן קצר על מנת למצוא מקום מגורים חלופי, ואף נתנו לנו צ'קים לחצי שנה מראש כעירבון. סירבנו בתוקף להעניק להן הארכת חוזה ומכאן החלו השוכרות למרר את חיינו באופן מוחלט. הן סירבו לפנות את הדירה והאשה (הידועה כאלימה מאוד גם בקרב השוטרים שמכירים אותה) סירבה לתת לנו להיכנס לדירה. בפעם היחידה שבעלי הצליח להיכנס לשם, הוא גילה דירה במצב מזעזע - מלוכלכת, מוזנחת, פשוט מזבלה.



"הצ'קים כמובן חזרו בזה אחר זה. הגשנו מיידית בקשה למניעת שימוש בדירה - אך שופטת דחתה את הבקשה ודרשה שנפעל במסלול תביעה לפינוי דייר (ואף לא הסכימה לפסוק הוצאות לדיירת שכמובן לא טרחה להגיע לדיון).



"הגשנו בקשה לפינוי דייר ועד עתה, כאשר חלפו כבר חמישה חודשים, אנו ממתינים לפסק דין של שופט בעניין. במקביל שילמנו לעורך דין נוסף על מנת לטפל בגביית הצ'קים באמצעות ההוצאה לפועל. עד עתה לא בוצעה שום פעולה מצד ההוצאה לפועל.



"בייאושנו, פנינו אפילו ל"חברה" המפרסמת עצמה באינטרנט ואשר בעליה הבטיח לפנות את הדיירות תוך שבועיים. שילמנו לו 2,000 שקל מתוך 10,000 שהובטחו לו אם יצליח לפנותן. לאחר כמה שבועות, בהם לדבריו "לא הצליח לתפוס את הדיירת", נעלם אף הוא וכספנו עמו.



"עד עתה, הגענו לעלויות וחובות של כ-50 אלף שקל, והפתרון לא נראה באופק. האמת? לאור ההתנהלות המוסדית בעניין, אם הייתי במקום אותה דיירת עבריינית, גם אני לא הייתי משלמת שקל. למה לשלם כשאפשר לגור בחינם בדירה ששווה כ-2 מיליון שקל, כשידי כל המערכת כבולות?



"הייאוש גדול, ובפרט גדול העלבון. סלחו לי על הביטוי - אבל זונה אחת מסובבת אותנו, את השופטים, את המשטרה ואת כל יתר המערכות על האצבע. עצוב. מייאש. מחדלי.



"נשמח אם שמנו יישאר חסוי. הבושה גם כך גדולה מספיק".