וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הבולדוזרים הגיעו גם לגבעות לכיש

מאת צפריר רינת

7.5.2010 / 7:23

למרות שאזור גבעות לכיש היה אמור להיות "מרחב ביוספרי" לשימור, עומדים לקום עליו שלושה יישובים חדשים



>> אזור גבעות לכיש היה עד לאחרונה אחד האזורים הבודדים בלבה של ישראל שבו כמעט שלא נבנו יישובים או נסללו כבישים. גורמי תכנון אף הכלילו אותו בתוך "מרחב ביוספירי" של שפלת יהודה, שבו רוב השטח יועד על פי התכנון לשימור, והפיתוח מוגבל ליישובים הקיימים. אבל בחודשים האחרונים רועמים כלים הנדסיים כבדים על הגבעות במזרח האזור, דרכים נפרצות ומוקמות תשתיות לבתים. כל זאת במסגרת העבודות להקמת שלושה יישובים חדשים ששניים מהם - מרשם וגבעת חזן - מיועדים למפוני גוש קטיף.

בלב אזור מזרח לכיש נסלל כביש מהיר ורחב (כביש 358) ואף הוקמו כמה כיכרות הנותנות לפיתוח צביון פרברי-עירוני. הביוספירה נדחקה הצדה ואולי תטופח בחלקים אחרים של שפלת יהודה.



אנשי החברה להגנת הטבע צופים בנעשה בעיניים כלות. הם הזהירו מפגיעה בנוף וכעת היא מתרחשת לטענתם לנגד עיניהם. הגבעות המיועדות ליישוב גבעת חזן, הולכות ומתכסות מלט ואספלט, והשטח שהיה רצף של נוף טבעי ים תיכוני, מתחיל להראות כמו התנחלות בדרום יהודה או מצפה בגליל.



גבעת חזן מיועד ליוצאי היישוב נווה דקלים בגוש קטיף, ואילו מרשם מיועד, בין השאר, ליוצאי כפר דרום ותל קטיפה. בנוסף, נמצא בשלבי הקמה יישוב נוסף הנקרא חרוב, שאינו מיועד למפונים מרצועת עזה.



עד לפני שנתיים היתה רציפות בין מרחב זה לשטח שמעבר לקו הירוק. אחד הצידוקים להקמת היישובים היה הצורך בעיבוי אוכלוסייה יהודית מול ריכוז גדול של אוכלוסייה פלסטינית - ואולם מאז הקמת גדר ההפרדה במקום האוכלוסיות מנותקות זו מזו ממילא.



צידוק נוסף להקמת היישובים היה מניעת התיישבות בדואית בלתי חוקית. אולם התיישבות כזו לא קיימת בינתיים באזור. למרבה האירוניה, מי שבונה את היישובים החדשים הם בעיקר פועלים בדואים מהנגב שחיים באזור המיושב בעשרות כפרים ללא מעמד חוקי.



"אין ברירה. חייבים לבנות פה יישובים כי זו מדינה קטנה", הסביר אחד העובדים הבדואים, סלמן ג'אדר, בזמן שעבד ביחד עם חברו על הקמת מאגר המים של היישוב גבעת חזן. כנשאל על הרגשתו ביחס לכך שהוא בונה עוד יישובים חדשים ליהודים בעוד שיישובים בדואים בנגב לא זוכים למעמד מוכר, הוא השיב שאין לו בעיה עם הקמת היישובים החדשים, אבל הוא מצפה שיכבדו גם את צורכי הבדואים.



פרפרים ובני אדם



מפוני גוש קטיף עוקבים אחרי התקדמות הבנייה משכונת קראווילות שהוקמה עבורם ביישוב אמציה. יושב ראש הוועד הפועל למען המפונים הוא דורון בן שלומי, שאמור להתגורר במרשם. "במרשם יגורו 50 משפחות מגוש קטיף ובסך הכל יהיו בו 350 יחידות דיור, ותקום בו המדרשה שהיתה בעבר בגוש קטיף", הוא אומר. "בגבעת חזן יהיו 500 יחידות דיור וכ-150 מתוכם מיועדים ליוצאי נווה דקלים".



בן שלומי משוכנע שהיישובים החדשים משתלבים היטב בנוף ובסביבה ולא מפירים את העקרונות של המרחב הביוספירי המתוכנן באזור. "מרחב כזה אמור לשלב בין האדם לטבע, וכשם שצריך לשמור בו על פרפרים או על בעלי חיים אחרים, צריך לתת גם לאדם להתקיים בו ולמגוון של קהילות להתפתח, באופן שיתאים לאורח חיים כפרי".



"לא יוקמו באזור יישובים חדשים נוספים", אומר בן שלומי, ומוסיף: "אני יודע שהתושבים הוותיקים באזור תומכים בנו כי הם יודעים שזה ימשוך יותר אנשים להגיע לכאן וליהנות מהטבע ומשפע האתרים הארכיאולוגיים שיש באזור".



"העבודות להקמת התשתיות ביישובים החדשים נעשות לדעתנו ללא התייחסות מתאימה להיבטים הנופיים", אומר איתמר בן דוד, מתכנן בחברה להגנת הטבע. "העבודות להקמת אזורי המגורים הורסים את בתי הגידול הטבעיים באזור ומגלחים את השטח". אחד מאנשי החברה להגנת הטבע שסייר באחרונה באזור עם חברי ועדת תכנון, סיפר שהם ראו עדר צבאים שהגיע לגבעה שבה נהג לשהות, וגילה שהיא הפכה בינתיים לאתר בנייה.



החשש של החברה להגנת הטבע הוא שהקמת היישובים היא רק שלב ראשון בפיתוח שיתרחש באזור. "היישובים ירצו להתרחב ויבקשו לאשר מיזמים חקלאיים", מציין בן דוד. "יש כבר תוכניות לתשתיות נלוות כמו בריכת מים, מוסדות חינוך ומתקנים לטיפול בשפכים ופסולת".



פתרונות למפונים



הקמת היישובים החדשים בחבל לכיש היא רק חלק ממהלך כולל למציאת פתרונות למפונים. באזור חולות חלוצה בנגב נמצאת בשלבים סופיים בנייתם של שני יישובים חקלאיים - נאוה ובני נצרים, המיועדים למפונים.



בשלושה יישובים קיימים - אמציה בחבל לכיש, ויסודות וחפץ חיים הנמצאים בתחום המועצה האזורית שורק - יש כוונה לייעד שטח בתוך משבצת היישוב בעבור המפונים ולהקים יישוב חדש הצמוד ליישוב הקיים. הממשלה כבר אישרה הקמת יישוב חדש באמציה והיא פועלת לאישור הקמת שני היישובים הנוספים.



"מדובר בהקמת יישובים בתוך הקו הכחול של היישוב הקיים", מבהיר בן שלומי. בן דוד מציין שהרחבה ההופכת ליישוב חדש משמעותה מוקד פיתוח נוסף שיילך ויתפשט בעתיד. "זה אולי יקרה בתוך הקו כחול, אך צריך לזכור שבתוך קו כזה יש הרבה שטחים פתוחים שגם הם ייהפכו לבנויים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully