מנותקות מהשטח

>> הפרסומאים, המנהלים, המנכ"לים, בעלי השליטה וכל היועצים היקרים המלווים את חברות הסלולר לאורך השנים, יכולים להאשים רק את עצמם במתקפה הציבורית שמתרחשת בימים אלה נגד חברות הסלולר. למרות המשכורות העצומות, הרווחים האדירים והדיווידנדים חסרי התקדים, לא הצליחו אנשי הסלולר המתוחכמים לחזות או למנוע את המשבר שהתרגש עליהם - ההחלטה של שר התקשורת, משה כחלון, להפחית את דמי הקישוריות בשיעור חד.

הרווחים המונופוליסטיים הקלים שהעניק להם משרד התקשורת לאורך שנים עיוורו אותם. משכורות הענק והבונוסים השמנים של בכירי החברות ניתקו אותם מקרקע המציאות. גישתן כי הרווח הוא חזות הכל הובילה אותן למעמד של חברות כוחניות ותאבות בצע, לא פחות מהבנקים. התגובה של חברות הסלולר לכוונה של כחלון לחתוך להן את הרנטה המונופוליסטית ב-1.1 מיליארד שקל בשנה, מצביעה עד כמה החברות נטועות עמוק בתוך עולמן הצר.



מנהלי חברות הסלולר עדיין מחזיקים בתפישה כי עליהם להגן בראש ובראשונה על בעלי ההון. האחריות כלפי העובדים, הספקים ומיליוני הלקוחות היא משנית לתשואת המניה ולקופון האישי שייגזרו מעלייתה. המנהלים מודים כי יעשו הכל כדי לשמור על הרווחיות האדירה של החברות, גם אם הדבר יחייב אותם לפגוע בסביבתם הישירה.



אחת הטענות המרכזיות של החברות היא כי הפחתת דמי הקישוריות בשיעור חד תפגע בשכבות החלשות, שכן היא תחייב את החברות להגיב ולייקר את תעריפי זמן האוויר ותעריפי השימוש הקבועים. טיעון נוסף שלהן הוא כי הן ייאלצו להוריד שוב את רמת השירות, לאחר שכבר פגעו בה בשנים האחרונות כדי לחסוך בעלויות.



באופן תמוה, בחרו החברות לאיים באמצעות כוחן המונופוליסטי, שכן רק חברות הפועלות בסביבה שאינה תחרותית יכולות להעלות מחירים באופן גורף ומתואם. ככל שהן יהלכו אימים על הצרכנים, כך תלך ותגבר הביקורת הציבורית, וכך תהפוך הקרקע לפורייה יותר להחמרת רגולציה נגדן.



לזכותן של חברות הסלולר ייאמר כי עד כה הן היו הרבה פחות אגרסיביות במאבקן נגד הרחבת התחרות, בהשוואה למאבק דומה שהתרחש ב-2004, כאשר גם אז הופחתו תעריפי הקישוריות בשיעור ניכר. עם זאת, הן עדיין לא עשו את הדבר הנכון. הן עדיין לא אימצו את השינוי ולא תמכו בעצמן בהרחבת התחרות. הן עדיין לא הראו נכונות להטיל על עצמן רגולציה עצמית בהסכמה, כפי שמקובל בממשל תאגידי מודרני. במקום להתנגד להפחתת הקישוריות והכנסת מפעיל סלולר נוסף, מדוע שלא יפנו החברות במשותף למשרד התקשורת ויבקשו להגיע עמו להסדר לגבי תהליך הרחבת התחרות בשוק? הבנקים אימצו גישה זו כאשר הסכימו לרפורמת העמלות למשקי הבית. הם הבינו כי עדיף להם לשתף פעולה, לפני שהזעם הציבורי יעשה להם נזק גדול מנשוא, אך חברות הסלולר עדיין לא הבינו זאת.



רגע המבחן של חברות הסלולר הולך וקרב. הן יצטרכו להחליט אם הן מוכנות לוותר על חלק מהרווחיות המונופוליסטית ולהשאיר יותר ערך בידי הצרכנים, או להמשיך לדאוג רק לרווחת בעלי המניות, תוך שהן מקריבות את מעמדן הציבורי. לאחר שנים של רווחים חריגים ומשכורות ענק, יכולות חברות הסלולר להאשים רק את עצמן בכך שדילמה זו נכפית עליהן בצורה כל כך אגרסיבית.