וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"ידיעות": שטייניץ ונתניהו מציעים להגביל את שכר הבכירים במסוי על השכר ועל החברות

TheMarker Online

7.5.2010 / 10:27

אחת האפשרויות הנבדקות: להטיל מס של 55% על שכר של יותר מ-150 אלף שקל בחודש



משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה מגבשים שתי יוזמות להגבלת שכר הבכירים בחברות ציבוריות: העלאת המס לבעלי שכר גבוה; והכבדת המיסוי על חברות שמעניקות משכורות גבוהות למנכ"לים הבכירים - כך מדווח הבוקר העיתון "ידיעות אחרונות". שתי היוזמות מתגבשות בתגובה לביקורת הציבורית בשבועות האחרונים סביב הסוגיה וההחלטה להקים ועדת שרים מיוחדת שתגבש הצעת חוק להקטנת פערי השכר במשק.



על פי הצעה אחת יוטל מס הכנסה בשיעור גבוה על המשתכרים יותר מ-150 אלף שקל בחודש. לדברי "ידיעות אחרונות", נבדקת האפשרות להטיל מס של 55% על שכר של יותר מ-150 אלף שקל בחודש ו-60% על רמה של מעל 200 אלף שקל בחודש. היוזמה השנייה מציעה שלא להכיר לצרכי מס לשכר של מעל מיליון שקלים בשנה ותאלץ את החברות להביא את ההסכמי השכר של בכיריהן לאישור רשות ניירות ערך.



השבוע אמר יו"ר רשות ני"ע, פרופ' זוהר גושן, כי הרשות יוזמת מהלך שיחייב להביא את חבילות התגמול לחמשת מקבלי השכר הגבוה בחברה לאישור האסיפה הכללית ברוב מיוחד. לדבריו, "מטרת התגמול היא לקבוע חבילת שכר שתתמרץ את המנהלים לנהל את החברה ביעילות ולמקסם את שוויה בטווח הארוך, תוך התחשבות בסיכונים המתאימים לחברה". גושן אמר כי הדילמה של התגמול היא כיצד להשיג מטרה זו, כאשר חברות שונות מעוררות בעיות שונות ביחס לתגמול המנהלים שלהן. אין נוסחת קסם אחידה לכל החברות, ולכן יש מקום לקבוע נוסחת תגמול ייחודית לכל חברה. גושן ציין כדוגמה כמה סוגי חברות המייצגות את הבעייתיות בקביעת נוסחת תגמול: חברות מפסידות, חברות שהכנסותיהן ורווחיהן יבואו לידי ביטוי רק בעוד מספר שנים ובינתיים מציגות הוצאות גבוהות (חברות תשתיות למשל), חברות מונופוליסטיות, או כאלה שמחירי מוצריהן נמצאים בפיקוח ועוד.



ההחלטה להקים ועדת שרים באה בעקבות הצעת חוק פרטית שהגישו הח"כים שלי יחימוביץ' וחיים כץ להגבלת שכר הבכירים בחברות הציבוריות, כך ששכרו של עובד במקום עבודה לא יעלה על פי 50 משכרו של העובד בשכר הנמוך המועסק בחברה, אלא באישורו של שר התמ"ת.



לפי ההצעה, חברות יוכלו לדווח על עלות השכר של העובדים כהוצאה מוכרת רק עד לרף עליון, שייקבע בהתאם לשכר הנמוך ביותר. לפי ההצעה, רמת השכר המקסימלית שעליה יוכלו המעסיקים לדווח כהוצאה מוכרת תהיה גבוהה פי 50 משכרו של העובד בשכר הנמוך ביותר בחברה. החברות לא יוכלו לנכות הוצאות שכר מעבר לרמה זו, אלא באישור מיוחד של שר התמ"ת. ראש הממשלה ושר האוצר התנגדו להצעה ובעקבות כך הורו על הקמת ועדה שתגיש הצעת חוק מטעם הממשלה.



מחקר שנערך בהרווארד על ידי פרופסורים למינהל עסקים גילה כי מדינת ישראל נמצאת במקום השני, רק אחרי ארה"ב, ברמות השכר של המנכ"לים בחברות הגדולות של המשק. ישראל מקדימה מדינות גדולות כבריטניה, שווייץ, אירלנד, קנדה, אוסטרליה, איטליה, גרמניה, הולנד, אוסטריה, דנמרק, סינגפור, שוודיה ועוד מדינות רבות לאחר נרמול בהתאם לגודל החברות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully