מומחים וסוחרים: "אצבע שמנה" לא גרמה לנפילת המסחר בארה"ב ביום חמישי

"האצבע השמנה" שלכאורה הובילה לקריסה מהירה וזמנית בשוק המניות האמריקאי ביום חמישי היא ככל הנראה מיתוס בלבד. זמן קצר לאחר שמדד דאו ג'ונס צנח ב-6% תוך 10 דקות, צצו השמועות כי סוחר הוביל לירידה כאשר בטעות הקליד פקודת מכירה גדולה - טעות המכונה "אצבע שמנה". אך השמועה לא הייתה ספיציפית לחברה או לעובד. לדברי אנשים שתיכנתו את מערכות המסחר עבור משקיעים וסוחרים, טעות בסדר גודל כזה אינה סבירה לאחר שבשנים האחרונות נוספו מנגנוני הגנה שנועדו למנוע טעויות בפקודות גדולות במיוחד.



היעדר גורם אנושי חיזק את הטענות כנגד פגם מבני בשוק או בתוכנת מסחר אוטומטית, והאשמות הוטחו במחשבים מאחורי המסחר, ולא טעות שלא אדם יחיד. "מי שעושה טעות רצינית, יכול להחריב את כל הונו", אומר לורנס האריס, מרצה למימון לבית הספר למינהל עסקים מרשל. "בטחון החברה תלוי באמינות מערכות המסחר שלה", הוסיף האריס. "להערכתי, לא סביר כי מדובר באצבע שמנה".



השמועות התמקדו בתחילה בסיטי. הבנק אמר כי הוא חוקר את השמועה לפיה התבצעה פעולת מסחר שגויה בחברה, אך הודיע ביום שישי בבוקר כי השמועה חסרת בסיס, והוסיף כי "מטריד ששמועות כה חסרות בסיס ולא מדוייקות הרחיקו לכת".



השמועות בנוגע למה שהתרחש ביום חמישי היו מגוונות, אך רובן כללו טענה לפיה סוחר מכר תעודת סל בהיקף 16 מיליארד דולר במקום 16 מיליון דולר. אך פעולת מסחר בהיקף שכזה לרוב דורשת את אישורו של ראש דסק מסחר וראש חטיבת מסחר, לדברי סוחרים. גם אם הוקלדה פקודת מכירה כה גדולה בטעות, לרוב לחברת המסחר ולבורסה אמצעים למנוע את ביצועה.



אחד הסוחרים אמר כי לאחר שדיבר עם עמיתיו בוול סטריט, הוא אינו מאמין כי תיאוריית האצבע השמנה סבירה: "פשוט אין בכך היגיון". לדבריו, הוא שמע וריאציות כה רבות על השמועה, עד כי אינו מאמין באף אחת מהן.



אך בעבר "אצבעות שמנות" יצרו בעיות עבור חברות מסחר. ב-2001, ubs מכרה בטעות 610 אלף מניות של חברת הפרסום היפנית דנצו במחיר 16 ין למניה במקום למכור 16 מניות במחיר 610 אלף ין. ב-1992, סלומון ברדרס טעה בהזמנה וגרם לצניחה של 15% בדאו ג'ונס.



אפשרות מדאיגה היא שסוחר אכן נתן פקודת מסחר עצומה שהובילה לירידות רחבות היקף בשווקים, ולאחר מכן רכש בחזרה את המניות או האופציות ברווח גדול, בעוד השווקים צונחים.