ביום חמישי נהרו הבוחרים בבריטניה לקלפיות והעניקו את הניצחון למפלגת השמרנים, ה"טוריס", אך במרווח קטן מדי על מנת להבטיח ליו"ר המפלגה דיוויד קמרון שליטה בפרלמנט. השמרנים זכו ב-306 מבין 649 מושבי הפרלמנט, וב-36% מקולות המצביעים. מדובר אמנם בשיפור משמעותי של מצב המפלגה בפרלמנט - עלייה של 97 מושבים - אך בתוצאה צמודה למדי למפלגת הלייבור, שזכתה ב-258 מושבים ו-29% מקולות המצביעים. הליברל דמוקרטים זכו ב-57 מושבים ו-23% מהקולות.
כעת נועדים מנהיגי המפלגות בניסיון לגבש קואליציה. רובין קלג, מנהיג הליברל דמוקרטים מחזיק בידיו את כל הקלפים למעשה, שכן הענקת התמיכה לאחת משתי המפלגות הגדולות תאפשר לה להקים ממשלה. דיוויד קמרון הגיש לקלג הצעה לקואליציה רשמית או להסכם לפיו הליברל דמוקרטים יתמכו בתקציב השמרנים אך יהיו חופשיים להצביע על הצעות חוק בנושאים ספיציפיים. קמרון אמר כי הצעתו לקלג "מקיפה ופתוחה". גורדון בראון, לעומת זאת, הציע לליברל דמוקרטים עסקה ספיציפית יותר, שכללה התחייבות לרפורמה בשיטת הבחירות האלקטורלית, אחד הנושאים החשובים ביותר לקלג.
אך להערכת כלכלנים, המנצח במאבק הצמוד יקבל לידיו תפוח מורעל - מצב כלכלי קשה, הדורש קיצוצים חריפים ולא-פופולריים בתקציב.
בשעות האחרונות לקראת הבחירות בבריטניה, הכלכלה היתה הנושא שעלה לדיון הכי הרבה פעמים. מרבית ההתנצחויות התמקדו בטענות ההדדיות כי מפלגה מסויימת מסתירה את מצב הכלכלה האמיתי מהמצביעים, או כי תכניותיה להתמודדות עם הכלכלה שגויות. בהתחשב בכך שבריטניה היא בעלת הגרעון התקציבי השני בגודלו באירופה, אחרי יוון, אנליסטים מסויימים טענו כי למעשה מדובר בבחירות טובות להפסיד בהן.
"זו פצצת זמן מתקתקת", אומרת רות ליאה, יועצת כלכלית בחברת ארבותנוט בנקינג גרופ, שעבדה במשרד האוצר ב-1976, כאשר בריטניה, במשבר הכלכלי החמור ביותר שלה מאז מלחמת העולם השנייה, נאלצה לבקש סיוע מקרן המטבע הבינלאומית (imf). "אם הממשלה לא תכיר בבעיה, קרן המטבע תצטרך לשחק תפקיד. עד כמה שזכור לי, זה היה מאוד משפיל".
הניצחון ביום חמישי עלול להתברר כגביע מורעל, אך קשה היה לראות זאת בהתנהלות 3 המועמדים המובילים לראשות הממשלה - ראש הממשלה הנוכחי גורדון בראון מטעם מפלגת הלייבור, ראש האופוזיציה השמרן דיוויד קמרון, ומנהיג הליברל-דמוקרטים, ניק קלג. להיפך, כתבים פוליטיים ותיקים אומרים כי הם מתקשים לזכור קמפיין שכלל מירוץ כה משולהב לקו הסיום, לפחות מאז 1992.
קמרון לא נח כל הלילה שבין שלישי לרביעי, ורץ ממפגש למפגש עם עובדי משמרות לילה. לקמרון אין ניסיון רב בממשל, אך הוא אינו זר למשברים פיננסיים. הוא היה עוזר במשרד האוצר ב"יום רביעי השחור" ב-1992, כאשר הליש"ט קרסה בעלות של יותר מ-6 מיליארד דולר למשלמי המסים.
כל 3 המועמדים מיקדו את הקמפיין שלהם בהבטחות מעורפלות לצמצום הוצאות הממשל, שהובילו לגירעון שלא נראה כמותו מאז מלחמת העולם השנייה, כאשר בריטניה לחמה בגרמניה וביפן באמצעות כספים מולווים.
ההשוואות ליוון מתחילות בגירעון בתקציב השנה הנוכחית, שצפוי להגיע ל-11.5% מהתמ"ג - לא הרחק משיעור של 13.6% מהתמ"ג של יוון, והרבה יותר לעומת ספרד ופורטוגל, שיש המעריכים כי יהיו הבאות להידרש לסיוע בינלאומי. ממשלת הלייבור, שעלתה לשלטון ב-1997, הגדילה את הוצאות הממשל ביותר מ-41% מהאינפלציה. התקציב הנוכחי, בהיקף 1.1 טריליון דולר, כולל הוצאה של יותר מ-150 מיליארד דולר על שירות הבריאות הממלכתי (nhs) הוצאה גדולה פי שלוש מעת עליית הלייבור לשלטון.
ליש"ט אחת מבין כל ארבע שהממשל מוציא היא כסף מולווה - מה שידרוש מהממשלה הבאה, להערכת כלכלנים, לבצע קיצוצים שלא נראו כדוגמתם מאז השפל הגדול של שנות ה-30', כמו גם העלאות מס חדות. הקיצוצים ידרשו צמצום השירותים הציבוריים - בהם תלויים רבים מאזרחי בריטניה - וקיצוץ במספר עובדי המגזר הציבורי, שכיום מונים יותר מ-6 מיליון.
לדברי הכלכלן דיוויד הייל, נגיד הבנק המרכזי של בריטניה, מרווין קינג, אמר לו כי "מי שיזכה יידחק מהשלטון למשך דור שלם בשל הצנע התקציבי החריף שיידרש". דובר הבנק המרכזי לא הכחיש את הציטוט.
בראון טוען כי תוכנית השמרנים לקיצוצים חדים ומיידיים לאחר הבחירות עשויה לסכן את ההתאוששות הכלכלית של בריטניה. אחרים טוענים כי דווקא עיכוב או הגבלת הקיצוצים היא המסוכנת. השמרנים מזהירים כי הימנעות מקיצוצים עשויה להוביל לקריסה נוספת של הליש"ט, ולפשיטת יד נוספת ל-imf. אך גם קמרון נאלץ להגביל את הבטחותיו. בין היתר, הוא הבטיח להגדיל את תקציב שירותי הבריאות, ולהגן על האוכלוסיות הפגיעות בבריטניה מקיצוצים בתקציבי הרווחה.
כלכלנים מעריכים: המנצח בבחירות בבריטניה זוכה בגביע מורעל
ניו יורק טיימס
8.5.2010 / 17:06