יש לכם חשבון בנק בחו"ל? דווחו עליו - וזכו לפטור מהליך פלילי

>> רשות המסים יוזמת מהלך שמטרתו לעודד ישראלים המחזיקים בחשבונות בנק בחו"ל לדווח על חשבונותיהם והכנסותיהם בחו"ל. ל-themarker נודע כי בימים אלה נדונה ברשות המסים טיוטת יוזמה שלפיה ישראלים המחזיקים בחשבונות בחו"ל יוכלו להצהיר על חשבונות אלה בהליך מיוחד שיוגבל בזמן. במסגרת ההליך המזורז יזכו בעלי החשבונות בהקלות ולא ייפתח נגדם הליך פלילי בשל אי-דיווח על הרווחים ואי-תשלום המס בגינם עד עתה.



בעקבות רפורמת מס מקיפה, מינואר 2003 חלה בישראל שיטת המס הפרסונלית המחייבת כל תושב לדווח לרשות המסים על ההכנסות שהפיק בישראל ובחו"ל, בגינם גובה המדינה מס בשיעור משתנה. ישראלים רבים מחזיקים כסף בחו"ל, בחשבונות היסטוריים או חדשים, ואינם מדווחים על כך בישראל. חלקם עושים זאת מתוך חוסר ידיעה לגבי המצב החוקי המחייב אותם לדווח, וחלקם מתוך כוונה להתחמק מתשלום מס.

באחרונה החלה רשות המסים בעבודת מטה המיועדת לנסח ולחתום על אמנות בילטרליות לחילופי מידע עם מדינות העולם, ובהן מדינות שנחשבות מקלט מס כמו ליכטנשטיין, שווייץ, ברמודה, בהאמס, איי הבתולה ועוד. מדינות אלה נתונות באחרונה ללחץ בינלאומי מאורגן מכיוונן של מדינות ה-oecd ו-g8 לחתום על אמנות לחילופי מידע, ולהסיר את החיסיון הבנקאי המוחלט שהעניקו בעבר לאנשים שפתחו בשטחן חשבונות בנק.



לדברי היועץ המשפטי של רשות המסים, עו"ד משה מזרחי, ישראל החלה בדיונים בנוגע לחילופי אמנות בילטרליות בין המדינות הנחשבות מקלטי מס לבין ישראל, צעד שיאפשר העברת מידע בנוגע לחשבונות בנק של ישראלים המנוהלים בבנקים זרים. ברשות המסים מזהירים כי לאחר חתימת ההסכמים הבילטרליים תוכל הרשות לקבל מידע על חשבונותיהם של ישראלים בחו"ל, גם אם לא ידווחו עליהם כעת מיוזמתם.



היוזמה המתגבשת מונחת בימים אלה על שולחנו של מנהל רשות המסים, יהודה נסרדישי, והיא תצטרך לעבור את אישור היועץ המשפטי לממשלה. מזרחי מעריך כי בשבועות הקרובים תקבל היוזמה את האישורים הנדרשים ותצא לפועל. לפי עיקרי התוכנית המתגבשת, תעניק רשות המסים חלון הזדמנויות של חצי שנה עד שנה לישראלים המחזיקים כסף בחו"ל לדווח לרשות המסים על פיקדונותיהם שם. הרשות תפטור את הפונים מההליך הפלילי בשל אי דיווח על החשבונות עד עתה ואי תשלום המס כמתחייב, ותעניק הקלות בחיוב שיעור הריבית וההצמדה על הרווחים שהופקו בחשבונות האלה.



מדובר ברווחי הון, המחויבים בישראל במס בשיעור של 20% מהרווחים שצמחו בכל שנה בשל דיווידנדים, ריביות, הפרשי הצמדה וכו'. לפי הטיוטה, בוועדה שתדון בבקשות הפונים יישבו שלושה בכירים ברשות המסים: היועץ המשפטי לרשות המסים משה מזרחי, סמנכ"ל חקירות אבי ארדיטי, וסמנכ"ל לשומה ד"ר חיים גבאי. השלושה ידונו בכל מקרה שיוגש ויקבעו את השומה שאותה יחויב האדם לשלם כדי לקבל חנינת מס, ואת ההקלות בריבית ובהפרשי ההצמדה. מזרחי ציין כי במהלך חלון ההזדמנויות שבו תיושם היוזמה ההליך יהיה מזורז ומקוצר.



מצפים לזרם פניות



נישומים שלא יצהירו על חשבונותיהם בחו"ל ב"תקופת החסד" יהיו חשופים לאישומים פליליים בגין העלמת מס וישלמו ריביות והצמדות מלאות על תשלומי המס שהעלימו. ברשות המסים מתקשים לאמוד כעת את זרם הפניות בעקבות היוזמה, אך מצפים לכמות גדולה מאוד של פונים. מבחינת היקף הכספים המוחזקים על ידי ישראלים בחשבונות בנק בחו"ל המחויבים במס בישראל מזרחי מעריך כי "ברמת המודיעין, אנחנו מדברים על עשרות מיליארדי שקלים של ישראלים המוחזקים בבנקים בחו"ל. אני לא יודע להעריך אם זה קרוב יותר ל-100 מיליארד שקל או 10 מיליארד שקל. מדובר בכסף שחור ותמיד אפשרות הטעות גדולה".



המס המוטל בישראל על רווחי הון הצומחים בבורסות, בבנקים, דיווידנדים והפרשי הצמדה. הוא כיום 20% מהרווחים. המס בו יחויב אזרח ישראלי יהיה מס שיורי, כלומר גובהו ייקבע כהפרש בין אחוז המס בישראל על רווחי הון, לבין שיעור המס שנגבה ממנו במדינה שבה מתנהל החשבון - במידה שלא קיימת עמה אמנה מתאימה.



מזרחי מסביר, כי אם אחוזי המס במדינה שבה מנוהל החשבון נמוכים מ-20%, ישראל תגבה את הפער. אם במדינה בה מצוי החשבון גבוהים יותר לא ייגבה מס בישראל. הכסף שימוסה הוא כסף שהושג בדרך חוקית בלבד. היוזמה לא תחול על כספים שהושגו שלא כדין כמו עברות סמים, הימורים והלבנת הון.



"המסר העיקרי של היוזמה הוא לאפשר לאנשים שהם כיום עבריינים, לעתים בעל כורחם, לדווח מיוזמתם לרשות המסים על חשבונות הבנק שלהם בחו"ל", מציין מזרחי. "בפעם הבאה שנדפוק לנישומים אלה על הדלת המידע יהיה אצלנו, בשל חילופי המידע שיהיו לנו עם מדינות המהוות מקלט מס". ברשות המסים עדיין לא גיבשו את הליך הדיווח במסלול הדיווח שייפתח.



עו"ד (רו"ח) ענת טנא, שותפה בכירה במשרד אלתר עורכי דין, מברכת על היוזמה של רשות המסים. לדבריה "כל שנה מפספסת ישראל כספי מסים רבים בשל חשבונות המנוהלים בחו"ל. הציבור הזה לא עבריין. אלה משפחות שמחזיקות חשבונות בבנקים ששוכבים שנים בחו"ל, לפעמים מתקופת השואה. הם לא דיווחו לאורך השנים כי לא היו חייבים בכך, חלקם לא ידעו על חובת התשלום החל מ-2003, וחלקם פחדו להגיע להסדר מול רשות המסים כי עד עתה לא היה ערוץ מוסדר למיסוי התחום".



טנא מוסיפה כי בהליך גילוי מרצון שנהוג כיום, דורשים פקידי שומה לעתים שומות גבוהות מאחר שקשה למצוא ראיות למקור הכסף בחשבון הבנק, בייחוד בחשבונות שהיו רדומים במשך עשרות שנים. טנא מציינת כי היתרונות המרכזיים של היוזמה הם יצירת ודאות. "כיום יש מו"מ עם פקידי השומה, בהתאם להוכחות שיש בתיק לגבי מקור הכספים והנישום, אך האזרח לא יודע מה יהיה גובה החובות. בתהליך החדש תדע למה אתה הולך, אם אתה עומד בקריטריונים שיפורסמו". טנא במציינת כי היוזמה להקל בהפרשי ההצמדה והריבית היא משמעותית.