שנה וחצי לאחר שכלכלת ארה"ב עצרה מלכת בעקבות קריסת ליהמן ברדרס, אירופה היא שניצבת כעת על סף תהום. ניתוחים, תחזיות והצעות יש לרוב - אך כמו בספטמבר 2008, איש אינו יודע כיצד לעצור את הגלישה למשבר פיננסי וכלכלי קשה.
יש המאמינים שלאיחוד האירופי לא תהיה ברירה ושהוא יזרים את כל הסכומים שיידרשו להצלת יוון, ובהמשך גם פורטוגל, אירלנד וספרד. אחרים קובעים שהאיחוד יאמץ מנגנון שיאפשר לסלק מדינות סוררות מגוש היורו - ויוון תהיה הראשונה. ויש המציירים תסריט קיצוני במיוחד, שלפיו הגוש לא ישרוד את המשבר ואנו ניאלץ להיפגש מחדש עם המארק הגרמני, הפרנק הצרפתי, הפזטה הספרדית - ולפני כולם עם הדרכמה היוונית.
הנזק הכלכלי שייגרם אז למדינות אירופה, ולעולם כולו, יהיה עצום. אלא שבשווקים הפיננסיים, גם תסריט בלהות שכזה טומן בחובו הזדמנות לרווח גדול - למי שיידע לחזות את האירועים ולהיערך בהתאם.
כך קרה בארה"ב לשחקנים שזיהו את הבעיות בשוק הסאבפריים עוד ב-2007. מנהל קרנות הגידור ג'ון פולסון, למשל, היה מהבודדים שהימרו בגדול על קריסת הענף, וכשתחזיתו התגשמה הוא גרף רווחים של יותר מ-10 מיליארד דולר. פולסון, ששמו נקשר עם התביעה נגד גולדמן סאקס, הפך בזכות נפילת הסאבפריים לסוג של כוכב רוק בעולם ההשקעות האמריקאי, ואף נכתב עליו ספר בשם "העסקה הטובה ביותר אי פעם".
ימי תהפוכות גדולות הם ימים שבהם אנשים נמחקים, בעוד אנשים אחרים מתעשרים. לכן, עבור הנועזים שבמשקיעים, הנה תשע השקעות שאמורות לנצח במקרה של קריסת האיחוד האירופי. אך זכרו: התייצבות של כלכלות אירופה תביא בדיוק לתוצאות ההפוכות.
האירו נופל? שימו את הירוקים על הדולר
1. הדולר - אם היורו יחדל מלהתקיים ישובו חברות ומשקיעים לאגור את כספם רק בדולרים. זה כולל גם את מנהלי הרזרבות של בנקים מרכזיים. זהו הימור פשוט וקל, וניתן למנף אותו כמעט ללא הגבלה בזכות העומק והנזילות של זירת היורו-דולר, שהיא השוק הפיננסי הגדול בעולם.
2. לא רק הדולר - גם מטבעות אחרים ירוויחו מקריסת היורו. הין והפרנק השווייצי, למשל, נחשבו תמיד למקלט בימים של דרמה פיננסית, אך גם הלירה הבריטית, המטבעות של המדינות המתפתחות והשקל הישראלי עשויים להרוויח אם היורו יימחק. עובדה: בימים האחרונים, שבהם צנח היורו, התחדש זרם רכישות השקלים על ידי משקיעים זרים.
3. אג"ח של ממשלת גרמניה - אפיק המקלט הטבעי של משקיעים בגוש היורו הוא איגרות החוב של גרמניה - המדינה הגדולה, העשירה והיציבה בגוש. הגרמנים שונאים אינפלציה ומקפידים על משמעת תקציבית, והאג"ח שלהם נחשבות לטובות משל ארה"ב. במקרה של משבר, ריצת משקיעים לחוף מבטחים אירופי תהיה ריצה לאג"ח גרמניות.
4. שורט על מניות ואג"ח קונצרניות אירופיות - בשווקים אפשר תמיד להמר גם על ירידה: מי שיחזה נכון את מועד קריסת היורו יכול להמר נגד שוקי המניות והאג"ח האירופיים - ובעיקר אלה של המדינות הקטנות, שיסבלו יותר.
המשבר הכלכלי שיבוא בעקבות המשבר הפיננסי יפגע בהכנסות החברות, ברווחיהן ובמניותיהן. הנועזים שבין המהמרים יכולים לעשות בדיוק את מה שפולסון עשה: לקנות ביטוח מפני אי-תשלום חוב של חברות (או מדינות) שרוב עסקיהן באירופה. הביטוח הפיננסי הזה עולה אחוזים בודדים בשנה, ואם החברה או המדינה קורסת המשקיע מקבל 100%.
מועמדות בולטות לשורט כזה הן מניות ואג"ח של בנקים אירופיים, כי הם ייפגעו גם מאי-פירעון אג"ח של מדינות כמו יוון, שאותן הם מחזיקים בחשבונות הנוסטרו, וגם מההאטה הכלכלית החריפה.
ומה עם הסחורות?
5. שורט על הנפט - זוכרים מה שקרה לנפט במשבר הסאבפריים? הוא צנח משיא של 147 דולר עד לאזור ה-30 דולר לחבית. הסיבה: הערכות שלפיהן המשבר הכלכלי יגרום לירידת חדה בביקוש לזהב השחור. אם אירופה, שבניגוד לארה"ב כמעט שאינה מפיקה נפט בעצמה, תיקלע למשבר, מחיר הנפט אמור לרדת. זה כבר החל לקרות בשבוע שעבר.
6. איטליה - אם היורו יקרוס, ישנן מדינות שדווקא ירוויחו מכך, פשוט כי הן נפגעו מיצירת היורו. איטליה היא אחת מהן: היא תוכל לקבוע ל"לירטה החדשה" שער חליפין שיהפוך את מוצריה לאטרקטיביים. כך, המניות של חלק מהחברות האיטלקיות עשויות דווקא לעלות.
7. למכור את בלגיה - המדינה הקטנה, הממוקמת בין צרפת להולנד, התרוממה בעשור האחרון בזכות היותה מקום המושב של מוסדות גוש היורו. בלעדיו בלגיה היא לא הרבה יותר מיצרנית שוקולדים ומדפיסה של חוברות הקומיקס "טינטין".
8. למכור את בולגריה ורומניה - מתברר שמערכות הבנקאות של שתי המדינות ממזרח אירופה מבוססות על בנקים יווניים. ברומניה מוחזקים 25% מהענף על ידי בנקים מיוון, ובבולגריה - 45%. משבר ביוון יעשה רע לכלכלות שלהן, שגם כך נמצאות במשבר, ורע לא פחות לחברות הנדל"ן הישראליות שהשקיעו בהן.
9. תיירות ליוון - אם יוון תיזרק מגוש היורו, אם היורו יקרוס, אם יוון תיקלע למשבר - בכל התסריטים האלה תהפוך יוון ליעד תיירות זול ומושך בזכות החופים והאיים שלה. הרעיון הוא לזהות את חברות התיירות, התעופה והפנאי שירוויחו מזרם מוגבר של תיירים גרמנים לעבר חופי יוון.