מי רוצה להיות ראש ממשלת בריטניה? "זו פצצת זמן מתקתקת"

מאת ג’ון ברנס ולנדון תומס הבן



ביום חמישי נהרו הבוחרים בבריטניה לקלפיות והעניקו את הניצחון למפלגת השמרנים, ה"טוריס", אך במרווח קטן מכדי להבטיח ליו"ר המפלגה דיוויד קמרון שליטה בפרלמנט.



השמרנים זכו ב-306 מבין 649 מושבי הפרלמנט, וב-36% מקולות המצביעים. מדובר אמנם בשיפור משמעותי של מצב המפלגה בפרלמנט - עלייה של 97 מושבים - אך בתוצאה צמודה למדי למפלגת הלייבור, שזכתה ב-258 מושבים, ו-29% מקולות המצביעים. הליברל-דמוקרטים זכו ב-57 מושבים, ו-23% מהקולות.



כלכלנים מעריכים: המנצח בבחירות בבריטניה - זוכה בגביע מורעל



כעת נועדים מנהיגי המפלגות בניסיון לגבש קואליציה. ניק קלג, מנהיג הליברל-דמוקרטים, מחזיק בידיו את כל הקלפים למעשה, שכן הענקת התמיכה לאחת משתי המפלגות הגדולות תאפשר לה להקים ממשלה. דיוויד קמרון הגיש לקלג הצעה לקואליציה רשמית או להסכם לפיו הליברל-דמוקרטים יתמכו בתקציב השמרנים אך יהיו חופשיים להצביע על הצעות חוק בנושאים ספיציפיים. קמרון אמר כי הצעתו לקלג "מקיפה ופתוחה". גורדון בראון, לעומת זאת, הציע לליברל-דמוקרטים עסקה ספיציפית יותר, שכללה התחייבות לרפורמה בשיטת הבחירות האלקטורלית - אחד הנושאים החשובים ביותר לקלג.



אך להערכת כלכלנים, המנצח במאבק הצמוד יקבל לידיו תפוח מורעל - מצב כלכלי קשה, הדורש קיצוצים חריפים ולא-פופולריים בתקציב.



"פצצת זמן מתקתקת"



בשעות האחרונות לקראת הבחירות בבריטניה, הכלכלה היתה הנושא שעלה לדיון הכי הרבה פעמים. מרבית ההתנצחויות התמקדו בטענות ההדדיות כי מפלגה מסוימת מסתירה את מצב הכלכלה האמיתי מהמצביעים, או כי תוכניותיה להתמודדות עם הכלכלה שגויות. בהתחשב בכך שבריטניה היא בעלת הגירעון התקציבי השני בגודלו באירופה, אחרי יוון, אנליסטים מסוימים טענו כי למעשה מדובר בבחירות שטוב להפסיד בהן.



"זו פצצת זמן מתקתקת", אומרת רות ליאה, יועצת כלכלית בארבותנוט בנקינג גרופ, שעבדה במשרד האוצר ב-1976, כאשר בריטניה, במשבר הכלכלי החמור ביותר שלה מאז מלחמת העולם השנייה, נאלצה לבקש סיוע מקרן המטבע הבינלאומית (imf). "אם הממשלה לא תכיר בבעיה, קרן המטבע תצטרך לשחק תפקיד. זה היה מאוד משפיל".



למרות הערכות אלה, קשה היה לראות זאת בהתנהלות שלושה המועמדים המובילים לראשות הממשלה. להיפך, כתבים פוליטיים ותיקים אומרים כי הם מתקשים לזכור קמפיין שכלל מירוץ כה משולהב לקו הסיום, לפחות מאז 1992.



קמרון לא נח כל הלילה שבין שלישי לרביעי, ורץ ממפגש למפגש עם עובדי משמרות לילה. לקמרון אין ניסיון רב בממשל, אך הוא אינו זר למשברים פיננסיים. הוא היה עוזר במשרד האוצר ב"יום רביעי השחור", ב-1992, כאשר הליש"ט קרסה בעלות של יותר מ-6 מיליארד דולר למשלמי המסים.



כל שלושה המועמדים מיקדו את הקמפיין שלהם בהבטחות מעורפלות לצמצום הוצאות הממשל, שהובילו לגירעון שלא נראה כמותו מאז מלחמת העולם השנייה, כאשר בריטניה לחמה בגרמניה וביפן באמצעות כספי הלוואות.



קיצוץ המגזר הציבורי



ההשוואות ליוון מתחילות בגירעון בתקציב השנה הנוכחית, שצפוי להגיע ל-11.5% מהתמ"ג - לא הרחק משיעור של 13.6% מהתמ"ג של יוון, והרבה יותר לעומת ספרד ופורטוגל, שיש המעריכים כי יהיו הבאות להידרש לסיוע בינלאומי.



ממשלת הלייבור, שעלתה לשלטון ב-1997 הגדילה את הוצאות הממשל ביותר מ-41% מקצב האינפלציה. התקציב הנוכחי הוא בהיקף 1.1 טריליון דולר, הכולל הוצאה של יותר מ-150 מיליארד דולר על שירות הבריאות הממלכתי - הוצאה גדולה פי שלושה מאז עליית הלייבור לשלטון.



ליש"ט אחת מבין כל ארבע שהממשל מוציא היא כספי הלוואות - מה שידרוש מהממשלה הבאה, להערכת כלכלנים, לבצע קיצוצים שלא נראו כדוגמתם מאז השפל הגדול של שנות ה-30, כמו גם העלאות מס חדות. הקיצוצים ידרשו צמצום השירותים הציבוריים, בהם תלויים רבים מאזרחי בריטניה, וקיצוץ במספר עובדי המגזר הציבורי - שכיום מונה יותר מ-6 מיליון.



הכלכלן דיוויד הייל טוען שנגיד הבנק המרכזי של בריטניה מרווין קינג אמר לו כי "מי שיזכה יידחק מהשלטון למשך דור שלם בשל הצנע התקציבי החריף שיידרש". דובר הבנק המרכזי לא הכחיש את הציטוט.



בראון טוען כי תוכנית השמרנים לקיצוצים מיידיים לאחר הבחירות עשויה לסכן את ההתאוששות הכלכלית של בריטניה. אחרים טוענים כי דווקא עיכוב או הגבלת הקיצוצים היא המסוכנת. השמרנים מזהירים כי הימנעות מקיצוצים עשויה להוביל לקריסה נוספת של הליש"ט, ולפשיטת יד נוספת ל-imf. אך גם קמרון נאלץ להגביל את הבטחותיו. בין היתר, הוא הבטיח להגדיל את תקציב שירותי הבריאות, ולהגן על האוכלוסיות הפגיעות בבריטניה מקיצוצים בתקציבי הרווחה.