מדיניות הצנע ביוון עלולה לסכן את אירופה

ניו יורק טיימס

>> ברחבי אירופה, מיוון הבזבזנית ועד אירלנד, השמרנית הטרייה, ממשלות מבטיחות לבצע קיצוצים עמוקים וכואבים בהוצאותיהן, כדי למנוע את מה שמצטייר כמשבר החמור ביותר בגוש היורו.



בפני הממשלות השקועות בחובות ובגירעונות לא ניצבות ברירות רבות. כדי להגן על ערכו של היורו, לספק את המשקיעים ולהרגיע את המעצמה הכלכלית הגדולה באירופיה, גרמניה, המדינות הסובלות מהחובות הגדולים באירופה מרגישות שאין להן ברירה אלא לקצץ. חידוש הצמיחה והפחתת האבטלה ייאלצו לחכות עד שהמדינות יאזנו את תקציביהן, לפי התפישה הרווחת.



לא כולם מאמינים שצנע יפתור את בעיותיה של אירופה. המתנגדים סבורים כי האובססיה החדשה של מדינות האזור בנוגע להפחתת החובות יצרה "כת של צנע" שעשויה להקשות על האזור להתאושש מהמשבר שעבר. קיצוצי תקציב דרסטיים, אם אכן ייושמו כמובטח, עשויים להוביל לדפלציה, להקפיץ את שיעור האבטלה הגבוה גם כך, להפיל ממשלות ואפילו ליצור התנגדות עממית להישארות בגוש היורו - טוענים המבקרים.



"מדובר במדיניות תבוסתנית, מאחר שאם יהיו צנע ודפלציה ביוון, פורטוגל וספרד, הכלכלה האירופית לא תתאושש. חברות יקרסו ויעמידו את הבנקים בסכנה", אמר ז'אן פול פיטוסי, פרופסור לכלכלה במכון ללימודים פוליטיים בפאריס.



ההתנגדות לצנע נשמעת בלחש בלבד בחוגים רשמיים, בשעה שהמנהיגים הפוליטיים חוששים שהשווקים יענישו את המדינות שלא יפגינו מספיק נחישות להפחתת חובותיהן. ואולם גרמניה, שהתעקשה על קיצוצים חדים בהוצאות הממשלתיות של מרבית המדינות המצויות בחובות, מתמודדת עם ביקורת על כך שהיא מזהירה מפני סכנת החובות, מבלי לפעול לעידוד הצמיחה, כמו הגדלת הרכישות משכנותיה.



שרת האוצר הצרפתית, כריסטין לגארד, הזהירה את גרמניה כי עליה להגביר את הביקוש הפנימי שלה כדי לסייע לשותפותיה המצויות בצרה. "האם גרמניה, עם חסכונותיה הגדולים והעודף הגדול במאזן הסחר שלה, לא מסוגלת לעשות משהו קטן?", שאלה לגארד בראיון ל"פייננשל טיימס". "צריך שניים לטנגו, אי אפשר רק לכפות איזון תקציבי".



הוויכוח הוא בחלקו כלכלי, ועוסק בצעדים שצריכות מדינות אירופה לנקוט כדי לפתור את בעיית החובות הגבוהים והצמיחה האטית; אך הוא גם נוגע למנהיגות, שעה שהאיחוד האירופי נאבק להגדיר את ייעודו בעיצומו של המשבר הכלכלי החמור ביותר בתולדותיו.



מחווה מהירה של הפגנת סולידריות בהחלט אינה התשובה הנכונה. במקום זאת, התשובה היא לטפל בשורש הבעיה, ולכן אין אלטרנטיבה לתוכנית הצנע היוונית", אמרה קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, בחודש שעבר.



צרפת, לעומת זאת, נוקטת גישה אחרת, רכה יותר, הדומה יותר לנקודת המבט האמריקאית, לפיה יש להגדיל את ההוצאות הממשלתיות בתקופות של משבר כלכלי כדי להעלות את שיעור התעסוקה ולעודד את הצמיחה, שבתורה גם תוביל לצמצום הדרגתי של הגירעון באמצעות גידול בהכנסות ממסים. מדינות אירופיות רבות צריכות לקצץ בהוצאות המגזר הציבורי, אך לא בצורת טיפול בהלם - טוענת צרפת.



הקפדנות הגרמנית נשאה פירות עבור גרמניה, שהורידה את השכר במגזר הציבורי, הובילה רפורמה במערכת הביטוח הלאומי ונותרה אחת היצואניות המובילות בעולם. מבחינה פסיכולוגית, הגרמנים עדיין אובססיביים בנוגע לאינפלציה וחיסכון. ואולם גרמניה נהנית מעודף גדול במאזן הסחר בינה לבין שותפותיה בגוש היורו, וחוסר האיזון הזה מקשה על מדינות תחרותיות פחות לפתור את בעיותיהן באמצעות צמיחה.



המנטרה שהולידה את השפל הגדול



הגרמנים טוענים כי ספרד, פורטוגל, יוון ואיטליה לא שיחקו לפי החוקים של האיחוד המוניטרי, שנוסחו ברובם על ידי גרמניה. "המשכורות עלו במהירות, התפוקה נותרה נמוכה והממשלות יצאו למסע קניות. זה מכעיס את גרמניה משום שהיא עשתה את ההפך המוחלט", אמר תומס קלאו מהמועצה האירופית ליחסי חוץ.



הגרמנים מטיפים לקיצוצים חריפים בתקציב, להעלאת מסים, לרפורמה בתוכניות הפנסיה, להעלאת גיל הפרישה ולחזרה מהירה לגירעונות של 3% מהתמ"ג ופחות מכך - בהתאם לדרישות האיחוד האירופי - לעומת גירעון של 12.7% מהתמ"ג ממנו סבלה יוון ב-2009.



יש החוששים כי ההטפות הגרמניות דומות למנטרת הצנע שסייעה להצית את השפל הגדול. פיטוסי טוען כי המדיניות הגרמנית עשויה להוביל את המדינות הים תיכוניות לדפלציה, שתיצור בעיות פוליטיות וחברתיות קשות ותפגע בהתאוששות הכלכלית של אירופה. הכלכלנים כבר צופים כי רוב המדינות הדרומיות ייקלעו שוב למיתון למשך שנה נוספת או שנתיים.



בעוד שברור שיוון צריכה להוביל רפורמה במגזר הציבורי ולהפסיק לעשות מניפולציות בנתוניה הכלכליים, אמינות בשוק אינה מצריכה רצח של הכלכלה - טוען פיטוסי, המקורב לכלכלן האמריקאי ג'וזף שטיגליץ, שייעץ ליוון. שטיגליץ הזהיר מפני "פטישיזם של חובות", וטען כי מיתון נוסף יגדיל את הגירעון מעבר ליכולת הקיצוץ של הממשלה.



אפילו קרן המטבע הבינלאומית (imf), שלמדה את לקחי המשבר הפיננסי של אסיה בשנות ה-90, לא תנסה לכפות צעדי צנע בבת אחת, אלא תנסה להסיר את לחץ החוב המיידי ותסייע בחידוש הצמיחה לפני שתתעקש על קיצוצים גדולים יותר - טוען פיטוסי.



ארה"ב נקטה גם היא גישה אחרת, הדוגלת בצבירת חובות נוספים כדי לעודד את הצמיחה ובדאגה להפחתת הגירעון בשלב מאוחר יותר. הגירעון התקציבי של ארה"ב יסתכם ב-11.2% מהתמ"ג, אך וושינגטון יכולה להרשות זאת לעצמה. לא רק שהיא שולטת בדולר, המטבע הדומיננטי בעולם, אלא שהחוב הלאומי האמריקאי מהווה כמחצית מהחוב הלאומי של יוון, ביחס לתמ"ג.



הכלכלות הקטנות נכנעות לדרישות השוק



צרפת, שנפגעה פחות מהמשבר הכלכלי, מנסה למצוא את שביל הביניים, עם חבילת תמריצים מתונה, ללא העלאות מסים, עם תמיכה ממשלתית בעסקים קטנים ובינוניים בגודלה וגירעון של 8.2% מהתמ"ג - אף שהאבטלה עלתה ליותר מ-10%.



במידה מסוימת, לכלכלות קטנות יותר כמו יוון אין ברירה אלא להיכנע לדרישות השוק. איסלנד, עם קריסת הבנקים שלה, ואירלנד עם קריסת בועות הנדל"ן והבנקאות במדינה, כבר נאלצו לערוך קיצוצים משמעותיים בתקציב לאור הירידה בהכנסות ממסים. ואולם ההנהגה הפוליטית צפויה לסבול כתוצאה מכך.



בעיה נוספת היא שממשלות נבחרות אמנם עשויות להבטיח קיצוצים דרמטיים, אך לא ברור אם יישארו בתפקיד מספיק זמן כדי ליישמם. ביוון, המחאות הבוטות נגד הקיצוצים עלולות להצית אי יציבות חברתית.



"האם ממשלת יוון יכולה לשרוד את הקיצוצים?", שואל ג'וליאן קאלו מברקליס קפיטל. "נראה שספרד נמצאת במצב טוב יותר, אבל הממשלה הספרדית עדיין לא התחילה אפילו בקיצוצים תקציביים. זה הולך להיות פרויקט של שש עד שמונה שנים לייצוב רמת החוב ביחס לתמ"ג, וככל שהפרויקט יימשך כך יהיה קשה יותר להמשיך בצעדים".